מיזם המטבעות (סייברטרייד)
- המדובר במיזם משותף שהוקם בשנת 2014 במסגרת חברה משותפת בשם סייברטרייד, בשליטת שראל, שחר ורפי באמצעות חברות בשליטתם, שעיסוקו היה פיתוח ותפעול של תוכנה למסחר בחוזי הפרשים (CFD).
- לטענת התובעים, שראל ושחר הציגו בפניהם מצגי שווא במספר היבטים:
- מצגים ביחס לטיבה של התוכנה.
- מצגים ביחס לרגולציה של התוכנה.
- מצגים ביחס לביצועים ולתוצאות הכלכליות של המיזם המשותף.
- מצגים ביחס לניסיונם המקצועי של שראל ושחר להקים ולתפעל את המיזם.
- טענות נוספות התמקדו בכך ששראל ושחר זנחו את פעילות סייברטרייד, פעלו מתוך משרדיה במסגרת פעילויות עיסקיות אחרות שלהם, ולצורך כך השתמשו במשרדיה ובעובדים שסייברטרייד שילמה את שכרם, והעמיסו הוצאות על סייברטרייד לשם קידום עיסקיהם, תוך מידורו של רפי.
הטענה למצגי שווא
- בהתאם לפסיקה, יכול מצג שווא להיעשות באופן אקטיבי על ידי הצגת נתונים מטעים או בלתי מדויקים ובאופן פסיבי על ידי אי הצגת נתונים חיוניים (ראו ע"א 3824/13 SF Wing Overseas Real Estate Investments Ltd נ' יניב (נבו, 1.3.16)).
- כאשר נטענת טענה כי הוצגו מצגי שווא - בין אם מדובר במצגים חסרים או במצגי יתר מטעים - מוטל על הטוען לכך נטל הוכחה מוגבר, המצריך הצגת ראיות בעלות משקל ועוצמה גבוהים מהרגיל במשפט האזרחי )ראו למשל : ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין (נבו, 18.4.12)). לפיכך, היה על התובעים להרים נטל ראיה כבד יותר מהנטל ה"רגיל" במסגרת ההליך האזרחי.
- היבט נוסף שהינו בעל השלכה על טענות התובעים הינו העובדה שסייברטרייד היא חברת הזנק, אשר ההשקעה, בה מכלתחילה היא בעלת סיכון רב, לרבות סיכון לאבד את ההשקעה כולה. אופיה זה, עשוי להשליך על האפשרות להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בגין כשלונות עיסקיים הנובעים מהסיכון הטבעי הקיים בהשקעה במיזמים מסוג זה.
- להלן אתייחס לטענות לגופן, בהתבסס על העקרונות הנ"ל.
המצגים ביחס לטיבה של התוכנה
- לטענת התובעים, הציגו בפניהם שראל ושחר מצג כי המיזם יהיה דומה לזה שהוקם על ידי חברת plus500, קרי, שתפותח מערכת אוטומטית, עצמאית ושלמה הכוללת שרת מסחר ויכולת לגייס לקוחות באופן מקוון.
- בפועל, לטענת התובעים, שראל ושחר מעולם לא התכוונו לפתח מערכת שלמה, כי אם "דף נחיתה" בלבד, קרי, מערכת התלויה באופן מוחלט בקבלת שירותים מחברה בריטית, שהיוותה את המנוע למיזם. כמו כן, הוצג מצג שווא לפיו גיוס הלקוחות יהיה מקוון אך בפועל, היה צורך לגייס לקוחות באופן ידני, באמצעות "קול סנטר".
- כפי שיפורט להלן, לא עמדו התובעים בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכחת טענות אלה.
- כאמור, המדובר בחברת הזנק, שהפעילות בה כרוכה בסיכון מוגבר, הכולל הסתברות משמעותית שהפיתוח לא יצליח, ושהחברה לא תגיע למוצר המוגמר שתכננה. לפיכך, אף אם הוצג לתובעים מצג שלא התממש לבסוף, אין הדבר מוביל בהכרח למסקנה שהמצג היה מצג שווא. על מנת שהמצג ייחשב כמצג שווא, על התובעים להוכיח כי מלכתחילה הייתה כוונה לפתח מוצר אחר מזה שהוצג, והדבר לא הוכח.
- הטענה כי כוונתם של שראל ושחר הייתה לפתח "דף נחיתה" בלבד, וכי כך הם אכן עשו בפועל, לא הוכחה.
- שחר, שהינו בעל ניסיון של כ-20 שנה בתחום פיתוח תוכנה, תיאר בפרק ב(2) לתצהירו את העבודה הרבה שהושקעה בפיתוח התוכנה. לדבריו, סייברטרייד פיתחה מערכת מסחר, אתרי אינטרנט, מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות והפקדות, מערכת התראות ואפליקציות אנדרואיד ו- IOS לתחום המסחר באונליין, וכי הושקעו שעות עבודה רבות בפיתוח המיזם, באמצעות מספר אנשי קוד ותוכנה. לשם הוכחת טענתו, צירף שחר אסמכתאות מתוך מערכת ניהול המשימות ממנה עולה, לטענתו, כי נכתבו למעלה ממיליון שורות קוד, דבר המלמד על היקף העבודה שהושקעה ביצירת התוכנה (נספחים 17, 19, 21 - 22 לתצהיר שחר).
- שחר נחקר על תצהירו וגרסתו זו לא נסתרה. הוא שב והדגיש כי את רוב זמנו הקדיש לעבודה בסייברטרייד (פרוטוקול מיום 17.3.25, עמ' 221 שו' 7-8 ושו' 20-22).
- אורן, עימו שיתפו פעולה בסייברטרייד החל משנת 2017, שאף הוא איש מקצוע בתחום התוכנה, אישר בעדותו כי התוכנה שפותחה אינה "דף נחיתה". כך לדבריו בפרוטוקול הדיון מיום 17.3.25 בעמ' 115 שו' 6-8:
"ש. אוקיי. בסדר. תאשר לי שזה לא דף נחיתה, נכון?