0
- כבר בקדם המשפט הראשון, עת פנה בית המשפט אל מועתז אשר נכח באולם, וביקש לברר מדוע זה לא הגיש כתב הגנה, מועתז השיב: "למה צריך להגיש כתב הגנה? התובעים הגישו נגדי תביעה אני רוצה להחזיר להם מה שצריך להחזיר. התובע 1 יש לו דונם שצריך להחזיר, זה לא קשור לעיסקה בכלל שעשה עו"ד עומר נעאמנה. עו"ד נעאמנה החתים אותי על ניירת, אני לא יודע על מה החתים אותי. אני גם לא מכרתי את הדונם הזה...". יצויין כי בית המשפט דחה שלוש בקשות שונות של התובעים, למתן פסק דין בהעדר נגדם של עלי ומועתז.
- במקרה הרגיל של עסקאות נוגדות, התחרות בין הזכויות היא בין הרוכשים בשתי העסקאות, כאשר לרוב, הרוכש השני מנסה לשכנע את בית המשפט בכך שרשם את הזכויות בתום לב ובתמורה. בנסיבות כאן, לאחר שעלי התקשר בעסקה נוגדת ומועתז מכר את כל זכויותיו בחלקה, ולאחר ששניהם קיבלו לכאורה תמורה בגין זכויותיהם ולא נותרו להם זכויות, בחרו שניהם לאחד כוחות עם התובעים, קרובי משפחתם. עלי נאלץ בחקירתו בבית המשפט להודות בחתימה על הסכם המכר למועתז ועל כל המסמכים הנוגעים לעסקה כפי שיפורט, אבל טען כי לא הבין כי הוא מוכר את זכויותיו והכחיש קבלת תמורה בגין עסקה זו. מועתז 'הלך על כל הקופה' והכחיש את הכל מהכל, ומגרסה שתחילתה בכך שהוא מכר לסעיד רק "את הקרקע שלו" (ולא את הקרקע של עלי/התובעים) הוא סיים את העדות בכך שהוא לא קנה ולא קיבל זכויות מעלי ואחיו, כי לא שילם להם כלום וכי ההסכם שהוצג מזויף !
- בעת בחינה של כלל העדויות והראיות שהוגשו, מזדקרת העובדה כי גרסאותיהם של חוסין ומרעי, אחיו של עלי וצדדים לעסקה הנוגדת לא נשמעה. כך גם לא נשמעה גרסתו של מוסטפא נעאמנה (בן דוד מדרגה שנייה), מי שעפ"י עדותו של עלי, הגיע אליו הביתה יחד עם עו"ד עומר נעאמנה, הטעה אותו ביחס למהות ההסכם ורימה אותו יחד עם עו"ד נעאמנה (עמ' 32, שו' 34 לפרוטוקול). כן תמוהה העובדה כי למרות טענותיו של התובע בחקירתו הנגדית, אודות התכתבויות והקלטות שונות בין הצדדים, לפני הגשת התביעה, מהן לכאורה עולה כי עו"ד נעאמנה הודה בטעות, לא ביקשו התובעים הגשתן של ראיות אלה, ונראה כי לא בכדי.
ספק אם כל התמונה העובדתית נחשפה בפני בית המשפט, אלא שבין אם הדבר מקורו במחדל של מי מהצדדים ובין אם מדובר במהלכים שנעשו במודע, לדברים ישנה השלכה ראייתית. אי זימונם של מרעי, חוסין ומוסטפא ואי הגשה של ההתכתבות הנטענת, נזקפים לחובתם של התובעים, ולעניין זה אתייחס גם בהמשך.
- העסקה הנוגדת: גרסתו של עלי - ההסכם שנחתם בין עלי, מרעי וחוסין, מצד אחד, לבין מועתז מצד שני, הוא הסכם בן שלושה עמודים, שנערך ביום 1.12.22. על כל אחד מעמודי ההסכם מופיעות חתימות הנחזות להיות חתימותיהם של שני הצדדים לעסקה (שלושת המוכרים והרוכש). במקביל נחתם על ידי כל המוכרים, ייפוי כוח בלתי חוזר לטובתו של מועתז, ובהמשך נחתם טופס "הצהרה על נכונות הפרטים בהצהרה מקוונת" שהוגש לרשויות.
