יצוין כי בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישו קסטנבאום והחברה שבבעלותו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
תשובות המשיבים
- בהחלטתי מיום 18.2.2025, הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשת רשות הערעור, וכן לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
- בתשובתם לבקשת רשות הערעור, טענו יעקובי והחברה שבבעלותו, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, שכן כלל לא מתעוררת במסגרתה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים ולא נגרם כל עיוות דין.
עוד טוענים יעקובי והחברה שבבעלותו כי יש לדחות את טענת המבקשים שלפיה עסקת המכר שנחתמה לבסוף שונה מזו שעמדה במוקד הסכם התיווך. זאת, משום שמדובר בטענה עובדתית שהינה הרחבת חזית ואשר הועלתה לראשונה במסגרת סיכומי קסטנבאום והחברה שבבעלותו בבית משפט השלום; כי הערכאות מטה דחו טענה זו לגופה; וכי בהסכם התיווך כלל לא מופיע תנאי כי העסקה שתיכרת תהיה במתכונת שנדונה בעת חתימת הסכם התיווך.
כמו כן טוענים יעקובי והחברה שבבעלותו כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הפסיקה בעניין מזרחי שלפיה לא ניתן לחייב בדמי תיווך מי שהצטרף כשותף לצד להסכם תיווך לאחר כריתת הסכם התיווך, בעוד בענייננו קופלר וקסטנבאום היו שותפים בעת כריתת הסכם התיווך, וזהו המועד הקובע לעניין החיוב בדמי התיווך. בהקשר זה, מדגישים יעקובי והחברה שבבעלותו, כי טענת השותפות בין קסטבאום לקופלר נטענה בכתב התביעה, וכי אף אילו לא הייתה נטענת לא הייתה לכך נפקות שעה שבמסגרת כתבי הטענות והתצהירים של שאר הצדדים, לרבות קסטנבאום, נטענה טענה זו. כמו כן, נטען כי בית המשפט רשאי להגיע למסקנה משפטית המושתתת על העובדות שבכתבי הטענות של הצדדים אף בלא טיעון בכתבי הטענות. עוד נטען כי בית משפט השלום אמנם לא דן בטענת השותפות לגופה, אך זאת רק משום שהשתית את חיובו של קסטנבאום על הוראת סעיף 6(ב) לחוק השליחות, ולא משום שדחה את טענת השותפות. בהקשר זה טוענים יעקובי והחברה שבבעלותו כי קביעתו של בית משפט השלום שלפיה קסטנבאום חרג מהרשאתו כשלוח, אינה סותרת את טענת השותפות, וניתן לחייב את קסטנבאום הן מכוח שותפות והן מכוח חריגתו מההרשאה כשלוח.
טענה נוספת של יעקובי והחברה שבבעלותו היא כי יש לחייב את קסטנבאום גם בגין חוסר תום ליבו הקיצוני. חוסר תום לב זה מאפשר להתגבר, לטענתם, על דרישת הכתב הקבועה בחוק המתווכים. כמו כן, נטען כי במקרה דנן הוכחה מרמה ממשית מצד קסטנבאום המאפשרת להתגבר על דרישת הכתב הנ"ל.
- בתשובתו של קופלר לבקשת רשות הערעור נטען, בעיקרו של דבר, כי דין הבקשה להידחות מאחר שאינה עומדת באמות המידה להתערבות ב-"גלגול שלישי".
- בתשובתו של בר יוסף לבקשת רשות הערעור, הותיר בר יוסף את ההכרעה בבקשת רשות הערעור לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, טען בר יוסף כי יש לדחות את טענת קסטנבאום והחברה שבבעלותו שלפיה העסקה שנכרתה בסופו של דבר שונה מזו שנדונה במסגרת הסכם התיווך. בר יוסף טען כי הטענה הנ"ל נדחתה על-ידי בית המשפט לא רק בשל היותה בגדר הרחבת חזית אלא גם כי היא סותרת טענות אחרות של קסטנבאום, וכי לגופו של עניין תשלום דמי התיווך לא הותנה ברכישת הנכס בסכום מסוים דווקא. כמו כן מציין בר יוסף כי ערכאת הערעור, קל וחומר ב-"גלגול שלישי", אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים.
דיון והכרעה
- כידוע, רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין (רע"א 23485-06-25 אנקווה - בית אביב בע"מ נ' פליישר, פסקה 8 [נבו] (15.10.2025); רע"א 44760-06-25 טרבלסי נ' צדוק, פסקה 7 [נבו] (9.10.2025)).