ב. שנית, נבחן את המערך ההסכמי שבין הצדדים, את התגבשות ההסכם ואת יחסי הצדדים. אלה מלמדים בבירור שהמדובר במקרה שבו יש לדבוק בלשון החוזה, חרף ניסיונות התובעות לפנות לפרשנות אומד דעתם של הצדדים מנסיבות החיצוניות ללשון החוזה.
ג. שלישית, בפנותנו ללשון החוזה, הרי שזו ברורה: תנאי מגה פוטר את כ.א.ל מתשלום התמורה הנוספת.
ד. רביעית, יש לעמוד על כך שגם התובעות עצמן היו ערות לכך שלשון החוזה היא חד-משמעית, שעה שנאחזו בטעמים חיצוניים להסכם בניסיון לבסס את תשלום התמורה הנוספת. בהתאם הן מנועות מלהתכחש ללשונו הברורה של ההסכם, או לטעון ל"פגמים" למיניהם בדרך ניסוחו של תנאי מגה.
ה. חמישית, למעלה מן הצורך, אפילו היינו נדרשים ל"פגמים" שטוענים להן התובעות, בלשון החוזה, הרי שאין בהם ממש.
ו. שישית, ובפנותנו ללשון החוזה ולבחינת תנאי מגה: זה, בבירור, התקיים.
ז. שביעית, הרבה למעלה מן הצורך, גם פנייה לנסיבות החיצונית להסכם לא הייתה יכולה לסייע לתובעות.
ח. אחרונה, גם הטענה החלופית, שלפיה אפילו הופטרה כ.א.ל מן התשלום הראשון של 5 מיליון ₪ עדיין חייבת הייתה בשלושה האחרים, זאת בהסתמך על פרשנות התובעות את ההסכם, אין לה על מה שתסמוך.
- אבהיר בקיצור יחסי, שכן הדברים כה ברורים שספק רב אם היו מגיעים כלל עד כדי התדיינות משפטית ממושכת לו דובר בתמורה נמוכה יותר.
א. הפרשנות - תוך התמקדות בלשון ההסכם
- סעיף 25(א) לחוק החוזים (לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, משנת 2011, שהוא הרלבנטי להסכם, שנכרת בשנת 2015), מורה: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". מטרת הסעיף כפי שנוסח היא "לקבוע כללי פרשנות לחוזים שיגבירו באופן משמעותי את הוודאות המשפטית ויבטיחו היצמדות מרבית להסכמות שהיו בין הצדדים לפני כריתתו" (וראו ה"ח הכנסת תש"ע 335, 198; ס"ח תשע"א 2273, 202)).
- בהתאם נקבע בהלכה הפסוקה לא אחת כי לשון ההסכם היא נקודת המוצא לכל הליך פרשני, ובהינתן לשון ברורה המלמדת על אומד דעת הצדדים בעת הכריתה - שמורה לה הבכורה בהליך הפרשני (וראו ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, פס' 46 (8.2.2018); ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני, פס' 10 (23.5.2016); ע"א 7186/15 בורשטיין נ' שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ, פס' 17 (3.9.2019)); ודוקו, לשון החוזה תוחמת את גבולות הפרשנות, כך שלא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו. אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם לפשט לשונו, קרי: בהתאם למשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של לשון החוזה (וראו ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' לברינצ'וק (8.8.2018); גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים (2019), פרק 17).
- הרציונל בקשר לעליונותה של הלשון הובהר גם הוא לא אחת: "...לאיש אין - ולא ראוי שתהא - יכולת להטיל על בתי המשפט, ועל החברה בכללותה, עלויות התדיינות מיותרות בתכלית על ידי כתיבת הסכמים שאינם תואמים את המוסכם..." (ע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים בע"מ (12.6.2022); שהרי "...אין הצדקה במקרה הרגיל כי בית המשפט ינסה "לנחש" את כוונתם..." (וראו ע"א 9025/17 ATS Investments Inc נ' Segal Group GmbH and Co.KG Dresden, (19.2.2020)).
