למעלה מכך, מקום בו מעורב, לשיטת התובע, צד שלישי אשר אמור לרכוש את המוצרים, ועל בסיס רכישותיו תשולם העמלה, לא ברור מדוע גם מול צד חיצוני זה, לא נערך מסמך כלשהו, ולו על מנת שהתובע יוכל לקבל מאותו צד מידע באשר להיקף הרכישות והתשלומים אשר בוצעו על ידו.
גם לאחר סיום הפעילות המשותפת בין הצדדים לא הוצגה פנייה, אשר ניתן היה לצפות כי תוצג, בדבר הפרת התחייבויותיה של פאראגון נוכח אי העברתן של העמלות המגיעות לתובע מכוח ההתקשרות הישירה עם שופרסל.
- מהראיות עלה כי בין הצדדים אמנם התקיימה פגישה משולשת, לצורך בחינת האפשרות לשיתוף פעולה.
מעדותו של מר דרשביץ עלה כי באותה עת הוא העדיף למכור לכמה שפחות לקוחות בישראל, ובשל כך צירף את התובע לפגישה, שכן סבר כי יוכל למכור דרכו, אלא כי ההסכם המורכב מול שופרסל והאופרציה בעבודה מולה, לא התאימו לתובע ומשכך סוכם כי פאראגון תעבוד ישירות מול שופרסל (ר' ע' 59 ש' 25 - ע' 60 ש' 9 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
- התובע ביקש לאושש את גרסתו על בסיס עדותו של מר דרשביץ בהליך הנוסף, ממנה עלה כי ההתקשרות של פאראגון עם שופרסל נעשתה באישורו של התובע.
מר דרשביץ נשאל על כך במסגרת חקירתו והעיד כי הכוונה הייתה לכך שההתקשרות עם שופרסל נעשתה בידיעתו של התובע (ר' ע' 58 ש' 21-29 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023). עוד טען העד כי פאראגון מתנהלת בשקיפות מול משווקיה, על מנת למנוע מצב בו הם מתחרים מול חנות מסוימת על המכירות, וכי יש לה אינטרס לכבד אותם על מנת שהם ירוויחו ויעמדו בתשלומים כלפיה (ר' ע' 57 ש' 14-24 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
על כל אלה הוא הוסיף וטען בחקירתו הנגדית, כי לשיטתו, לא היה התובע זכאי לעמלה כלשהי בגין המכירות לשופרסל, ולפיכך, ככל שניתן לו דבר מה, הוא ניתן מטוב לב ורצון לסייע לו (ע' 60 ש' 13-15 לפרוט' הדיון).
את גרסתו זו של מר דרשביץ מצאתי כחסרה וכזו אשר קיים קושי לאמצה במלואה.
אני מוצאת פער עובדתי לא מבוטל, בין הטענה על פיה נדרש והתקבל אישורו של התובע קודם המכירה של המוצרים לשופרסל לבין הגרסה העובדתית הנוכחית אותה מבקשת פאראגון כי אאשר כיום. למעלה מכך, מקום בו מציג בעל דין גרסאות עובדתיות שונות זו מזו, בשני הליכים שונים, יש בכך כדי לעורר סימני שאלה לא מעטים לעניין מהימנות גרסתו בכללותה.
לנקוב מצטרפת אותה חשבונית אשר התובע צירף לראיותיו ממנה עלה כי ניתן לו זיכוי בגובה של 5% מעמלת המכירות השנתית לשופרסל.
- מר דרשביץ העיד ביחס לכך שדובר בהנחה אשר ניתנה נוכח הקשיים הכספיים אליהם נקלע התובע, כי הנחה זו ניתנה פעם אחת בלבד, ומהחשבונית עצמה ניתן לראות כי ההנחה ניתנה לא רק בקשר עם הרכישות של שופרסל, אלא גם בהתייחס לגורמים נוספים, כאשר המטרה הייתה לתת לתובע הנחה כוללת של כרבע מיליון ₪ (ר' החשבונית נספח יט בע' 194 לתיק המוצגים של התובע ועדות מר דרשביץ בע' 60 ש' 16 - ע' 61 ש' 7 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
לעניין זה הוסיף מר שלמה הברמן והעיד כי פאראגון לא נוהגת לתת תגמולים לאף אחד וכי ייתכן כי דובר בהנחה שניתנה לאור בקשה או נסיבות מיוחדות שהוא לא מודע להן (ר' ע' 92 ש' 19-23 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
- אלא כי סכום ההנחה אשר ניתן בפועל בהקשר של המכירות לשופרסל, עומד על סך כולל של 23,919.35 ₪, הוא אינו משמעותי, ורחוק מאוד מהתמונה אותה ביקש התובע לצייר במסגרת כתב התביעה וההליך שלפניי.
- עוד אני מוצאת לציין כי איש מבעלי הדין לא ביקש לזמן את נציגי שופרסל, אשר נכחו בפגישה עם התובע, על מנת שישפכו אור על התמונה בכל הנוגע לנסיבות ההתקשרות עם פאראגון, הפגישה המשולשת שהתקיימה וההסכמות שהושגו במסגרתה.
אין לי אלא להצטער על כך, ואולם מקום בו הנטל הראייתי מוטל בבסיסו על כתפיו של התובע המבקש להוכיח זכאותו לקבלת העמלות משופרסל, ובהינתן מסקנותיי לעיל בדבר אי הוכחת טענת הבלעדיות, פועל נתון זה של אי זימון עדים מטעם שופרסל, בעיקר לחובתו של התובע. - בהינתן כל אלה באתי לכלל מסקנה על פיה התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי פאראגון אכן התחייבה לשלם לו עמלות בגין מכירותיה לשופרסל, וממילא לא הוכח מה הייתה ההסכמה באשר להיקפן של אותן עמלות.