" ... חשוב להבין, ברגע שיגאל החליט שהוא לא משלם וכל השיקים, אמרתי תוציא את כולם, אין כסף בחשבון, הכול יחזור. הגענו גם למחסנים שלהם וראינו שהכול בלגן, גונבים סחורות שם, אנשים מעמיסים על ימין ועל שמאל. הבנו שהסיפור נגמר. בעצת עורך דיני, לקחתי את השיקים שהצטברו אצלי, כיוון שכל פעם עשינו פריסות חדשות, לקחנו את כל השיקים והפקדנו בבנק, שהוא יהיה מוגבל, כן, מגיע לו. אני מודה. מגיע לו. שישלם." (ר' ע' 63 ש' 10-15 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
אמירות אלו של מנהל התובעת עוררו אי נוחות רבה מאוד, עת כי מטרת הגשת שיקים לביצוע אינה בגדר פעולת תגמול ש"מגיעה" או "לא מגיעה" לחייב, וצריך היה שתעשה בתום לב ואך לצורך גבייתו של חוב קיים, ועד כדי גובה אותו חוב, וזאת בלבד.
- מן העבר השני, ובניגוד לטענות התובע, אין המדובר באירוע במסגרתו לא הייתה פאראגון רשאית להפקיד שיקים אשר הוחזקו על ידה, בכפוף לכך שלא תתבצע גביית יתר, ואף לא ניתן היה להתעלם מכך שהפקדת השיקים נעשתה לאחר שהתובע הפר, פעם אחר פעם, את ההסדרים אשר הושגו עמו.
- מעל כל אלה יש להוסיף ולהבהיר, במפורש, כי איני מוצאת כי היה בהפקדת השיקים כדי הפרה של הסכם הזיכיון/ הבלעדיות (הנטען) נושא התביעה שלפניי, אלא משום ניסיון לגבייתו של חוב.
כל זאת מקום בו לא הוכח כי אותו הסכם זיכיון נטען כלל בחובו התחייבות של פאראגון להוסיף ולמכור סחורה למי שאינו משלם תמורתה, או כי הוסכם בין הצדדים להוסיף ולקיים מערכת יחסים עסקית, ללא מגבלת זמן, וזאת שעה שלאחד הצדדים לאותו הסכם עומדת יתרת חוב המוערכת במיליוני שקלים.
לנקוב יווסף כי לא נטען וממילא לא הוכח כי פאראגון גבתה חובות מעבר ליתרת החוב העומדת לתובע או לחב' שירה כלפיה.
- בשולי הדברים יצוין כי התביעה שלפניי אינה תביעה כספית, וממילא בית משפט זה לא מהווה ערכאה חלופית או נוספת, ביחס לסוגיות והליכים אשר נדונו או נדונים בין הצדדים במסגרת הליכים אחרים, לרבות אלו שבמסגרת תביעות שטריות.
למעלה מכך, אין בפסק דיני זה כדי הכרעה או קביעת מסמרות באשר להיקף החוב של התובע או של חב' שירה כלפי פאראגון, או אפילו קביעה על פיה התובע או חב' שירה חבים בפירעון של שיק פרטני זה או אחר.
עניינה של התביעה הנדונה לפניי הוא לעניין ההצדקה במתן סעד של מתן חשבונות, כמו גם מתן צו עשה על פיו על פאראגון להשיב לידי התובע או לידי חב' שירה את הזיכיון הבלעדי שניתן על ידה למי מהם.