הגישה העדכנית של בית המשפט העליון לפרשנות תניות שיפוט - גישה דווקנית הדורשת אמירה חדה וברורה כי כל המחלוקות בין הצדדים תתבררנה בפורום הזר כדי שהתניה תיחשב כייחודית
- השאלה כיצד יש לפרש תניות שיפוט זר, מעסיקה את הערכאות במקומותינו מזה עשרות שנים. כך למשל נקבע בקשות עירייה אחרות 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בערעור מיסים נ' Sulzer Brothers Ltd., פ"ד נה(2) 378, 382 (2001)) (להלן: עניין אינטרדקו) ש"אחר מהותה של תניית שיפוט, אם ייחודית היא, אם מקבילה, יש לתור בעיקר מלשון ההוראה. מקום שלשון התניה אינה ברורה, נוטה בית-המשפט להיעזר בתכלית ההוראה ובמגמתה תוך התחקות אחר כוונת הצדדים להסכם". ועוד נקבע באותה הפרשה כי אין לנקוט בעניין זה גישה לשונית נחרצת יתר על המידה. "הפסיקה קבעה גם כי אין גישה זו מחייבת נוקשות יתרה, וכי לעתים ניתן להסיק קיומה של תניית שיפוט ייחודית ממטרת ההוראה או מההסכם שבו היא כלולה, וזאת חרף היעדר ניסוח החלטי של בלעדיות" (שם, בעמ' 383).
אלא שכפי שהראה כב' השופט, כתוארו אז, סולברג ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון גישות שונות לפרשנותן של תניות שיפוט (עניין לגזיאל, בפסקאות 3 ואילך לחוות דעתו). אל מול הגישה המרוככת בעניין אינטרדקו, ניתן למצוא פסיקה ותיקה יותר ודווקנית יותר. כך, בקשות עירייה אחרות 724/85 מנו קוי נוסעים בערעור מיסים נ' דמרי, פ"ד מב(3) 324, 327 (1988) (להלן: עניין מנו) קבע כב' הנשיא שמגר כי "תניית שיפוט זר חייבת להיות מפורשת...מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה." גישה זו יושמה גם בכמה מקרים לאחר עניין אינטרדקו.
- כידוע, בינתיים חלו התפתחויות בדיני פרשנות החוזים במקומותינו, ואלה מקרינים גם על שאלות פרשנות תניות השיפוט. גדל משקלה של הלשון בהליך הפרשני ביחס לחוזים עסקיים מסוימים (ערעור אזרחי 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בערעור מיסים נ' רכבת ישראל (פורסם במאגרים [נבו]; 2019)), וככל שתנית השיפוט מצויה בהסכמים שכאלה, הרי שגם ביחס לפרשנותה גדל משקל הלשון.
הדברים בוארו בעניין לגזיאל, שם ציין כבוד השופט שטיין, ביחס לתניה שעמדה לבחינה באותה הפרשה, כי "לשונה של תניית השיפוט הזר היא בהירה ונהירה, ואין - וממילא לא יכולה להיות - כל מחלוקת באשר לפרשנותה. חשיבות מיוחדת נתונה ללשון מקום בו עסקינן בחוזה בין שני צדדים עסקיים מתוחכמים אשר אינו מעלה כל קושי פרשני או לקונה" (שם, בפסקה 13). ועל כך יש להוסיף כי שעה שמדובר בפרשנות של חוזים מסחריים בינלאומיים יש לקחת בחשבון את כללי "הפרשנות המיוחדים אשר חלים על פרשנותן של תניות שיפוט זר - כללים הדוגלים בפרשנות לשונית-דווקנית במטרה לכונן ודאות בענייני מסחר בינלאומי" (שם).