- מדובר בהסכם פשוט יחסית, קצר ולא מסורבל. בכותרת המסמך, שנערך בשפה העברית, נכתב "הסכם" ונכתבו שמותיהם ומספרי תעודות הזהות של עלי ושני אחיו, מרעי וחוסין, ומנגד את פרטיו של מועתז. תחת שמותיהם של עלי ואחיו, בכותרת ההסכם, נכתב "המוכרים" ותחת שמו של מועתז, נכתב "הקונים".
בסעיפים הראשונים של ההסכם, וכרקע להסכמות, נכתב ב"הואיל" הראשון כי המוכרים הם הבעלים או הזכאים להירשם כבעלים בקרקע, אשר הוגדרו פרטיה בסעיף, תוך ציון מספרי גוש וחלקה וכן את השטח הכולל שלה. ב"הואיל" השני נכתב כי העסקה מתייחסת למלוא הזכויות של המוכרים (עלי ושני אחיו) בשטח של 3,187 מ"ר, המהווים 3/12 חלקים מהחלקה. ב"הואיל" השלישי, נכתב כי המוכרים הם בעלי הזכויות ו/או הזכאים להירשם כבעלי הזכויות בשטח של 3,187 מ"ר. לפי הסכם המכר, תמורת הזכויות הועמדה ע"ס של 200,000 ₪ ולפי סעיף 7 להסכם חתימת המוכרים על ההסכם מהווה הודאה ואישור מצדם שהם קיבלו את כל התמורה ו/או המגיע להם מהקונים.
- חרף הטענה הכללית אשר נטענה בחצי פה בדבר זיוף חתימתו של עלי על ההסכם ולמרות ניסיונות התחמקות שונים, עלי אישר בעדותו כי הוא חתום על שלושת המסמכים הנוגעים לעסקה. הוא חתום על כל אחד מעמודי ההסכם, הוא חתום על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת מועתז ועל טופס ההצהרה, יחד עם שני אחיו.
- כידוע, על פי חזקת החתימה, מוחזק אדם שחתם על מסמך כמי שקרא אותו, הבין את תוכנו, הסכים לאמור בו וכי הוא מודע למשמעות ותוצאות חתימתו ולכן, אינו יכול להתנער מאחריות [ע"ט 6952/21 וילנצו'ק נ חן [נבו] (22.10.2023); ע"א 8510/09 בנק הפועלים בע"מ נ' נויברג, [נבו] (24.11.2011), ע"א 4530/10 בנק הפועלים נ' זועבי, [נבו] (10.2.2015)].
על המבקש לסתור את החזקה מוטל נטל להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כ- "אפשרות קרובה" (ע"א 1513/99 דטיאשדוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 594 (2000); ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 (2003); ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי, [נבו] (28.7.2015)).
- ייאמר מיד כי חזקת החתימה לא נסתרה. ברובד הפשוט של הבנת המלל אציין כי למרות שעלי טען כי אינו בקיא בשפה העברית, וייתכן בהחלט כי הטיעון נכון, התרשמתי כי הוא יודע לקרוא עברית. במהלך חקירתו ועת הוצגו בפניו שלושת המסמכים והוא נתבקש לאשר את חתימתו עליהם, עמדתי על כך שינסה לקרוא, באופן עצמאי וללא עזרה, את הכותרת של כל אחד מהמסמכים והוא עמד במשימה (הסכם מכר, ייפוי כוח בלתי חוזר וטופס הצהרה). גם אם עלי מתקשה בדיבור או קריאה שוטפת בשפה העברית, אני סבורה כי את המלל העיקרי בהסכם יכול היה לקרוא ולהבין, זאת אף אם אניח כי מי שהחתים אותו על ההסכם לא הקריא ולא הסביר לו את תוכנו. הבנה בסיסית בשפה העברית ובכלל, די בה כדי להבהיר כי מדובר בהסכם מכר, של שטח 3,187 מ"ר בחלקה והגוש המפורטים. מלות המפתח המלמדות על מהותו של ההסכם, אינן מצריכות בקיאות בשפה או הבנה משפטית כלשהי. עלי, אשר העיד כי עד מעורבותו בתאונה לפני שנים אחדות, עבד כטייח (גם כעצמאי), צריך היה להבין, והבין בפועל, את מהות המסמך עליו חתם ואת זהות הצד השני להסכם.
