עוד נקבע בפסיקה, כי במסגרת תביעה למתן חשבונות, יש להורות אך ורק על גילוים של מסמכים הנדרשים לבירור השאלה האם יש מקום להורות על מתן חשבונות, להבדיל ממסמכים המתבקשים לצורך הוכחת התביעה עצמה. יתרה מכך, אין ליתן צו גילוי מסמכים אשר יש בו משום הגשמה של הסעד המבוקש במסגרת התביעה עצמה.
ר' רע"א 8266/11 יו. בי. אם נ' מעוז נסיעות בע"מ ואח' (16.8.2012); ע"א 1296/14 צוקר נ' צוקר ובניו חברה להשקעות בע"מ (7.5.2014); רע"א 9919/16 דון גילי בע"מ נ' Lifestyle Equities C.V (20.12.2016)).
- בשלב השני, יידרש הנתבע להוכיח כי החשבונות שמסר לתובע הינם נכונים ונאותים, ובהמשך יקבע בית המשפט, בהסתמך על אותם חשבונות, האם הנתבע חייב לתובע כספים וכמה (ר' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פ"ד נא(4) 337, 334-335 (31.8.1997); תא(מרכז) 3395-06-14 דיוויד סדאק נ' אבא הורביץ (19.3.2018)).
מן הכלל אל הפרט;
- כפי שהובהר לעיל, מהראיות אשר הובאו לפניי עלה, כי לתובע, כמו גם לחב' שירה, לא הייתה זכות בלעדית למכירת מוצריה של פאראגון.יתרה מכך, גם אם היה נמצא לקבוע כי זכות כזו הייתה קיימת, לא היה ברור מן הראיות כי היא שייכת לתובע דווקא, ולא לחב' שירה, המצויה בהליכי פירוק, ואשר אינה צד לתביעה הנוכחית.
- תוך מתן הדעת להוראות הדין, לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון ולראיות הפרטניות בתיק זה, באתי לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים בשלם או מכוחם יש לראות את התובע כמי שזכאי לקבל את הסעד של מתן חשבונות מכוחן של הטענות הנקובות בכתב תביעה זה, וזאת מהטעמים אשר יפורטו להלן;
חיובה של פאראגון במתן חשבונות
- בהתייחס לפאראגון, הגם שלא הוכחה טענת הבלעדיות, עלה באופן ברור מהראיות כי אכן מדובר היה במערכת יחסים קרובה מאוד בין ספק לבין המשווק העיקרי של מוצריו, אשר אף נכנס לנעליו של משווק קודם שעבד עם אותו ספק באופן כמעט בלעדי במשך שנים רבות. משכך יש לראות בקשר זה, כמערכת יחסים קרובה ומיוחדת, המושתתת על יחסי אימון ואשר על פניו יש בה כדי להצדיק מתן חשבונות.
- עם זאת, כפי שהובהר לעיל, התובע לא הוכיח את טענת הבלעדיות, ובין היתר נמצא לדחות את טענותיו גם ככל שהן מתייחסות לעמלות אשר לטענתו הגיעו לו ממכירת הסחורות לשופרסל.
- בנסיבות אלה, ברי כי אין כל בסיס לתביעתו של התובע ככל שהיא מתייחסת למתן חשבונות שעניינם הסכומים הכספיים שקיבלה פאראגון מרשת שופרסל, כמו גם סכום העמלות אשר לטענת התובע הגיעו לו ממכירות אלה (טענה שנדחתה אף היא).
עובדתית, על אף שהקשר בין פאראגון לחב' שופרסל החל עוד בשנת 2013, התובע לא פנה, במהלך כל השנים שחלפו מאז ועד להגשת התביעה, בכל דרישה או פנייה הנוגעת לחב' שופרסל או בקשר לעמלות המגיעות לו מהמכירות אליה. - לא למותר לציין כי מדובר בפעילות עסקית אשר התובע אינו צד לה, הנתונים המבוקשים הם נתונים מסחריים פרטיים של הצדדים, וכל זאת מבלי שתתבקש אף עמדתה של שופרסל לעניין חשיפתם של אותם נתונים.
חיובו של מר אלפסי במתן חשבונות
- בהתייחס למר אלפסי - עת דובר בשותפות עסקית בין התובע לבינו, מטבע הדברים מדובר בקשר המושתת על יחסי אימון בין הצדדים, ואלה מבססים את חובתו של כל אחד מהשותפים לנהוג בתום הלב, הגינות ונאמנות האחד כלפי משנהו. קשר מסוג זה, מצדיק, על פניו, מתן חשבונות.
