בפסיקה התפתח מבחן שלפיו סעד יסווג כהצהרתי רק כאשר תובע מראה שיש לו אינטרס לגיטימי בבירור תביעתו כתביעה לצו הצהרתי דווקא (ראו: ערעור אזרחי 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בערעור מיסים נ' ברנר, לב(1) 85, 90 (1977); רשות ערעור אזרחי 1910/04 אילונית פרוייקטים תיירותיים בערעור מיסים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס' 7 [פורסם בנבו] (22.6.2004)). יודגש, כי רצונו של התובע לחסוך בהוצאות תשלום האגרה איננו אינטרס לגיטימי לעניין זה (ראו: ערעור אזרחי 417/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' ליבוביץ, פ"ד מו(3) 414 (1992)). בהמשך לכך נקבע, שאם עומדת לתובע אפשרות לקבל סעד מהותי-קונקרטי שאיננו הצהרה גרידא, בית המשפט ייטה לסווג את הסעד ככספי, אלא אם התובע יציג הסברים משכנעים לבחירתו בסעד הצהרתי, שהוא מטבעו "ערטילאי" יותר (ראו: ערעור אזרחי 9580/05 גליקלנד נ' סמיונוביץ צ'ורני (צ'רנוי) [פורסם בנבו] (10.9.2007); ערעור אזרחי 279/82 פרידברג נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד לט(2), 502 (1985); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 563 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
- בהמשך לכך, התוו בפסיקה מבחני עזר לצורך בחינה אם קיים לתובע אינטרס לגיטימי לתבוע סעד הצהרתי. כך, נקבע כי אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בדרך אחרת; וכי אם בעקבות הסעד ההצהרתי יהיה צורך בהליך משפטי נוסף - הנטייה תהיה לא לאפשר תביעה בדרך של סעד הצהרתי (ראו: עניין אלזו, פס' 30). בהקשר זה נקבע, כי "מבחנים אלה עשויים לסייע לנו גם בבואנו לסווג את הסעד האמיתי שאליו חותר התובע במקרה נתון, לצורך הכרעה בסוגיית האגרה", כבענייננו (רשות ערעור אזרחי 8188/14 יורוטקס טקסטיל בערעור מיסים נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), פס' 6 [פורסם בנבו] (31.3.2015)).
- עוד נקבע כי הנטל להוכיח קיומו של אינטרס לגיטימי לתביעת סעד הצהרתי - מוטל על התובע (ראו: רשות ערעור אזרחי 3889/09 יתרן תקשורת בערעור מיסים נ' רפאלי [פורסם בנבו] (5.10.2009)). ממילא, אם תובע בוחר להתנסח באופן עמום, ובכך הוא מקשה על בירור טיב הסעד שהוא מבקש, אין להניח לטובתו שאכן מתקיים אינטרס לגיטימי לתבוע סעד הצהרתי - שהוא החריג לכלל (עניין אלזו, פס' 30)." (ההדגשות בקו - הוספו).
ראו: רשות ערעור אזרחי 8835/21 טייר נ' חדד (נבו, 2.5.22), פסקאות 11-13 לפסק הדין (להלן: "עניין טייר").
- בענייננו עסקינן בתביעה לחיוב הנתבעים בגין נזקי התובעים כתוצאה מאי פירעון הלוואות אשר העמידו לחברת נופים, וזאת לאור אחריותם ורשלנותם של הנתבעים. התובעים העמידו את שיעור הנזק שנגרם להם בגובה סך כל ההלוואות אשר העמידו לנופים ולא נפרעו על ידה (סעיף 2 לכתב התביעה) ואמדו את שיעורן במועד הגשת התביעה בסך של 22,051,415.07 ₪ למצער.
- 00בחינת השאלה האם התובעים הראו שיש להם אינטרס לגיטימי בבירור תביעתה כסעד הצהרתי כאשר ככל ש"[..]נקבע, שאם עומדת לתובע אפשרות לקבל סעד מהותי-קונקרטי שאיננו הצהרה גרידא, בית המשפט ייטה לסווג את הסעד ככספי, אלא אם התובע יציג הסברים משכנעים לבחירתו בסעד הצהרתי, שהוא מטבעו "ערטילאי" יותר" (ראו: עניין טייר, סעיף 11) - מעלה כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם.
