להמחשת חשיבות שיקול זה, הייתי משווה בין החלטה של בית-משפט להתערב בהחלטת קצין משטרה לעצור חשוד או החלטת בית-משפט להטיל עיקול זמני בתביעה אזרחית, לבין החלטה של בית-משפט להתערב בקביעת עירייה לחוקק איסור גורף על מכירת חזיר. גם אם בית-משפט מוסמך להיות יד מכוונת בשני סוגי המקרים, הרי ברור כי ידו תהא צמודה יותר למקרים של עיקול או מעצר מאשר למקרה של החלטת עירייה. מכאן, הכף תיטה פחות להתערבות בשיקול-דעתו של הגורם המחליט במקרה כמו המקרה דנן. רוחב הפרשנות על-פי רוח הוראות חוקי היסוד יהא מצומצם יותר. גישה זו נובעת לא מחוסר התבונה המעשית שבהתעמתות עם השלטון - אשר לעולם אינה יכולה להיות השיקול הקובע - אלא מפחיתות הצידוק לעשות כן במקרה שאינו מתאים. יש להבחין בין סמכות שמלכתחילה ניתנה לבית-משפט לבין סמכות שמלכתחילה ניתנה לגוף אחר, כאשר גוף זה אינו אמור להיות מודרך כדבר שבשיגרה על-ידי בית-המשפט. הייתי אומר, כי למעט המקרה היוצא מן הכלל, הריסון בכגון דא לא רק חכם אלא גם צודק.
שיקול זה בעל משקל לענייננו. אך בכדי לקבוע את מידתו ראוי לנתח את מהותה של ההחלטה ודרך הכרעתה על-ידי הגורם המחליט - עיריית אשקלון. כפי שנראה הדברים קשורים זה בזה.
(ב) מהות ההכרעה והקושי שבה:
כפי שציינתי, אינני סבור שמתפקידו של בית-משפט לקבוע בדקדוק את המבחנים המתאימים אשר אמורים להנחות את העירייה בהחלטה מעין זו. אל לבית-משפט לקבוע אם לתת את הדגש בהחלטה דווקא על ההיבטים ההיסטוריים של העם היהודי בכלל, או של העיר בפרט, או דווקא על היבטים דתיים גרידא או דווקא לצמצם את שיקוליו בהתאם לבדיקת סוג האוכלוסיה בחלק זה או אחר של העיר.
נדמה כי השאלה אם עירייה יכולה להורות על איסור מכירת חזיר נוגעת בשיקול נוסף. החזיר הפך לסמל. לתפיסתי, הצידוק לכך, והסיבות לכך, אינן חשובות, בוודאי אינן בעלות חשיבות מכרעת, בהקשר למלאכת השיפוט. התודעה הינה עובדה. היא החשובה ולא גורמיה או סיבותיה.
מכאן, החלטת הכנסת לפני כ45- שנה לחקוק את חוק ההסמכה, על רקע ההתפתחויות בתיקי בג"ץ שצוינו לעיל - החלטה אשר לא בוטלה עד היום - איננה בהכרח ניסיון לאזן בין רגשות של פלוני לעומת החופש של אלמוני, אלא ניסיון של החברה להגדיר את עצמה. חקיקה של הגדרה עצמית.
הרצון של חברה להגדיר את עצמה באמצעות סמל אשר שורשיו בדין הדתי הינו אקט בעל חשיבות רבה מעבר לפירטי הדין הספציפי. אסור להפוך עניין זה לקל ערך. המטרה קובעת את המידתיות וסבירות ההחלטה. המידה שאינה עולה על הנדרש אינה ניתנת להימדד בלא שנגדיר את כל האינטרסים הרלוונטיים, כולל האינטרס החברתי. לפרט יש זכות להגדיר את עצמו. הגדרה זו כוללת היותו פרט בתוך הכלל. הרי המונח המנחה הינו "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".