להלן אדון בכל אחת מטענות אלו.
הטענה כי הייתה הסכמה לקיזוז
- לטענת הנתבעים, הוסכם עוד בחודש ינואר 2020 עם גיל, קרוב משפחתו של שראל, שכספי ההלואה יישארו בידי RBA לקיזוז החובות נטענים. כפי שיפורט להלן, טענה זו לא הוכחה.
- הטענה הועלתה על ידי רפי בתצהירו, מבלי שנתמכה בכל ראיה, בכתב או בעדות בעל פה.
- לעומת זאת, גיל הצהיר בתצהירו שמטרתו הייתה לנסות ולהבין מדוע רפי נמנע מלפרוע את ההלוואה. הוא לא הציג את עצמו כמי שמוסמך להציג, ובוודאי לא להסכים להצעת פשרה כזו או אחרת, ו/או לקשור בין פירעון ההלוואה לבין מחלוקות אחרות הקשורות לשיתופי פעולה נוספים שבין שראל לרפי (סעיף 8 לתצהיר).
- כך גם אישר שראל בתצהירו (סעיף 46) וכך עלה מעדותו של שחר (פרוטוקול מיום 17.3.25 עמ' 214 שו' 17-27).
- גיל נחקר בחקירה נגדית וכלל לא נשאל על נושא הקיזוז. הוא אמנם אישר בעדותו כי רפי העלה לפניו טענות ביחס לחברה משותפת שלו עם שראל ושחר, אך לא נשאל, וממילא לא ציין דבר, לגבי ההסכמה הנטענת לקיזוז. בהתאם לפסיקה, כאשר בעל דין נמנע מלחקור עד בחקירה נגדית על נקודה מהותית ושנויה במחלוקת, הימנעות זו פועלת לרעתו ועלולה להיחשב כהסכמה לגרסה שהועלתה בחקירה הראשית (ראו ע"פ 9141/10 אברהם סטואר נ' מדינת ישראל (נבו, 28.4.14)).
- בנסיבות אלה, לא עמדו הנתבעים בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הייתה הסכמה, כאמור, לקיזוז, והטענה בעניין זה, נדחית.
הטענה להרמת מסך
- לטענת התובעים, יש להרים מסך ולייחס את כלל הזכויות אשר נוגעות לענייננו, לרפי, שראל ושחר בעצמם, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות. כלומר, מבוקש לבצע הרמת מסך "הפוכה" ולייחס זכות של חברה לבעל השליטה בה.
- לאור התוצאה אליה הגעתי, כפי שתפורט בהמשך פסק הדין להלן, ביחס לתביעת המטבעות שנדחתה על ידי על כל עילותיה והעומדת בבסיס הקיזוז, לא מצאתי להרחיב ביחס לטענה זו.
- עם זאת, יצויין כי בפסיקה נקבע שייחוס זכות לבעל מניות, קרי הרמת מסך לטובת בעל המניות, הינה חריגה מאוד והשימוש בה יעשה במשורה. כך לדברי בית המשפט העליון בע"א 7957/13 מדרך עוז בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב (נבו, 1.11.18, פסקה 79):
"מטבע הדברים, ייחוס זכות לבעל המניות, קרי - הרמת מסך לטובת בעל המניות הינה מופע נדיר של עקרון הרמת המסך. בבסיסה, מוגדרת הרמת המסך כתהליך, אשר נועד להיטיב עם תובעים שנפגעו בעקבות שימוש לא תקין באישיות המשפטית הנפרדת של החברה מצד בעלי המניות. וככלל, בעלי המניות שיזמו את ההתאגדות אמורים להיות ערים למגבלות פעולותה של אישיות מלאכותית, ולכן גם תמנע מהם, על-פי רוב, האפשרות לתבוע את הרמת מסך ההתאגדות לטובתם. ואולם, במצבים נדירים דווקא צדדים חיצוניים (שאינם החברה, או בעלי המניות בה), ינצלו את המבנה המשפטי האמור לרעה. במצבים אלה, מוצדקת אפוא הרמת מסך ההתאגדות לטובת בעלי המניות..."
- בענייננו, הטענה כי חל עירוב נכסים בין עסקיהם האישיים של שראל ושחר לבין אלו של החברות בבעלותם, ואשר על בסיסה מבוקש לבצע את הרמת המסך, נטענה באופן כללי ולא הוכחה. במיוחד נכונים הדברים, בכל הקשור ליחסים בין אקסקליבר לבין שראל ושחר, בעניינה, כלל לא נטען וממילא לא הוכח, כי היה עירוב נכסים כלשהו בין נכסיה לבין אלו של שראל ושחר, ולבטח כי היה עירוב נכסים המצדיק ביצוע הרמת מסך הפוכה, קרי לייחס את זכותה של אקסקליבר לגבות את כספי ההלוואה, לשראל ושחר בעצמם.
התביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה
- בנוסף על חיוב הנתבעים בהשבת כספי ההלוואה, עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בסך של 300,000 ₪ בגין הפרת חוזה ובגין הפסדים שנגרמו להם נוכח אי פירעון ההלוואה, לרבות הצורך בהלוואות כדי להתמודד עם חיסרון הכיס שנגרם.
- הטענה נטענה בעלמא. לא הובאה ולו ראיה אחת לנזק או הפסד שנגרם לתובעים עקב הפרת הסכם ההלוואה. הסכם ההלוואה אף הוא שותק לעניין פסיקת פיצויים מוסכמים במקרה של הפרה.
- בנסיבות אלה, ומשנטל ההוכחה מוטל על התובעים, תביעתם לפיצויים, נדחית.
- תביעת המטבעות - ת.א 35413-12-21
- הטענות בתביעה זו מתייחסות לשתי פרשיות עיקריות:
- האחת, פרשיית מיזם המטבעות (חברת סייברטרייד).
- השנייה, פרשיית המטבע הדיגיטלי בשם "סירין לאבס".
- ביחס לשתי הפרשיות, טוענים התובעים (רפי ואדירים) כי הם נפלו קורבן לשורה של מעשי נוכלות של שראל ושחר שגזלו מהם את כספם וגרמו להם נזקי ממון ואובדן רוווחים.
להלן אתייחס לכל אחת מהפרשיות.