- הדברים האמורים נכונים בפרט עת מדובר בחוזים עסקיים אשר נוסחו על ידי מי שהוא בעל מומחיות משפטית תוך הקפדה ושקילה מדוקדקת של הפרטים (וראו דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (19.4.2020)). לפיכך, חזקה על צד לחוזה עסקי לדעת "כי מטרתו וכוונותיו צריכות לבוא לידי ביטוי מפורש בחוזה עליו הוא חותם; וכי לא תִשָּׁמַעְנָה טענות לפיהן ההסכם החתום אינו משקף, כביכול, את כוונת הצדדים או את תכליתו" (וראו ע"א 1521/21 בלוגרין ווטר טקנולוגייס בע"מ נ' אוריס חומרים מתקדמים בע"מ, 8.3.2023). בית המשפט ייטה להתייחס לחוזה עסקי כ-'חוזה סגור' דהיינו, חוזה ממצה שפרטיו ברורים ונהירים ואינו דורש פרשנות, בין היתר לאור החשיבות של יצירה ושמירה על וודאות חוזית שמצטרפת לרציונליים נוספים כפי שגם הזכרתי לעיל: "לחוזה סגור, שתנאיו פורטו לפרטי פרטים במסמך ארוך, אשר על פי רוב מנוסח על ידי עורכי דין המנוסים בכתיבת הסכמים, יש תכלית מהותית-עסקית. לצדה של תכלית זו, יש לו, לחוזה סגור, תכלית נוספת, חשובה לא פחות, ששמה וודאות חוזית. ודאות זו מוזילה את עלות העסקאות, יוצרת ביטחון עסקי ומסייעת בגיוס הון ממוסדות פיננסיים ומהציבור הכללי..." (וראו ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019) (להלן: עניין ביבי כבישים), בחוות דעתו של כב' השופט שטיין).
- בניגוד לטענת התובעות בחינת ההסכם מלמדת כי לשונו ברורה וחד משמעית היא. ניסיונן המאולץ של התובעות לאתר פגמים בלשון ועל יסודם לאתגר לשונו של ההסכם - דינו להידחות. בכל מקרה, ועוד על כך בהמשך לשונו הפשוטה של ההסכם המלמדת על אומד דעת הצדדים עולה ממילא בקנה אחד עם הנסיבות החיצוניות באופן שמוליך לאותה מסקנה.
ב. המערך ההסכמי שבין הצדדים, התגבשות ההסכם ויחסי הצדדים מלמדים בבירור שהמדובר במקרה שבו יש לדבוק בלשון החוזה
- לכריתת ההסכם ביום 29.11.2025, לרבות תנאי מגה, קדם משא ומתן ממושך שארך חודשים ארוכים, לכל הפחות מחודש יולי 2015. במסגרתו הוחלפו 11 טיוטות. המתקשרות בהסכם הן "חברות גדולות ומקצועיות בתחומן, והן יוצגו על ידי מיטב עורכי הדין בישראל." (וראו ס' 26 לתצהירו של מר יניב). הראיות מלמדות כי המשא ומתן עירב צוותים שכללו לא רק משפטנים מתוך החברות אלא גם יועצים משפטיים חיצוניים (כך הצהירה עו"ד כראזי-גוף: "טיפלתי בייצוג התובעות (יחד עם הצוות שעבד לצידי אז) בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של ניסוח ההסכם מול ב"כ הנתבעת..." ובאופן ספציפי, כי הטיוטות היו פרי עבודתו של "צוות משפטי שעליו הייתי אמונה" (וראו ס' 2 ו-6 לתצהירה). לצד המשפטנים, ישבו בשולחן המשא ומתן גורמים בכירים בחברות המעורבות ("מר יניב: ...הייתי יושב ראש דור אלון ומטבע הדברים ברור שכיושב ראש דור אלון שחלק מהמוכרים הייתי מעורב ואחרי זה הייתי כבר מנכ"ל ריבוע כחול ואז הייתי שותף לדיונים פנימיים אצלנו שמתייחסים למשא ומתן." (וראו פרוטוקול עמ' 28 ש' 11-8)); גורמים עסקיים ("...מסתמן כי קיימים פערים מהותיים, אשר להערכתי הינם ברובם פערים עסקיים, אני מציע כי הגורמים העסקיים יחזרו וישוחחו ביניהם, בטרם אנו המשפטנים נמשיך בעשייתנו..." (וראו מייל ששלח עו"ד ניב פולני, מי שהיה סמנכ"ל בכ.א.ל והיועץ המשפטי הראשי בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן: עו"ד פולני) מיום 8.9.2015, שצורף במסגרת נספח א1 עמ' 66 לתצהיר מר יניב); וכן, "גם אנו נצמדים לצעדי היעילות ומעבירים במקביל הטיוטה להתייחסות גורמי העסקים בחברתנו, כמו גם גורמי דיסקונט, ולפיכך הטיוטה כפופה להערות/התייחסות מצד אלו." (וראו מייל מטעם עו"ד פולני מיום 4.11.2015, שצורף במסגרת נספח א1 עמ' 194 לתצהיר מר יניב)); וגורמים מקצועיים רבים נוספים (וראו למשל הבחינה הכלכלית שערכה חברת דלויט - פירמת ראיית חשבון המספקת שירותי ייעוץ כלכלי).
