ניתן לראות מהלך דומה גם בנוגע להחרגת המחוקק מועדים מסוימים ממתן פיצוי סטטוטורי במסגרת מלחמת חרבות ברזל (תיקון מספר 2' לחוק שירותי תעופה (חרבות ברזל, התשפ"ה-2025) באופן שחברות התעופה אינן צריכות להוכיח כי מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתן וכי עשו כל שביכולתן אולם לא צלחו למנוע את הביטול, ובזאת חסך התדיינויות בסוגיה, גם אם המשיכו למכור באותה עת כרטיסים בידיעה שיכול ותבוטלנה הטיסות בשים לב למצב הביטחוני עם ביטול הטיסה. עם זאת, בכל הנוגע למועדים אחרים שלא הוזכרו בתיקון לחוק, עדיין יכולות להוכיח כי הן זכאיות לאותה הגנה אולם אז יש צורך בהתדיינות - לפי סעיף 6 (ה) (1) לחוק (ראו רת"ק 11606-06-25 סלוביטנצקי ואח' נ' חברת התעופה ריינאייר (17.6.2025); רת"ק 13549-08-25 מורן כהן נ' אוסטריאן איירליינס (11.8.25)). בהקשר זה אעיר, כי כנגד הטענה שהנתבעת הייתה מודעת לביטול מקום בו הטיסה תתעכב וקובעת או שמא יש לומר משאירה טיסה בשעה קבועה שבפועל נוכח שעון חורף הנחיתה היא סמוך לכניסת החג ועדיין מוכרת כרטיסים (ובזאת מעדיפה את האינטרס הכלכלי שלה), כך גם נטען ביחס לביטולים בגין המצב הביטחוני עקב מלחמת חרבות ברזל, עת חברת התעופה מבטלת טיסה וטוענת להגנה עקב אירוע לא צפוי אותה עת אך בה בעת ממשיכה למכור תחת אותו סד זמנים באופן שמכניסה את עצמה למצב סיכון בידיעה שאח"כ תקבל פטור (אם כי גם צרכן לקח סיכון לטוס בזמן מלחמה וכי עליו לבטח את עצמו במקביל ועדיין מקום בו מוכיחה עמידה בסעיף 6 (ה)(1), אין משמעות לטענתו זו - ראו רת"ק 13549-08-25 ורת"ק 11606-06-25 דלעיל). כך או כך, בשני המצבים, מדובר במקרים שהמחוקק כיסה והעניק פטור מקום בו קבע תאריכים מסוימים במלחמת חרבות ברזל לפיהם טיסה שבוטלה לא תחייב את המפעיל בפיצוי סטטוטורי או מקום בו טיסה התעכבה פחות משמונה שעות, גם אם מדובר בשיקול כלכלי מצד מפעיל הטיסה, הוא לא מחויב בפיצוי סטטוטורי וכך גם לא ביחס לביטול לשם מניעת חילול או חג, ואם המחוקק התייחס לכך והחריג, קיים קושי לטעון לפיצוי מכוח דין אחר, כמסלול עקיף, הלכה למעשה.
- מכל האמור לעיל נמצאנו למדים את אותה מסקנה אחת לפיה די בכך שהנתבעת תוכיח שביטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג על מנת להקנות לעצמה את ההגנה שפוטרת אותה מחובת פיצוי סטטוטורי. היא לא צריכה להוכיח כי עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מחילול שבת על ידי פעולות ימים קודם לגילוי תקלה נוכח הקשר העקיף למועד הטיסה שיכול ויבוטל אם תצטרך לתקן את התקלה. דבר זה לא היה נדרש ממנה אם מדובר ביום חול אחר, מקום בו היא מוציאה את הטיסה משהצליחה לתקן לפני שחלפו 8 שעות. בעניינינו, אין חולק כי התקלה בדמות תא מטען שנשבר עקב העמסת המזוודות של הנוסעים (אפילו תמצי לומר כי יכלו לדעת מהו המשקל והאם ניתן להעמיס משקל שכזה) לא הגיעה לפתרונה לאחר שעה וחצי ולכן אין גם טעם להמשיך לתקן כדי להגיע לשמונה שעות או להוכיח שניתן היה לתקן פחות משמונה שעות ולכן הסיבה לביטול הטיסה היא כדי להימנע מחילול שבת וחג, ומקום בו נידון העניין שיכול להיות מצב בו עיכוב יהפוך לביטול, ולא סייגו את סוגיית הפטור בהקשר זה - בין אם לבחון כי עשתה ככל שביכולתה ובכלל זה לא לקבוע שעות נחיתה סמוכות לכניסת השבת ובין אם על דרך של החרגה (מקום שכן התייחסו אליו בנוגע לטיסות מיד בצאת השבת המצריכות חילול שבת קודם לכן מההיבט של הנוסע), איני סבורה כי יש לקרוא אל החוק מה שאין בו.
