במצב דברים שכזה לא ביססה הנתבעת טיעון פרשני בהתאם לדין הזר, המשליך על המחלוקת שלפנינו. יחד עם זאת, ועל מנת שתנוח דעתה, נראה כי גם אם היינו נזקקים לדין האנגלי, הייתה קשה מלאכתה לשכנע שהתניה שעל הפרק היא ייחודית. זאת נוכח פערי הכוחות בין הצדדים, והצורך של המפיצים בישראל להעריך כהלכה את תמונת הסיכונים שהם נוטלים על עצמם בבואם להתקשר עם הנתבעת בהפצת מוצריה. זהו אינטרס ציבורי שעל הפורום המקומי לשקול, בהתאם לאינטרסים המקומיים ולדין המקומי, וזאת גם אם מוחל על השאלה הפרשנית דין החוזה (ראו לעיל בפסקה 36 ולהלן בפסקה 47(ב)).
- מכל מקום שעה ששני הצדדים מיקדו המבט בדין הישראלי, תוכרע המחלוקת בהתאם אליו. למלאכה זו אפנה כעת.
פרשנות התנייה שעל הפרק
- שעה שממקדים אנו המבט בתניה שעל הפרק קל לעמוד על השוני שבין הנוסח שלה לבין זה שנדון בעניין לגזיאל.
התניה שם קבעה כי "All disputes in connection with this invoice or any subsequent sale of or provision of service by [Gandy Digital] to Customer shall be subject to the exclusive jurisdiction of the competent court of Antwerp, Belgium,." (שם, בפסקה 3 לחוות דעתו של כב' השופט שטיין).
לעומת זאת התניה בענייננו קובעת כך: "Each party hereby submits to, and waives any objection to, the jurisdiction of the Courts of England in relation to any claim, dispute or difference that may arise hereunder".
- נוסח התניה של התובעת הוא סביל, ואינו פעיל. משמעותו היא כי התובעת, כמי שהתקשרה עם הנתבעת, הכפיפה עצמה לסמכות בתי המשפט באנגליה, ומוותרת על כל טענה נגד סמכותם. וזאת להבדיל מהלשון הפעילה והחד משמעית שעמדה על הפרק בעניין לגזיאל, שקבעה כי כל המחלוקות שבין הצדדים יתבררו בבית המשפט המוסמך שבאנטוורפן, בלגיה.
הבדל נוסף היא שהתניה בעניין לגזיאל קבע בלשון ברורה כי לבית המשפט הבלגי תהיה סמכות בלעדית לדון במחלוקות, וניסוח שכזה לא קיים בתניה בהסכם שלפנינו.
- ועדיין ניתן לשאול, מדוע טרחה הנתבעת וניסחה את התניה שבהסכם, אלמלא זו באה להבטיח כי כל המחלוקות עם ספקיה ידונו באנגליה? התשובה לתהייה זו היא פשוטה - בכך היא הבטיחה את סמכות השיפוט באנגליה, ככל שהסכסוך יתברר שם. כך, למשל, ככל שהנתבעת הייתה מגישה תביעה באנגליה נגד התובעת, הרי שהאחרונה הייתה מתקשה לטעון טענות נגד הפעלת סמכות השיפוט שם. נראה כי הייתה מתקשה לטעון כי הפורום האנגלי אינו נאות, שעה שהיא הסכימה להכפיף עצמה ("submits to, and waives any objection to") לפורום הזר.
זהו הגיונן של תניות מקבילות רבות. "תניית שיפוט מקבילה מבקשת להבטיח שהפורום הנקוב בתניה מוסמך מבחינת הצדדים לדון בתובענה עתידית ביניהם. הצדדים יהיו מעוניינים בתניה מקבילה במצב שבו ללא התניה תוטל סמכותו של הפורום המוסכם בספק" (קרייני, בעמ' 33).