0
- איני מקבלת את טענת התובעים כי אין בידם לעתור לסעד כספי מאחר שחובה של נופים ועל כן גם חבות הנתבעים טרם התגבשו. ככל שכוונת התובעים הינה כי עצם קיומו של החוב טרם התגבש וזאת לאור מועד פירעונו העתידי בחודש 1/26, הרי שמבלי לקבוע מסמרות אין בהגשת התביעה ליצור יש מאין. בהעדר חבות מצד הנתבעים במועד הגשת התביעה, התובעים אינם זכאים לעתור בעת הזו לא לסעד כספי אך גם לא לסעד הצהרתי ויש לסלק את תביעתם על הסף.
- ככל שכוונת התובעים כי אין בידם לעתור לסעד כספי מאחר שבמועד הגשת התביעה טרם התגבש שיעורו הסופי של החוב ובהתאם שיעורו הסופי של הנזק הנטען, הרי שבהתאם לפסיקה העובדה כי סכום התביעה מחושב בהתאם לנתונים המצריכים בשלב זה הערכה אינה משנה את סיווג הסעד שהתבקש ככספי (ראו: פסקה 35 רשות ערעור אזרחי 7200/20 יואר אלזו השקעות בערעור מיסים נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בערעור מיסים (נבו 6.4.2021), ופסק הדין שאוזכר שם). מבלי לקבוע מסמרות, על התובעים להעריך את הסעד המבוקש כפי שהוא במועד הגשת התביעה והם אף עשו כן בסעיף 2 לכתב התביעה. ככל שיידרש תיקון/ שינוי/ מחיקה רשאים התובעים לעתור לתיקון כתב התביעה ובקשתם תדון בהתאם.
- קבלת עמדת התובעים לפיה לא ניתן לשום את הסעד המבוקש לאור קיומו של מו"מ, משמעה כי תובע יוכל לחמוק מתשלום אגרה בגין סעד כספי בכל מקרה בו מתקיים מו"מ בין צדדים לתביעה והדבר אינו מתקבל על הדעת ומנוגד לפסיקה ולתקנות.
- עצירת מרוץ ההתיישנות גם היא אינה מהווה אינטרס לגיטימי להכריע בתביעה בדרך של סעד הצהרתי ולא באופן ישיר תוך מתן סעד קונקרטי. אדרבא העובדה כי הגשת התביעה השיגה את מטרתה וכעת הנתבעים אינם רשאים לעלות טענת התיישנות כפי שטוענים התובעים, משמעה כי כעת אין מניעה מצד התובעים לעתור לסעד כספי. בהתאם לפסיקה תביעה תידון כתביעה לסעד הצהרתי רק במקרה בו לא קיימת חלופה של תביעה כספית. המקרה שבפנינו הוא מקרה של תביעה כספית מובהקת.
- מכל מקום משדחיתי את טענת התובעים לפיה לא ניתן להגיש תביעה לסעד כספי מאחר שבמועד הגשת התביעה חובה של נופים טרם התגבש, ממילא נדחית גם טענתם כי יש להם אינטרס לגיטימי לעתור לסעד הצהרתי על מנת לעצור את מרוץ ההתיישנות וזאת מהטעמים אשר פורטו לעיל.
- מעבר לכך גם יעילות שיפוטית ומדיניות שיפוטית (לרבות בחינת סמכות עניינית) תומכים בהערכת הסעד הכספי. הערכת הסעד הכספי תאפשר לשני הצדדים ולבימ"ש לבחון את גדרי המחלוקות, לטעון את טענותיהם באופן ממוקד ויעיל ולנהל את ההליך המשפטי ביעילות ובצורה עניינית ובהתאם לתקנות 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי.
- אשר על כן ובהתאם להלכה לפיה ביהמ”ש יעשה שימוש במשורה בסמכותו לסלק תביעה על הסף ויעדיף לתת לתובע יומו בבית המשפט אני מתירה לתובעים לתקן את התביעה תוך שיעתרו לסעד כספי מתאים בלבד או ביחד עם סעד הצהרתי ותשלום אגרה בהתאם. תיקון כתב התביעה יהיה עד ליום 2.12.25.
- כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 45 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
- התובעים יישאו בהוצאת נתבעת 4 בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא - יישאו הפרשי ריבית והצמדה.
בקשה 5 - בקשה לחיוב תובעת 4 חברה בערעור מיסים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעת 4