בתביעתה עותרת חברת בינת לפיצוי בגין אובדן הרווחים שנגרם לה עקב ביטול ההסכם שלא כדין; לתשלומים בגין עסקאות שהיה עליה להשלימן; לאובדן רווחים נוכח תכתיבי הנתבעת; לתשלום בגין חובות פתוחים; לנזקים שנגרמו לה שעה שלקוחות לא קיבלו מענה מספק מהנתבעת וכיו"ב.  סכום התביעה הועמד על 7,500,000 ₪.

5. אשר לתניית השיפוט, התובעת התייחסה אליה בכתב התביעה. נטען שמדובר בתניה מקבילה, שאינה שוללת את היכולת להתדיין בפורום הישראלי; ולחילופין שמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד.
6. חברת Spirnet טענה בכתב ההגנה כי התביעה שעל הפרק היא חסרת יסוד. בין הצדדים נכרת הסכם הפצה לא בלעדי, ולתקופה לא קצובה.  בהתאם להסכם נקבע שכל צד רשאי לסיים את ההתקשרות מכל סיבה שהיא, במתן התראה בכתב של 60 יום מראש, ועוד הסכימו כי הפרת התחייבויות מוגדרות תאפשר את ביטול ההסכם לאלתר.  ההסכם גם קבע כי במקרה של סיומו תעביר חברת בינת לנתבעת כל מידע חסוי שנמצא ברשותה, וכן נקבעה תקרה לחבותה של הנתבעת, במסגרת ההתחשבנות שבין הצדדים.

הנתבעת טוענת שהיא לא הייתה שבעת רצון מהתנהלות התובעת, והחליטה לסיים את ההסכם שלא בגין הפרה, למרות שכבר אז סברה שהוא הופר.  או אז החלה התובעת להעלות טענות שונות, ולא עמדה בהתחייבויות נוספות שלה, ולכן החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות עמה בגין הפרת התחייבויותיה.  מוסיפה הנתבעת וכופרת בחבות בפיצוי כלשהו כלפי התובעת, ומציינת כי עומדת לה טענת קיזוז, בסכום העולה על סכום התביעה.

בקשת הנתבעת לסילוק על הסף

7. הנתבעת הגישה את הבקשה הנוכחית בה היא עותרת לסילוק התביעה על הסף, מחמת תניית שיפוט זר ייחודית; והיות הפורום הישראלי לא נאות לבירור המחלוקת. לחילופי חילופין נטען כי התובעת לא ביססה את עילת תביעתה, שכן דין החוזה שבין הצדדים הוא דין אנגליה, והתובעת לא הציגה את טענותיה בהתאם לדין האנגלי.  הדין הזר שקול לטיעון עובדתי, שיש לטעון על אודותיו בכתב התביעה, וכזאת לא נעשה.

8.          אפנה להציג את תמצית טענות הצדדים.  אתייחס לטענות נוספות בשלב הדיון וההכרעה, ובשאר לא מצאתי צידוק לסטות מהמסקנות אליהן הגעתי.

תמצית טענות המבקשת, הנתבעת

9. הנתבעת טוענת כי התובענה הנוכחית מהווה ניסיון לעקוף תניית שיפוט זר ייחודית, המצויה בהסכם שבין הצדדים, והמקנה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט באנגליה. על-פיה רק הם יוכלו להידרש למחלוקות שבין הצדדים.  ועוד נקבע כי הדין החל על החוזה הוא הדין האנגלי.  הצדדים הסכימו במפורש כי ההסכם ביניהם יהיה בר אכיפה ושפיט אך ורק בבתי המשפט המוסמכים באנגליה, כי הם מכירים בסמכות השיפוט של בתי המשפט שם, ומוותרים על זכותם לטעון נגדה.

תניית השיפוט נוסחה באופן רחב.  בהתאם להסכם יש לפרשה לפי הדין האנגלי; ולפי כללי הפרשנות האנגליים, שעה שהצדדים קבעו שדין החוזה הוא דין אנגליה, הרי שמדובר בתניית שיפוט ייחודית.  אין זה מפתיע, שכן חברת Spirnet, שהיא חברה אנגלית הנסחרת בבורסה באנגליה, ביקשה לרכז את כל ההליכים המשפטיים שלה שם; ואכן, בכוונתה להגיש תביעה באנגליה, בין היתר לתשלום החוב הכספי של התובעת כלפיה.  ניסיונה של התובעת לעקוף את תניית השיפוט עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.