נוסף על ההגדרה הכללית בסעיף 2(א), סעיף 2(ב) לחוק קובע חזקות חלוטות לקיומו של הסדר כובל. הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד מהעניינים הבאים ייחשב כהסדר כובל, ללא צורך בהוכחת יסוד ה-"עלילות": (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם; (2) הריווח שיופק; (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו; (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
חזקות אלו חלות הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע שככלל, הסדרים אנכיים בין גורמים בחוליות שונות בשרשרת המסחר, ייבחנו לפי סעיף 2(א) ולא לפי סעיף 2(ב), למעט מקרים חריגים במיוחד.
אשר ליסוד הנפשי; נקבע שהיסוד הנפשי הנדרש בעבירת הסדר כובל הוא מודעות בפועל של מבצע העבירה לטיב הפיזי של התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות, כולל מודעות לכל אחד מארבעת הרכיבים ולכך שהוא צד להסדר כובל ולחוסר "הכשר" מתאים. כאשר מתקיימת חזקה חלוטה לפי סעיף 2(ב), מתייתר הצורך להוכיח את פוטנציאל הפגיעה בתחרות ואת מודעותו של מבצע העבירה אליו, ודי בהוכחת מודעות לנושא הכבילה הרלוונטי המנוי בסעיף 2(ב). עבירת ההסדר הכובל אינה עבירת מטרה ואינה כוללת כוונה להשיג את מטרת ההתקשרות ולהוציאה אל הפועל (ראו: ע"פ 207/20 אשר אופיר נ' מדינת ישראל - רשות ההגבלים העסקיים (03.05.2022) ; דנ"פ 5189/05 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל (20.04.2006)).
- בשנת 2023 פרסמה רשות התחרות "גילוי דעת 1/23" בנושא הסדרי הכתבת מחיר אנכית (RPM - Resale Price Maintenance). גילוי הדעת מבהיר שהסדרים שבהם קובע ספק מחיר מינימום או מחיר קבוע למפיץ, עלולים לפגוע בתחרות התוך-מותגית, קרי, תחרות בין מפיצים של אותו ספק על מחיר המוצר ללקוח הסופי. גילוי דעת זה רלוונטי ישירות למקרה שלפנינו. הנתבעת, כספק, דרשה מהתובעת, כמפיצה, לפרסם את מוצריה במחיר מינימום שנקבע על ידה. זוהי בדיוק המצב שאליו מתייחס גילוי הדעת. גילוי הדעת מבהיר שהסדרים מסוג זה עלולים לפגוע בתחרות התוך-מותגית, שכן הם מונעים מהמפיץ להתחרות על מחיר עם מפיצים אחרים של אותו ספק. במקרה דנא, סיפקה הנתבעת את מוצריה למספר מפיצים, והדרישה לפרסום מחירי מינימום אחידים מנעה תחרות מחירים ביניהם. זוהי בדיוק הפגיעה בתחרות שעליה מזהיר גילוי הדעת. יתרה מכך, גילוי הדעת מבהיר שלא ניתן להסתמך על "תיאוריית המותג החופשי" (free-riding theory) כדי להצדיק הסדרים מסוג זה, אלא אם הספק מוכיח שקיימים תנאים ספציפיים המצדיקים זאת. במקרה זה, הנתבעת לא ניסתה כלל להוכיח קיומם של תנאים שכאלה, ולא הציגה הצדקה כלכלית להסדר.
- באותה תקופה (2015-2016), התקבלה החלטה של רשות התחרות בעניין "ארגנטולס" (נספח 1 לסיכומי התובעת), הקובעת שתיאום מחירי מינימום מהווה הסדר כובל.
- אשר הבחנה בין פרסום למכירה; הנתבעת טוענת שרק דרשה "לא לפרסם" מחיר נמוך, אך לא אסרה למכור במחיר שכזה. דינה של טענה זו להידחות מהטעמים כדלקמן:
בפועל הדרישה היא זהה. צרכן שצפה במחיר שפורסם והגיע לחנות, מצפה לקבל את אותו מחיר. פרסום מחיר אחד, ומכירה במחיר אחר מהווה הטעיית הצרכן ואינה ריאלית.