שנית, המועד הקובע לבחינת כושרו של אדם לצוות הוא במועד חתימת הצוואה, וחומר הראיות צריך להיות נכון למועד זה: "חומר הראיות צריך שיתייחס למועד עריכת הצוואה. על כן תוקפה הצוואה שנעשתה בתקופה שבה ידע המנוח להבחין בטיבה, גם אם לפני כן ולאחר מכן השתנה המצב" (ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה (3) 101, 105; ראה גם בספרם של שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון בעמ' 121). "גם מקום בו סבל פלוני מרגעים או אף מתקופות שבהם נתערפלה דעתו, הרי אם מצא בית המשפט כי היה צלול ביום עשיית הצוואה – לא כל שכן, אם כך היו פני הדברים במועד עשייתה הלכה למעשה – הריהו רשאי וצריך לקבוע, כי פלוני 'הבין את טיבה' של הצוואה שעה שעשה אותה". ע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי [פורסם בנבו] 13.6.1995. מועד עריכת הצוואה הוא ביום 25.2.2022, כך שאף אם בימים קודם לעריכת הצוואה דעתו של המנוח היתה מעורפלת, הרי שבמקרה דנן שני מומחים חיוו דעתם, כי במועד עריכת הצוואה, המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה (פרופ' נוי), המנוח צלול וידע להבחין בטיבה של צוואה (ד"ר פלדינגר).
- טענת הנתבעים, כי המנוח נעדר כושר לצוות את רכושו מעוררת קושי של ממש נוכח טענה אחרת שלהם בסיכומים לפיה לאחר שחתם על צוואת 2022, רצה המנוח לשנות את הצוואה שנעשתה לטובת התובעת ולכן ביקש שהתובעת לא תקבל העתק מצוואת 2022. כך טענו הנתבעים בסע' 58 לסיכומים: "ההסבר ההגיוני היחיד לעובדה שהמנוח לא רצה ש*** תקבל העתק מהצוואה, כיוון שהחתימה על הצוואה נעשתה עקב הלחץ שהפעילה עליו ***, וכדי להתחמק מהלחץ הסכים לעשות צוואה וביקש מהעו"ד לקחת את שלושת עותקי הצוואה, בתקווה שישתחרר מבית החולים ויבוא אליו על מנת לשנות את הצוואה שנעשתה לטובת אחותו". הנה כי כן, אליבא דנתבעים, המנוח הבין את משמעות עריכת הצוואה, והיה כשיר לחתום על הצוואה, שהרי ידע לתכנן את מהלך מתוחכם המיוחס לו על ידי הנתבעים.
- אף אם תאמר, כי לא ניתן היה ללמוד מסקנה ברורה מתוך חוות דעת המומחים על כשרות המנוח לערוך צוואה ועל יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של צוואה, הרי שלעיתים עדות מהימנה של עורך הצוואה והעדים לה עדיפים על חוות דעת ויש לה משקל מכריע (ע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי [פורסם בנבו] 13.6.1995; ראה גם בספרם של שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון בעמ' 121).
- הנוטריון, עו"ד ***, ערך את אישור עשיית הצוואה בהתאם לחוק לסעיף 22 לחוק הירושה ולתקנות הנוטריונים. הנוטריון נשאל על ידי ב"כ הנתבעים, האם שאל את המנוח באשר להיקף רכושו ועל כך השיב בשלילה (עמ' 89 שורות 10-11). אומנם, אחד המבחנים להעריך את יכולתו של המצווה להבחין בטיבה של צוואה הוא ידיעתו את היקף רכושו, אולם אין בידי לקבל את טענת הנתבעים, כי בכך נפל פגם המצביע על העדר יכולת של המנוח להבחין בטיבה של הצוואה, והטעמים לכך הם אלה:
ראשית, הנוטריון אינו מחויב לברר עם המנוח את היקף רכושו, כל שכן בנסיבות בהן אישור הצוואה הנוטריונית היה לאחר שניתן אישור רפואי של ד"ר פלדינגר, לפיו המנוח כשיר לערוך צוואה וידע להבחין בטיבה של צוואה.