- עם זאת, בהתייחס לסחורות אשר לטענת התובע שווקו ע"י פאראגון למר אלפסי או מי מטעמו, בין השנים 2011-2014 - עת נמצא לדחות את טענותיו של התובע ביחס לכך, מקום בו הן נטענו בעלמה מבלי שהובאה ראיה כלשהי לבססן - לא ניתן לקבוע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי קיימת לו זכות תביעה של הכספים או הסחורות אשר ביחס אליהן מתבקש הסעד של מתן חשבונות.
- האמור לעיל מקבל משנה תוקף, ככל שהסעד המבוקש מתייחס לתקופה שלאחר תום יחסי השותפות בין הצדדים ועבודתו של מר אלפסי עבור חב' שירה, ומקום בו נמצא לדחות גם את טענת הבלעדיות ולא הוכח כי מר אלפסי היה מנוע מלהתחרות בשותפות לאחר שחדל לעבוד עמה ועבורה.
- גם בהתייחס לכספים אשר נטען כי מר אלפסי נטל וגנב מהתובע או מחשבונה של חב' שירה בשנת 2014, מצאתי כי דין התביעה להידחות. על אף אי הנוחות אשר עלתה מעצם העובדה שמר אלפסי פעל בחשבונותיה של חב' שירה לאחר תום יחסי השותפות בין הצדדים, עלה מהראיות, כי פעולותיו של מר אלפסי נעשו בידיעת התובע. חלק לא מבוטל מהשיקים אשר נכללו בנספח כב' לתיק המוצגים של התובע, ואשר על משיכתם הוא לכאורה הלין, היו שיקים אשר נמשכו לטובת התובע עצמו, והיתרה הזניחה יחסית שאינה בגדר שיקים אלו אינה מצדיקה את מתן הסעד המבוקש וזאת אף מבלי שאדרש לשאלת השימוש בכספים לטובת רכב המשרת את השותפות.
חיובה של חב' טל פלסט במתן חשבונות
- בניגוד למר אלפסי הרי שחב' טל פלסט, כלל לא הייתה חלק מהשותפות ולמעשה טרם הוקמה, בתקופה הרלוונטית לתביעה.
- התובע עצמו העיד במסגרת חקירתו כי הוא לא הכיר את חב' טל פלסט אשר הוקמה לאחר שהוא לדבריו "נפל", חברה זו לא הייתה צד להסכם השותפות, לו עצמו לא היה קשר לחברה זו וכי הוא לא ניהל יחסים מסחריים עמה (ר' עדות התובע בע' 37 ש' 2-15 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022).
- בנסיבות אלה, מקום בו בין התובע לבין טל פלסט לא הייתה שותפות או מערכת יחסים כלשהי, לא כל שכן מערכת יחסים המקימה יחסי אמון מיוחדים, כמו גם בהינתן עמימות הטענות אשר הועלו כנגד חברה זו, איני מוצאת כי נקודת האיזון בין כלל האינטרסים הצריכים לעניין מצויה על דרך של מתן סעד של מתן חשבונות כנגדה.
- אוסיף ואציין כי גם לו היה מוכח עובדתית כי חב' טל פלסט פעלה במקביל לתובע ולחב' שירה, לא היה בהכרח מקום להורות על מתן צו של מתן חשבונות, וזאת עת עסקינן בשני בתי עסק אשר לכל היותר התחרו זה בזה. קיומה של תחרות, כשלעצמה, אין בה כדי לייצר זכאות לקבלת נתונים הנוגעים לרווחיה של טל פלסט. אין מטרתו של צו למתן חשבונות, להפוך את נטלי ההוכחה, ולאפשר לתובע להשיג ראיות מקום בו אלה לא מצויות בידו, או שהוא נמנע, מסיבות כאלה ואחרות, להביאן.
התייחסות לטענות נוספות אשר הועלו על ידי הנתבעים
- בשולי הדברים אני מוצאת להתייחס לטענת ההתיישנות אשר הועלתה על ידי הנתבעים, ולפיה אין לדון בטענות אשר עילתן נולדה בתקופה שקדמה ל- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
- ביחס לכך אני מוצאת להבהיר כי מכתב התביעה עלה כי תחילתה של השותפות הנטענת, ומכאן גם התקופה הרלוונטית לתביעה, הייתה בחודש ספטמבר 2011, כך שממילא, גם לו היו ניתנים הסעדים המבוקשים, לא היה מקום להחיל אותם ביחס לתקופה שקדמה למועד זה.
- מקום בו התביעה הוגשה בחודש מרץ 2018, ממילא לא קיימת התיישנות של עילת התביעה.
- באשר לטענות הנתבעים בדבר אי כימות הסעדים הנתבעים והיעדר תשלום אגרה מספקת, הרי שאלה נדונו והוכרעו על ידי במסגרת החלטתי מיום 12.1.2022 בבקשה לסילק על הסף.
