בנסיבות אלו, ובהינתן שטענת העותרת להתעלמות הרשות מלקחי המכרז הראשון נדחית, לא מצאתי כי אי-גילוי הליך זה מהווה הפרה של חובת הגילוי המוגברת של הרשות.
- העותרת ניסתה להיבנות מהשומה המקדימה שערכה רמ"י בטרם שיווק המגרש - חוות דעתו של השמאי מר גיל קידר מיום 30.12.2019 (נספח 6 לעתירה). על פי הערכת השווי של השמאי קידר שוויו של המגרש נאמד בסך כ - 7.8 מיליון ₪ ללא מע"מ וכולל פיתוח. גם אם יופחתו הוצאות הפיתוח בסך 2,406,638 ₪ כפי שנקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון, התוצאה תהא כי ערך המגרש הוא 5,243,362 ₪ לסוף שנת 2019 (הדעת נותנת כי מאז ועד לפרסום המכרז ערכו של המגרש עלה, מה גם שבשומה העדכנית למכרז ערך המגרש הוערך בסך 16.8 מיליון ₪ - נספח 13 לעתירה).
אם כן, אין מדובר במגרש פגום או חסר כל ערך, כפי שהעותרת מנסה לשוות לו בטיעוניה. נוכחנו כי הרשות פרשה לפני המתמודדים במכרז את מלוא העובדות הנדרשות לגיבוש ההצעה. העותרת היא שבחרה להתחרות על רכישת המגרש במסגרת המכרז והיא זו שגיבשה את הצעתה לפי מכלול שיקוליה המקצועיים. בסופו של דבר התברר לה כי הצעתה גבוהה באופן ניכר משווי הזכויות במגרש. מערכת נסיבתית זו מלמדת על טעות בכדאיות העסקה שנפלה אצל העותרת, אך לא על כשל שמקורו בהטעיה או בהפרת חובת הגילוי של רמ"י.
- כאמור, ביום 1.3.2023 אישרה ועדת המכרזים את זכייתה של העותרת במכרז. בהתאם לתנאי המכרז היה על העותרת לשלם עד ליום 30.5.2023 את מלוא התשלומים.
ברם, ביום 1.5.2023 פנתה העותרת לוועדת המכרזים וביקשה "לבטל את המכרז" וכן להשיב לה את סכומי הערבות הבנקאית שהפקידה אשר חולטה על ידי הרשות מיד עם הודעת הזכייה (נספח 16 לעתירה). ביום 14.5.2023 דחתה ועדת המכרזים את בקשת העותרת וקבעה כי ככל שהעותרת לא תעמוד בהתחייבויותיה עד ליום 30.5.2023 תראה בכך הוועדה משום חזרה מההצעה על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין חילוט הערבות.
- ביום 20.3.2024, לאחר שהעותרת לא עמדה בהתחייבויותיה במועד, ובהתאם לסעיף 16ב(ב)(4) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת מכרזים), החליטה ועדת המכרזים לחלט סך 844 אלף ₪ המהווים 50% מהערבות (נספח 26 לעתירה). את החלטתה נימקה ועדת המכרזים כדלקמן: "הן בשל כך שהיקף הבינוי המותר בתכנית נמוך משמעותית ביחס לשטח המגרש ... והן בשל חלוף הזמן מיום הגשת הבקשה ועד למתן החלטה זו". בהמשך, בהחלטת הרשות מיום 11.5.25 בהשגה על חילוט הערבות שהגישה העותרת, הפחיתה הרשות את סך החילוט ל-400 אלף ₪. החלטה זו התקבלה "לאור הנסיבות החריגות - העובדה כי החלטת הוועדה (מיום 20.3.24 - א.ש.) נשלחה לזוכה כשנתיים לאחר פנייתה הראשונה ... מששקלה הוועדה את הקריטריונים שנקבעו בפסיקה ואת הטענות אשר הועלו על ידי הזוכה, ולאור כלל הנסיבות ... מחליטה הוועדה על חילוט חלקי של הערבות בסך של 400,000 ₪ ...".
- תקנה 16ב(ב)4 לתקנות חובת מכרזים מאפשרת לרשות לחלט ערבות בנקאית, כאשר המציע, לאחר שנבחר כזוכה במכרז, "לא פעל לפי ההוראות הקבועות במכרז שהן תנאי מוקדם ליצירת ההתקשרות של הגוף הציבורי עם הזוכה במכרז". הוראה זו נועדה להבטיח את רצינותו של המציע, בכך שיעמוד מאחורי הצעתו ויעשה את כל הנדרש למימושה, כאשר הדבר מחייב עמידה בתנאים שונים.
אם כן תכליתה של תקנה 16ב(ב)(4) היא לאפשר את מימוש דרישת הקיום של המציע במכרז שמגולמת בערבות הבנקאית - הבטחת רצינות ההצעה, קיום התחייבויות הזוכה והרתעת מציעים מפני הפרת תנאי המכרז (עע"ם 10785/02 חברת י.ב.ת בע"מ נ' משרד הפנים פ"ד נח(1) 897, 908 (2003); עע"ם 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 10 (נבו 10.11.2009)).