כל שהוכח הוא כי התובע אכן היה, כפי שנזכר לעיל, משווק משמעותי מאוד של פאראגון והיא ביקשה לבחון את האפשרות לשיווק המוצרים באמצעותו. עת לא צלחה כוונה זו, אכן דובר בין הצדדים על מתן הטבות שונות לתובע, אלא כי אלו לא תורגמו מעולם להסכם או הסכמות ברורות, והצדדים הסתפקו בהסכמות "אד הוק" במסגרתן ניתנו לתובע הנחות או הטבות נקודתיות אלו ואחרות, ובכך הסתכם בין הצדדים העיסוק בסוגיה. כל זאת שעה שהתובע מודע, היטב, לעובדת התקשרותה של פאראגון עם שופרסל.
תניית התחרות
- לטענת התובע, הנתבע 2, מר אלפסי, הפר את התחייבויותיו שלא להתחרות עמו, וזאת לאחר סיום יחסי השותפות בין הצדדים.
- לעניין זה, ביקש התובע לבסס את טענותיו על סעיף 23 להסכם השותפות (נספח ב' לכתב התביעה). עוד ביקש התובע להפנות לעובדה כי שולם על ידו סך של 650,000 ₪ עבור רכישת הזכויות בשותפות, כאשר לשיטתו חייב שיהא לתשלום זה משמעות.
מן העבר השני טען מר אלפסי, כי התובע נותר חב כלפיו בתשלום הסך של 650,000 ₪, אשר בניגוד לנקוב בכתב התביעה, לא שולם עד היום (ס' 43 לכתב ההגנה).
עוד טען מר אלפסי כי בזמן אמת, לא אך שהתובע לא התנגד כי הוא יוסיף ויעבוד מול חב' פאראגון, אלא כי הוא אף עודד אותו לעשות כן, ולו על מנת להקטין את הנזקים אשר נגרמו לו עקב פעילותם המשותפת של הצדדים.
- במחלוקת זו בין הצדדים אני מוצאת להבחין בין שאלת תשלום התמורה בגין העברת מניות חב' שירה לתובע, לבין שאלת קיומה של התחייבות מצד מר אלפסי שלא להוסיף ולהתחרות בתובע.
- בהתייחס לתשלום הסך של של 650,000 ₪ בגין רכישת מניות חב' שירה, יידונו טענות הצדדים בהמשך פסק דיני זה, ואולם אוסיף ואבהיר כי מקום בו לא הוכח כי אכן תמורה זו שולמה על ידי התובע לנתבע, ממילא יש לראותו כמי שהפר את התחייבויותיו כלפי מר אלפסי, ומנוע מלטעון להפרות החוזה על ידי הצד שכנגד.
- בהתייחס לעצם קיומה של התחייבות לאי תחרות, קיימת בין הצדדים מחלוקת פרשנית לעניין סעיף 23 להסכם השותפות.
כל זאת מקום בו עיון בסעיף מלמד כי לכאורה עניינו בהסדרת מערכת היחסים בין הצדדים בזמן קיומה של השותפות ולא בהכרח לאחריה, ובאיסור תחרות מול חברת הניהול (שלא קיימת) או בשותפות אשר כאמור התפרקה, או לכל היותר מול חב' שירה.