התביעה שכנגד
- במסגרת התביעה שכנגד עתר מר אלפסי לחיובו של התובע בתשלום הסך של 650,000 ₪, בגין מניותיו בחב' שירה (ר' ס' 9 לכתב התביעה שכנגד).
מר אלפסי ביסס את תביעתו על הנאמר בסעיפים 29-30 לכתב התביעה, לפיו הוסכם כי הוא ימכור לתובע את זכויותיו בשותפות בתמורה לסך של 650,000 ₪. לטענתו, סכום זה לא שולם לו עד היום.
- התובע מנגד, לא הכחיש כי היה עליו לשלם תמורת המניות סך של 650,000 ₪, אך טען כי סכום זה שולם במלואו (ר' ס' 13 ו- 14 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד).
- את טענתו של התובע לפיה אכן הוסכם על תשלום הסך האמור, אולם זה שולם בפועל, אני מוצאת לראות כטענת "הודאה והדחה". התובע מודה למעשה כי היה עליו לשלם סך של 650,000 ₪ תמורת חלקו של מר אלפסי בשותפות ומניותיו בחברה, ומכאן שנטל ההוכחה להוכיח כי הסכום האמור אכן שולם, עובר למגרשו.
- לאחר שחזרתי ועיינתי בראיות שהובאו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן שילם את הסכום של 650,000 ₪ בגין ולצורך רכישת מניותיו של מר אלפסי בחב' שירה, ואפרט;
- התובע לא צירף אסמכתאות כלשהן (דפי חשבון בנק, קבלות וכד') אשר יש בהן כדי ללמד על תשלום הסך של 650,000 ₪ למר אלפסי, ולשיטתו די בהסכם העברת המניות אשר צורף על ידו (כהגדרתו להלן), כדי ללמד על כך שהתשלום בוצע (ר' ע' 44 ש' 33-36 לפרוט' הדיון).
- מוצג כ' (נספח יב') לתיק המוצגים של התובע הוא מסמך מיום 1.1.2014, ערוך לכאורה על דף הפירמה של משרד עו"ד אלי עמר, מופנה לכל מאן דבעי, חתום לכאורה על ידי התובע ומר אלפסי, בפני עו"ד אלי עמר, ומסדיר את העברת המניות בחב' שירה (להלן: "הסכם העברת המניות").
- במסגרת אותו הסכם להעברת מניות, מצהירים הצדדים כי התובע רכש 50% ממניותיו של מר אלפסי בחב' שירה תמורת סך של 600,000 ₪ תוך שמר אלפסי מאשר כי קיבל את הסך של 600,000 ₪ מהרוכש-התובע. עוד אישרו הצדדים במסגרת אותו הסכם, כי אין להם טענות או תביעות כלשהן, האחד כלפי משנהו.
במאמר מוסגר יצוין כי על אף שבהסכם העברת המניות מצוין כי סכום התמורה הינו 600,000 ₪, התובע העיד כי בתחילה מר אלפסי ביקש סך של 600,000 ₪, אולם לאחר מכן הוא ביקש תוספת והתובע העביר לו 50,000 ₪ נוספים בסחורה (ר' ע' 45 ש' 1-18 לפרוט' הדיון). סכום התמורה, לשיטת התובע עצמו, עמד אפוא על הסך של 650,000 ₪.
- מר אלפסי מצדו התכחש לקיומו ותוכנו של הסכם העברת המניות וטען כי מעולם לא חתם עליו ובפועל לא שולם לו דבר תמורת מניותיו (ר' ס' 44 ו- 45 לתצהירו).
- עוד הוא הוסיף והעיד, כי במענה לפנייתו אל ב"כ התובע, לקבלת המסמך המקורי (כמו גם את הדו"ח המקורי שהוכן ע"י חב' BDI, מוצג ח' לתיק המוצגים של התובע), לצורך בדיקתו באמצעות גרפולוגית, נטען, ע"י בא כוחו של התובע, כי מסמכי המקור מצויים בידי עו"ד עמר. עם זאת, בהמשך התברר, לאחר פנייה אל עו"ד עמר, כי הוא כלל לא מכיר את המסמך האמור, לא ערך אותו ולא חתם עליו (ר' ס' 46 ונספחים ח' ו- ט' לתצהיר מר אלפסי), או כדבריו של עורך הדין עמר במסגרת חקירתו בדיון :
"מה שאני רואה כאן בעמ' 26 אני רואה אלפסי, אבל זו לא חתימתי, לא ככה אני חותם. לא בעמ' 26 ולא בעמ' 27, זה שונה לגמרי מחתימתי. ככה אני לא חותם"