- מהשאלות שהפנה עו"ד נעאמנה עולה לכאורה כי במועד חתימת אחיו של עלי, מרעי וחוסין על הסכם המכר, עלי שהה בחו"ל (גאורגיה) אצל בתו. אחיו התקשרו אליו, בנוכחותו של עו"ד נעאמנה, ושאלו אודות מועד חזרתו לצורך החתימה על מסמכי המכר. עלי נתבקש בחקירתו לאשר שיחה זו. הוא הכחיש את השיחה וטען כי אף אחד לא התקשר אליו, זאת מבלי להציג גרסה נגדית, בין לעניין תיאום מועד החתימה בינו לביו אחיו, בין לעניין שהותו בחו"ל ובין בכלל. בין אם עלי חתם לבד על ההסכם ובין אם עם שני אחיו, עדותם של שני האחים, שהם צד להסכם, היתה חיונית כדי להבין את מהות ההסכם ואת מה שעומד מאחורי, וודאי כדי להוכיח את טענותיו של עלי. מדובר בהסכם אשר מכוחו עברו גם זכויותיהם של שני האחים מרעי וחוסין, אל מועתז, ולא הועלתה כל טענה הנוגעת לעמדתם של אלה ביחס להסכם.
- גרסתו הבסיסית של עלי היא, כי לא הבין על מה הוא חתם. בתווך הוא מסר שלל גרסאות משנה בעניין. פעם אחת טען כי סבר כי הוא חותם על המסמכים כדי להעביר את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, פעם שנייה טען כי סבר שהוא חותם על מסמכי וויתר על זכויותיו למוסטפא ופעם שלישית טען כי בכלל אין לו זכויות, וכי הזכויות הן של אביו המנוח. להלן גרסאותיו של עלי, לפי סדרן בחקירתו;
- עלי העיד כי עו"ד עומר נעמאנה הגיע אליו הביתה יחד עם מוסטפא נעאמנה וביקשו ממנו "שאני אוותר על החלק הזה" (עמ' 31, שו' 3). הוא טען "עומר נעאמנה ומוטספא שבא איתו" רימו אותו (עמ' 32, שו' 33). בהמשך עת נשאל באיזה אופן סעיד ועו"ד נעאמנה רימו אותו, השיב "הוא החתים אותי, לא קראתי, שום דבר, הוא אומר- זה אדמה, יש לכם חלקה של נעאמנה מוסטפה. יש לך חלקה של הדוד שלך מוסטפה, שאתה צריך לוותר עליה.." (עמ' 33, שו' 5-6). לטענתו, הם ביקשו ממנו לחתום על מסמך, והוא חשב שכמו שחתם לדוד שלו סעיד (הכוונה לאביהם של התובעים), הוא נדרש לחתום גם לדוד שלו מוסטפא. לטענתו, הוא חתם על המסמך מבלי לקרוא אותו כי האמין להם (עמ' 33 לפרוטוקול).
- במקום אחר טען "אמר לי שהוא רוצה להעביר את הזכויות בטאבו, לפני שבני הדודים שלו יעבירו אותה בטאבו. וזה מה שקרה, אני ויתרתי לו...חתמתי, ולא ידעתי זה אותו...אותה אדמה שוויתרתי עליה לווסאם" (שו' 9 ואילך; ההדגשה כאן ובהמשך, לא במקור).
כשנשאל בהמשך למה חתם לעו"ד נעאמנה, השיב "האמנתי להם, למה לא הבנתי" (עמ' 34 ש' 1-2). בהמשך נשאל "... אז כשבאים מחתימים אותך על הסכם מכר, מה, אתה לא מברר? לא אומר- אין לי קרקע, כבר מכרתי אותה?" עלי השיב "הקרקע לא שלי, לא שלי, זה רק שם אבא שלי נמצא .." (עמ' 34 ש' 5-7).