דוקטרינת הביצוע בקירוב יכולה לעיתים לפעול כחרב בידי הנפגע והיא תשמש כעילת תביעה בידיו (ראו פרידמן עמ' 177). לעיתים הדוקטרינה עשויה לשמש כמגן על המפר כמו שאירע לדוגמא בע"א 2686/99 אייזמן נ' קדמת עדן, פ"ד נה(5) 365 (2001) בו הותנה הביצוע בקירוב בכך שהצד הפוגע ישלם את המחיר המותאם, על מנת לשמור על השקילות החוזית ביניהם.
- בית המשפט ייטה לחפש דרכים למימוש כוונתם הבסיסית של הצדדים, בכל מקום בו ניתן לאכוף את החוזה. עם זאת, בית המשפט ייזהר מקביעת תנאים חדשים המשנים את אופיו של החוזה או של חלק עיקרי ממנו. המדובר בביצוע "בערך" או "בקירוב", אך לא בעריכת הסדר חוזי חדש, שהצדדים לא שיערו בנפשם בעת כריתת החוזה. סטייה משמעותית מהביצוע המקורי, המציעה "מוצר" שונה לחלוטין מזה שהוסכם, לא תיחשב כביצוע בקירוב (דברי השופטת מ' נאור בע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' ישי טהוליאן ו-33 אח' (10.09.2009) (להלן: "עניין ג.מ.ח.ל.").
בנוסף, ניתן להשתמש במבחנים אחרים על המבחן של המוצר השונה שהוצע בפסק הדין בעניין ג.מ.ח.ל.. פרידמן מציע להשתמש במבחן הראי למבחן של ההפרה היסודית הקבוע בסעיף 6 לחוק החוזים תרופות. דהיינו הוא מציע להחיל את הדוקטרינה מקום שהחוסר החוזי אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם. מבחן חלופי המוצע על ידי פרידמן נוגע לשאלה האם השינוי שולל באופן מהותי מהנפגע את מה שהיה זכאי לצפות לו על פי החוזה. אם התשובה היא שלילית ראוי במקרה כזה ליישם את הדוקטרינה של קיום בקירוב (לעניין המבחנים השונים ראו: פרידמן עמ' 179).
- המקרים בהם מצא בית משפט לתת צו לביצוע בקירוב הם מגוונים ושונים. כך כאשר מכר בעל מקרקעין חלק מיחידת קרקע, אך לא ניתן היה להעביר את אותו חלק בנפרד ובשלמות, מאחר ונרשם בית משותף וחלקים מהשטח הפך לרכוש משותף, הורה בית המשפט על קיום ההסכם בקירוב ורישום דירה על שם התובע והחלק הנותר מהמקרקעין במושאע (ראו: ע"א 250/63 אהרונסון נ' פרידמן, פ"ד יז 2488 (1963)(להלן: "עניין אהרונסון")). כך במקרה בו בעלי דירות בבית משותף ויתרו על זכויות בניה באמצעות מנגנון של הצמדה אך התברר כי המנגנון הוא בלתי ישים. לכן הורה בית משפט על קיום החיוב בדרך אחרת כאשר הוא ראה במנגנון של הצמדה רק אמצעי להשיג מטרה ולכן ביצוע שונה הוא אפשרי (ראו: עזבון קליין).
בנוסף כאשר הצדדים גילו את דעתם כי לא ניתן לסטות מהוראות ההסכם, יש לכבד את הסכמתם ואין להורות על קיום בקירוב. מאידך גיסא, אם הצדדים הסכימו ביניהם על ביצוע שונה מן החוזה המקורי יש לראות בכך שינוי הדדי היוצר הסכמה חדשה (ראו: פרידמן עמ' 180).