שנית, גם לשיטת התובע, מהסכום שמשקף בעיניו את המצב הכלכלי בו היה לולא ההתקשרות בהסכם הקצאת המניות יש להפחית את הסכומים שקיבל במהלכה. עמדה זו הגיונה בצידה שכן הפיצוי אינו אמור להיות כזה שמעמיד את הנפגע במצב טוב יותר מכפי שהיה לו החוזה לא היה מופר או לולא היה נכרת (עניין שיר משכנות ותיקים, פסקה 16; ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ, פ"ד מז (4) 49, 58 (1993); דניאל פרידמן, נילי כהן חוזים כרך ד' (2011), 757-762; שלו ואדר, 81-80). אך, התובע הפחית רק את הסכום של 5,000 ש"ח ששולם לו כל חודש. הוא התעלם בחישוביו מכך שהוא קיבל מהנתבעים סכומי כסף "במעטפות" במסגרת חלוקת הכספים עליה הרחבתי לעיל. יודגש, התובע לא גילה בעדותו מה הסכום הכולל שקיבל "במעטפות" למרות שהמידע מצוי בידיעתו והסתפק באמירה מעורפלת שמדובר "כמה אלפים מפעם לפעם" (סעיף 18 לתצהירו). כלומר, הנתון הכספי שבידיעת התובע לא נמסר לבית המשפט, וכאמור גם לא הופחת בחישובי התובע. בהעדר הנתון אודות ההיקף הכולל של הסכומים ששולמו לתובע על ידי החברה, לא ניתן לדעת מה הפער בין הסכומים שקיבל במהלך תקופת ההתקשרות, לבין מצבו הכלכלי עובר לה.
- מכאן, שהתובע לא הוכיח את טענתו לפיה מלכתחילה לא התכוונו הנתבעים לקיים את הסכם הקצאת המניות וגם לא הוכיח את היקף נזקיו הנטענים.
- יוער, כי בסיכומיו העלה התובע גם טענה לפיה הנתבעים קיימו את החוזה בחוסר תום לב. איני נדרשת להרחיב לעניין זה, שכן אפילו אם אלה הם פני הדברים והפרת חובת תום הלב בקיום ההסכם עולה כדי הפרה, הרי שכפי שיפורט להלן אני סבורה שהחברה הפרה את ההסכם (עניין קל בנין, פסקה 16 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק; ע"א 3912/90 Eximin s.A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטיילפראררי בע"מ, מז(4) 68, 80 (1993)). להלן אדון במשמעויות הנובעות מהפרת ההסכם.
שאלת הוכחת הנזק בגין הפרת ההסכם ושיעורו
- כאמור, התובע היה זכאי ל-9.99% ממניות החברה. בכך שהחברה לא הקצתה לתובע את המניות שהיא התחייבה להקצות לו היא הפרה את הסכם הקצאת המניות. הפרת הסכם מזכה את הנפגע בתרופות הקבועות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות). התובע ויתר על אכיפת זכותו להירשם כבעל מניות בחברה והוא מבקש שיפסק לו פיצוי כספי בהתאם לסעיפים 2 ו-10 לחוק התרופות. גם בהקשר זה טענת התובע היא שהפיצוי המגיע לו הוא כזה ש"ישיב" אותו כלכלית למצב בו היה ערב כניסתו לשותפות עם הנתבעים. זאת, גם אם השתמש במונח "שכר ראוי".
- סעיף 10 לחוק החוזים תרופות, קובע כי הנפגע זכאי "לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".
כאשר מדובר בהפרה של חוזה השבת הנפגע ל"מצב הקודם" היא "בראש ובראשונה המצב שבו היה נתון הצד הנפגע אילו קוים החוזה". משכך, תכלית הפיצוי בגין הפרת הסכם היא בראש ובראשונה להעמיד את הנתבע במקום שבו היה אילו קוים ההסכם עמו. פיצוי זה מגן על אינטרס הציפייה של הנפגע ומכוחו הוא זכאי לרווח שנמנע ממנו (ע"א 7302/96 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד לילוף, פ"ד נה(3), 200, 207-206 (2001) (להלן: עניין בנק המזרחי); ע"א 11173/02 אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח 1994 בע"מ, פסקה 7 (3.4.2006); ע"א 184/20 קדם נ' טופ אלפא קפיטל ש.מ בע"מ, פסקה 32 (11.7.2022) (להלן: עניין קדם); ע"א 3055/93 קלנר נ' גרינברג, פ"ד נ(3) 511, 518 (1996); ע"א 1094/23 קופר נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 39 (9.10.2024) (להלן: עניין קופר); עניין שיר משכנות ותיקים, פסקה 15).