פסקי דין

תיק אזרחי (תל אביב) 53972-03-23 Spirent Communications PLC נ' בינת אלקטרוניקה בע"מ - חלק 4

25 ספטמבר 2025
הדפסה

על רקע זה, וכחלק מניסיון פסול להפעיל לחץ על הנתבעת, הוגשה התובענה בפורום הישראלי, שעה שהתובעת יודעת היטב שהיא כפופה לתניית השיפוט, וחייבת להגיש את תובענתה באנגליה.  טענתה כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה היא מופרכת.

  1. לשיטת הנתבעת, התובעת מבינה שתנית השיפוט עומדת בעוכריה, ולכן היא מנסה להעלות טענות נגד תוקף ההסכם. היא מעלה את טענת הסרק כי הנתבעת חתמה עליו מאוחר ובדיעבד, כחלק מהתנהלות חסרת תום לב, לכאורה.  אלא שמהלך זה לא יצלח.  גם קודם לכן לא הייתה לתובעת בלעדיות בהפצת מוצרי הנתבעת; התובעת עצמה חתמה על ההסכם וראתה בו כמחייב, וטענותיה בעניין הועלו רק לאחר שהנתבעת הודיעה על הפסקת ההתקשרות עמה.  מכול מקום, ככל שהתובעת טוענת שדין ההסכם בטלות, היא יכולה להעלות טענותיה בפורום האנגלי.
  2. אין מקום לקבל את טיעונה החלופי של התובעת, המבקשת לבטל את ההסכם היות שמדובר בהסכם אחיד הכולל תנאי מקפח. זאת שעה ששני הצדדים הם גופים מסחריים גדולים, וההסכם היה תוצר משא ומתן ממושך.  ועוד אין כל יסוד לטענה כאילו בוצעו הפרות מצד הנתבעת של חוק התחרות הכלכלית.
  3. לחילופין, נטען כי הפורום הישראלי אינו נאות לבירור המחלוקת אלא האנגלי. מבחן מירב הזיקות מוביל את הצדדים להתדיין שם.  העובדה כי מפיץ מאוגד בפורום המקומי, ומפיץ את מוצרי הספק כאן, אינה הופכת, בהכרח, את הפורום הישראלי לנאות.  ציפיית הצדדים הייתה להתדיין באנגליה, וגם כללי נימוס בינלאומיים מצדיקים זאת.
  4. לבסוף נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף שעה שהדין החולש על המחלוקת הוא דין אנגליה, שהוא דין זר. מכאן שעל התובעת להוכיח טענותיה בהתאם לדין זה, ומדובר בעניין שבעובדה הטעון הוכחה.  והנה, התובעת לא צירפה חוות דעת מומחה לדין הזר, ומכאן שגם אם תוכיח טענותיה, אלה לא תוכלנה להתקבל, שעה שלא הוכח מה עמדת הדין הזר בנושא.

תמצית טענות המשיבה, הנתבעת

  1. המשיבה מציינת, תחילה, כי רכשה סמכות שיפוט על ידי המצאה בתחום השיפוט של הפורום למנהלי חברת Spirnet בישראל. על רקע זה מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח שראוי שההליך יתנהל בפורום הזר.  בנטל זה היא לא עמדה.
  2. אשר לתניית השיפוט, הרי שלא מדובר בתניה ייחודית. הנתבעת היא שניסחה את הסעיף והוא לא מעניק סמכות ייחודית לפורום האנגלי.  יותר מכך, מהנוסח עולה במובהק שקיימת אפשרות שהמחלוקות יידונו בבתי משפט מחוץ לאנגליה, שכן התניה מציינת כי פסק דין שיינתן בבית משפט כלשהו, יהיה בר אכיפה.  עוד ניתן להתרשם כי התניה שבמחלוקת לא כוללת ניסוח אקטיבי, ואף לא ניסוח סביל.

ואפילו אם יימצא שמדובר בתניית שיפוט ייחודית, עדיין יש לבית המשפט בישראל את האפשרות שלא לאכוף אותה.  את התניה יש לבחון לפי הדין הישראלי.  ומכל מקום, ככל שהנתבעת מעוניינת לטעון שיש לפרשה בהתאם לדין האנגלי, הרי שהיא לא הוכיחה זאת שעה שלא צירפה התייחסות לדין האמור.  הנתבעת היא שניסחה את ההסכם, ולכן הניסוח הקלוקל מונח לפתחה.

