- עניינו של אדן זה, המצוי במוקד הערעור, הוא מועד הבאתהּ של אנייה לבית-המשפט להליך מלקוח. על רקע הקביעה שלמדינה מוקנה שיקול-דעת אם לפתוח הליך מלקוח אם לאו, דומה שאין ספק שעשוי לחלוף פרק-זמן מסוים ממועד תפיסתהּ של האנייה ועד להבאתהּ בפני בית-המשפט. פרק-זמן זה משמש, כאמור, לשמיעת טענותיהם של האנייה ושל בעליה ולהכרעה אם לקחת את האנייה כמלקוח, אם לשחררהּ. השאלה היא מה הוא פרק-זמן זה?
- המסגרת הנורמטיבית לעניין מועד הבאתהּ של אנייה בפני בית-המשפט למלקוח נגזרת ממספר הוראות של דיני המלקוח הימי. נקודת המוצא היא סעיפים 16 ו-17 בחוק המלקוח הימי. סעיף 16 קובע כי יש להביא אנייה שנתפסה "forthwith" בפני פקיד בית-המשפט; וסעיף 17 קובע, בהתאם, כי יש להביא את מסמכיה של האנייה "with all practicable speed" למזכירות בית-המשפט. בשנת 1939 תוקן סעיף 17 הנ"ל במסגרת ה-Prize Act ונקבע בו כי יש להביא אנייה שנתפסה "בכל המהירות האפשרית... למשרד הרושם של בית המשפט" (ההדגשה הוספה – מ.נ.). החובה נותרה אפוא במהותהּ זהה.
- הצדדים חלוקים בעניין פרשנותם של מונחים אלה, כמו גם בעניין השלכתהּ של פרשנות זו על המקרה שלפנינו. המדינה סבורה כי משמעותם של המונחים היא "תוך זמן סביר" וכי סבירותו של פרק-הזמן נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה. לשיטתהּ, באופן עקרוני גם פרק-זמן ארוך עשוי להיחשב סביר בנסיבות מסוימות (סעיף 7 בסיכומי התשובה מטעם המערערת). המשיבה, כמו בית-המשפט המחוזי, סברו כי הפרשנות הנאותה שלהם היא "ללא שיהוי" וכי תקופה ארוכה כגון עשרה חודשים שבענייננו אינה עומדת בדרישה זו.
- הערת-ביניים: כפי שציינה המדינה עצמה (סעיף 26 בסיכומיה), שאלת המועד שבו יש להביא את האנייה בפני בית-המשפט למלקוח היא שאלה פרוצדוראלית באופייהּ (ראו והשוו:S.W.D. Rowson Prize Law During the Second World War 24 Brit. Y.B. Int'l L. 160, 162 (1947) (להלן: Rowson)). ככזו, היא זוכה להסדרה שונה במדינות שונות, אף שדומה שהצורך להביא את האנייה בפני בית-המשפט למלקוח בהקדם הוא הדין הנוהג במרבית המדינות. כפי שציין בית-המשפט המחוזי, הדין החל בישראל ביחס למלקוח הוא הדין הבריטי. בדומה, גם בניו-זילנד, בקנדה ובאוסטרליה נותרה החקיקה הבריטית בעניין מלקוח בתוקפהּ, לרבות חוק המלקוח הימי (ראו סעיפים 8(1) ב-New Zealand Admiralty Act 1973 ו-5(2) ב-Canada Prize Act 1970 וחלק 3 ב-Australian Capital Territory (Self-Government) Act 1988, בהתאמה). דין דומה בעניין מועד הבאתם של אניות שנתפסו בפני בית-המשפט למלקוח חל, למשל, גם בארצות-הברית – שם נקבע שיש לנקוט הליך זה "immediately" ו-"promptly" (ראו 10 USCS §§7651, 7658) – ובהודו, שם יש לנקוט הליך זה "forthwith" (סעיף 8 ב-Naval and Aircraft Prize Act 1971).