- המשא ומתן על נוסח ההסכם עצמו החל עם העברת טיוטת ההסכם הראשונה על ידי כ.א.ל ביום 13.8.2015 (וראו נספח א1 עמ' 34 לתצהיר מר יניב). במסגרת טיוטה זו נוסח תנאי מגה לראשונה באופן מסוים שלא שונה משמעותית מנוסחו הסופי. במסגרת הטיוטה השנייה של ההסכם מיום 26.8.2025 שונה תנאי מגה קמעה (וראו נספח א1 עמ' 54 לתצהיר מר יניב) לבקשת התובעות. כ.א.ל מצידה קיבלה את השינויים שערכו התובעות בשני הסעיפים האמורים ושלחה טיוטה שלישית ומעודכנת של ההסכם ביום 8.9.2015 (וראו נספח א1 עמ' 72 לתצהיר מר יניב). השינוי הנוסף והאחרון לתנאי מגה התבקש במסגרת הטיוטה החמישית של ההסכם, שהועברה מהתובעות לכ.א.ל ביום 8.10.2015 (וראו נספח א1 עמ' 110 לתצהיר מר יניב). כ.א.ל קיבלה גם את השינוי הזה וביום 18.10.2015 שלחה לתובעות טיוטה שישית ומעודכנת להסכם (וראו נספח א1 עמ' 129 לתצהיר מר יניב). טיוטות נוספות שהוחלפו עד לגיבוש הנוסח האחרון והמוסכם לא שינו מתנאי מגה.
- זולת עבודה אינטנסיבית של החלפת טיוטות בין צוותי המשא ומתן נערכו פגישות עבודה ייעודיות תכופות בנוכחות הגורמים הרלוונטיים ליישוב מחלוקות עסקיות. יוער כי לגבי סעיף 3.3 להסכם בכללותו נערך דיון עסקי מסחרי ובפרט לגבי תנאי מגה שהיווה "יסוד ומסד להסכם רכישת המניות" (וראו פרוטוקול מיום 30.3.25 עמ' 176 ש' 14-13), וגם: "במסגרת המו"מ והחלפת הטיוטות, עודכנתי כי... התקיימה פגישה... פועל יוצא מאותה פגישה, כי הושגה התקדמות ביחס למספר סוגיות אשר היו נתונות במחלוקת... עוד עדכון שקיבלתי כי יהודה (סמנכ"ל הכספים שלכם) וברק (סמנכ"ל הכספים שלנו), נדברו ביניהם לקיים ישיבת עבודה בה ייקחו חלק היועצים המשפטיים..." (וראו נספח א1 עמ' 84 לתצהיר מר יניב)).
- הראיות והעדויות מלמדים אפוא כי ההסכם הסופי משקף את ההבנות שגובשו בתהליך קפדני ומתועד היטב בין כלל הגורמים המעורבים, הן המשפטיים והן העסקיים. כך ראו זאת הצדדים עצמם, עת הדגישו כי ההסכם "ממצה את כל אשר הוסכם בין הצדדים בקשר עם העסקה נשוא הסכם זה ומביא לידי ביטוי את מלוא כוונות הצדדים ביחס לעסקה נשוא הסכם זה." (וראו ס' 13 להסכם; וכן ראו ס' 14.4 השולל טענה לוויתור על זכויות בדרך של התנהגות).
- במצב דברים זה, מובן שיש לדבוק (באין מניעה לכך) בלשון ההסכם.
ג. לשון ההסכם - ברורה
- נחזור על הוראת תנאי מגה, שבסעיף 3.3.6 להסכם. זו כאמור לשונו:
"לא הוגשה בקשה למתן צו פירוק ו/או למינוי כונס נכסים ו/או הקפאת הליכים ו/או למינוי מפרק זמני או קבוע כנגד מגה אשר לא בוטל תוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה ו/או נתינת הצו בהתאמה. למען הסר ספק יובהר כי האמור אינו חל ביחס לתוכנית ההבראה וההסדר עם נושי מגה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי בלוד ביום 15.7.2015, בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות." (ההדגשות הוספו).
- לשון התנאי ברורה: ככל שמתקיימים שני תנאים מצטברים, ולא מתקיים הסייג בסיפא לסעיף, אין חובת תשלום של התמורה הנוספת. התנאי הראשון: "הוגשה בקשה למתן צו פירוק ו/או למינוי כונס נכסים ו/או הקפאת הליכים ו/או למינוי מפרק זמני או קבוע כנגד מגה". התנאי השני, ככל שהתקיים התנאי הראשון: צו שכזה "לא בוטל תוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה ו/או נתינת הצו בהתאמה". והסייג: הפטור מתשלום לא יחול ככל שהצו האמור ניתן במסגרת תכנית ההבראה והסדר הנושים של מגה שאושרה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי בלוד בחודש יולי 2015. הוראת סעיף זו מורה על בחינת קיומו של תנאי מגה בכל אחד מהמועדים לתשלום (ס' 3.2 ו-3.3 להסכם) (וראו ס' 54 לסיכומי התובעות).
00