מה בין תניית שיפוט ייחודית למקבילה? מבט כללי על פסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון
- תניית שיפוט כשמה כן היא, היא באה להסדיר את שאלת מקום השיפוט, שבו יוכלו הצדדים לברר את המחלוקות שביניהם. וככל שמצאו להידרש לנושא בהסכם החולש על יחסיהם, הרי שאמורים הם להגיע אל המנוחה והנחלה הדיונית. שהרי "אחת המטרות העיקריות של תניית שיפוט מנקודת מבטם של הצדדים היא לחסוך מקיומה של התדיינות בשאלת המקום הראוי לקיום ההתדיינות" (מיכאיל קרייני השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית 248 ה"ש 51 (2002) (להלן: קרייני)).
ואכן, שעה שקיימת הסכמה חוזית על הפרק, נטיית בתי המשפט במקומותינו היא לכבדה, כשיש להבדיל אגב כך בין שאלת הסמכות ושאלת שיקול הדעת. "אמנם מקובל בישראל שתניית שיפוט אינה יכולה לשלול מבתי משפט ישראליים סמכות שיש להם. אולם בתי המשפט שואפים לכבד הסכמים, וגם הסכמות בנוגע לסמכות שיפוט, בוררות ודרכי יישוב סכסוכים חלופיות" (סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי 1460 (כרך שני; 2013)).
- אלא שתקוות לחוד ומציאות לחוד. במקרים רבים תניות השיפוט - הן עצמן - מהוות כר פורה למחלוקות עמוקות. ההתדיינות יכולה להתנהל, בין השאר, ביחס לשאלה האם נפלו פגמים בכריתתן; האם השתכללו להוראות מחייבות; על אילו גורמים הן חלות; על אילו נושאים הן חלות; ולענייננו - האם מדובר בתניות שיפוט ייחודיות או שמא מקבילות.
במקרה של תניות ייחודיות הצדדים הסכימו "שיתדיינו בפורום הנבחר, להוציא כל פורום אחר" (שם); בו ורק בו. במצב דברים שכזה, וככל שמדובר בהסכמה תקפה, יש להימנע מאכיפתה "רק בהתקיים נסיבות מיוחדות" (שם, בעמ' 1461). ונסיבות מיוחדות אלה יוכרו על דרך הצמצום (שם, כרך ראשון, בעמ' 426; וראו גם רשות ערעור אזרחי 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בערעור מיסים נ' Harefuah Servicos de Saude S/c Ltda, פ"ד נז(5) 414, 419 (2003))). ומנגד ניצבות התניות המקבילות שקובעות "רק פורום נוסף שבו אפשר להגיש את התביעה" (שם, בעמ' 1461). כלומר הן מסדירות את האפשרות להתדיין בפורום מושא התניות, אך לא שוללות את הסכמת הצדדים להתדיין בפורום המקומי.
והנה, במקרים רבים הוראות התניות אינן חדות דיין, ואינן נותנות מענה ברור לשאלה האם מדובר בתניות מקבילות או שמא בייחודיות. כמה סיבות יכולות להיות לדבר. "הראשונה, חוסר הבנה או ידיעה של הצדדים לגבי הניסוח הראוי על פי הדין. השנייה, היסח דעת של הצדדים בניסוח התניה. השלישית, החלטה מכוונת של הצדדים להסכם, בשל אילוצים במשא ומתן או בשל הימנעות מהכרעה בנושא שעלול להוביל לאי-הסכמה כללית על חוזה המסגרת ועוד" (שחר אברהם-גילר "על כללי פרשנות של תניות שיפוט, ברירת דין ותפיסת סמכות השיפוט הבין-לאומית של בית המשפט העליון (בעקבות רשות ערעור אזרחי 5493/21 לגזיאל נ' אר אס דיזיין בע"מ) חוקים יח 167, 171 (2023) (להלן: אברהם-גילר מאמר)).
- וכאשר מתעוררת מחלוקת פרשנית, לא תמיד קלה היא להכרעה. כך מזווית הראיה הרגילה של פרשנות-חוזים. אך הזווית החוזית אינה עומדת לבדה. עוסקים אנו בסכסוך הנופל לגדר המשפט הבינלאומי הפרטי. מכאן שקיימות למחלוקת זיקות זרות, החורגות מתחום הפורום השיפוטי המקומי. ואז עולה השאלה בהתאם לאיזה דין יש להכריע במחלוקת הפרשנית? האם בהתאם לדין הפורום, קרי הדין המקומי? האם בהתאם לדין החוזה, ככל שהצדדים קבעו דין לחוזה? האם בהתאם לדין החוזה המשוער, הנקבע בהתאם לזיקות הרלוונטיות לסכסוך, ככל שהצדדים לא קבעו דין מפורש שיחול על החוזה ביניהם?
בכל הנוגע לדין הישראלי הפנימי - דין הפורום, הרי שהועמדה הלכה על מכונה בעניין לגזיאל, שאליו אפנה עתה.