  1. החוזה שעל הפרק הוא חוזה אחיד, ותניית השיפוט שבו היא מקפחת, ככל שתחייב את התובעת להתדיין באנגליה. מדובר בהסכם אחיד, המשמש להתקשרות עם ספקים רבים ברחבי תבל, כפי שעולה מהדף המקדים (ה-Cover Sheet).  זהו טופס סטנדרטי, שחלקים שונים שלו חלים על התקשרויות שונות.  העובדה שנוהל משא ומתן בין התובעת לנתבעת עובר להתקשרות אינה משנה את מאפייניו של ההסכם ואת סיווגו כאחיד.  על רקע זה על בית המשפט לקבוע כי מדובר בתנאי מקפח ולבטלו.
  2. כמו כן יש לדחות את טענות הנתבעת כי הדין החל על ההסכם הוא הדין האנגלי. כך, טענות התובעת בעניין הפרות כללי התחרות, חייבות להתברר לפי הדין הישראלי.  כמו כן, התובעת מבססת תביעתה על עילות נזיקיות, ועל פי ברירת הדין בנזיקין הדין הרלוונטי לבירור הטענות האמורות הוא הדין הישראלי.  כך גם הדין החל על בירור טענותיה בעניין עוולות מסחריות ועשיית עושר ולא במשפט.
  3. אשר לטענת הפורום הלא נאות, הפורום הישראלי הוא הנאות לדון בנושא. מירב הזיקות מובילות דווקא לכאן.  כמו כן ציפיות הצדדים הן להתדיין בארץ, ועל חברות בינלאומיות לצפות להתדיין במקומות השונים בתבל, שבהם הן פועלות.  וגם השיקולים המערכתיים תומכים בהתדיינות בישראל.
  4. עוד נטען שאין כל בסיס לטיעון היעדר העילה. הנתבעת היא שצריכה להוכיח שהדין האנגלי חל.  מכול מקום כתב התביעה מפרט כדבעי את עילות התביעה נגד הנתבעת.  וודאי שהתובעת לא עושה שימוש לרעה בהליכי המשפט.  הנתבעת היא זו שפעלה ופועלת בצורה לא ראויה.
  5. הנתבעת מעלה גם טעמים דיוניים שבגינם יש לדחות את התביעה. לשיטתה, טענת הנתבעת לסילוק על הסף כבר נדחתה בעבר, והבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך.

התפתחויות דיוניות

  1. הצדדים השלימו טיעון במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, בו השתתפו נציגי הנתבעת בהיוועדות חזותית. בתום הדיון חיוויתי דעתי כי יש מקום לסווג את התניה כמקבילה, והצדדים ביקשו שהות על מנת לשקול הדברים, ולראות אם יוכלו להגיע להסכמות.  עוד הסכימו כי ככל שלא יעלה בידם הדבר, ההכרעה בבקשה תיעשה על בסיס הטיעון הכתוב, שיכלול גם השלמת טיעון תמציתית.

הצדדים לא הגיעו להסכמות, וכל צד השלים טיעונו בכתב.  במסגרת זו ביקשה הנתבעת כי ככל שתידחה בקשתה, תינתן לה אורכה להגשת כתב תביעה שכנגד.  התובעת, מצידה מתנגדת להגשת תביעה שכזו.

  1. ועתה הגיעה עת ההכרעה.

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמכלול המסמכים שלפני, מצאתי שדין הבקשה להידחות.

ראשית, השתכנעתי שמדובר בתניית שיפוט מקבילה ולא ייחודית.  על הפרק עומדת מערכת יחסים בין מי שמייצר מוצרים ובין מי שמפיץ אותם בארץ.  יצרן, המשווק מוצריו ברחבי תבל והמנהל עסקים בינלאומיים, צריך לקחת בחשבון כי יידרש להתדיין במקומות השונים שבהם מוצריו נמכרים.  ואם יבקש להבטיח כי כל המחלוקות עם מפיציו תלובנה במקום מושבו, עליו לדאוג לנסח הדברים בצורה חדה וברורה.  בעניינים אלה הוודאות המסחרית היא בבחינת לחם חוק, ושעה שהיצרן הוא שניסח את החוזה, הרי שעליו הנטל לנסחו בבהירות הדרושה והמתחייבת.

עמוד הקודם1234
5...16עמוד הבא