- מושכלות יסוד הן שחוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי שהגם שהוא צרכני במהותו. הוא נועד לאזן בין הגנת הצרכן לבין אילוצי חברות התעופה, וכפי שפסקתי ביחס לחוק הגנת הצרכן או חוק התקשורת, הוראת חוק היוצאת ממענו של המחוקק, כמו גם תקנות ונהלים היוצאים מפי הרגולטור הרלוונטי, נחקקים עלי ספר לאחר שנתקיים דין ודברים עם העוסקים מחד והצרכנים מנגד - למצער נציגי כל אלה שדבר החקיקה רלוונטי עבורם -מתוך חתירה לערוך איזון ראוי, מידתי וסביר המבוסס על ניתוח של עלות מול תועלת הטמונים באינטרס הצרכנים לעומת העוסקים בדבר, ובכלל זה שיקולים של כלל האינטרסים של נציגי חברות התעופה והנוסעים ועל בסיס כל אלה קבע את אשר קבע, כאשר אם המקרה לא נכנס כי אז אין כלל פיצוי עת פעם זה מפסיד ופעם זה מפסיד באיזון הכולל (ראו והשוו לפסק דיני בנוגע לחוק הגנת הצרכן בת"ק 39585-08-16 אופיר כהן נ' מכבי שירותי בריאות (10.3.2017)). הדבר אף הוא פועל לשני הכיוונים. כך למשל, במקרה בו נוסע ידע את תנאי ביטול העסקה אולם סוכן הנסיעות החסיר מסמך גילוי כנדרש ממנו עת מבוצעת עסקת מכר מרחוק, קבעתי כי באותו מקרה בהגינותו לא יכולה היה לאשר כי נשלח מסמך גילוי בכתב כהוראות החוק וכי ניתן להבין לתחושתו כי יכול ופלוני יעשה שימוש בדין כקרדום לחפור בו, כמעוול ברשות התורה "וינצל" את הוראות החוק כדי לזכות בהשבה מלאה, הגם שהדעת בוודאי נותנת כי יצטרך לשלם דמי ביטול והגם שלפי הוראות החוק הוא אינו זכאי לדמי ביטול. גם במקרים מסוג אלה קבעתי כי גם במצבים כגון אלה בהם "רוח חכמים אינה נוחה הימנו", המחוקק אמר את דברו, וביצע את האיזונים הנדרשים לכאן ולכאן. המחוקק לא הסתפק בהוראות החוק לגבי מועד הביטול אלא הציב מפורשות את מסמך הגילוי כדרישה קוגנטית והיא אף גוברת על מועד ביצוע העסקה, "לפי המאוחר מביניהם". בזאת המחוקק ביקש להגן על הצרכן ולוודא את שקיפות המידע שהוא הוא הבסיס לצרכנות נכונה ומימוש יכולת אוטונומית המבוססת על בחירה מושכלת. אל מול זאת, מקום בו למשל הצרכן מבטל את העסקה ולא נגרם נזק לעוסק, הרי שהעוסק אינו חייב בדמי השבה ויחד עם זאת לא ניזוק ומשכך לכאורה הוא "מרוויח" בפועל על המושב שביטל הצרכן. ישנו מקום בו העוסק יפסיד עקב מכירת כרטיס לפלוני ואי מציאת מישהו תחתיו וייאלץ להשיב רק סך של 100 ₪ או 5% מדמי הכרטיס לפני הנמוך ביניהם, ובמקום אחר יקבל, הלכה למעשה, בכפל. באיזון הכולל פעם זה מפסיד ופעם זה מפסיד. אל מול זאת, מקום בו למשל חברת תעופה משיקולים כלכליים מודיעה על איחור בהמראה או תקלה במטוס שגילתה מספר ימים קודם לטיסה ויכולה הייתה למצוא מטוס חלופי, הרי שמקום בו הטיסה המריאה באיחור בהמראה בטיסה ישירה שהוא פחות משמונה שעות ממועד הטיסה המקורי, הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי סטטוטורי ויש להיצמד להגדרת השעות הקבועה בחוק (בשונה אגב ממקרים שגם אם מדובר במספר שעות שאינו מזכה בהטבות של ביטול טיסה, כן הכירו בכך כביטול טיסה - למשל במקרים של החמצת טיסת המשך). לאמור כי במקרה הנבחן לפי סעיף 6 (ה) (1) לחוק, חברת התעופה נושאת בנטל מוגבר להוכיח כי עיכוב או ביטול טיסה נבעו מנסיבות חריגות שאינן בשליטתה ככאלו שבגין ביטול טיסה מקימות זכאות לפיצוי סטטוטורי ולכן, עיכוב של 6 שעות למשל, גם אם נבע לכאורה משיקול כלכלי גרידא ללא הוכחת תקלה כגון חוסר כדאיות להוציא טיסה חצי ריקה או החלטה לאחד טיסות כדי לחסוך בעליות (אשר אינם נחשבים לנסיבות מיוחדות הפטורות מפיצוי ולא ניתן לטעון כי האירוע לא היה בשליטתה) - עדיין הנוסע יהיה זכאי להטבות סיוע והשבת תמורה בלבד ולא לפיצוי הכספי וזאת אך ורק משום שהאירוע אינו חוצה את רף השעות המזכה.
- מכל מקום, התובעים טענו לפיצוי סטטוטורי אולם לא התמודדו עם ההגנה הקיימת לנתבעת מכוח סעיף 6 (ה)(3) לחוק - ואף לא פעם אחת, גם לא במסגרת סיכומיהם. הם תקפו את המדיניות של הנתבעת, כפי שכינו, עת היא עצמה אינה שומרת בפועל שבת באמצעות עובדיה הנאלצים לעבוד במהלך החג, אולם מנצלת את הפטור הייעודי שקיים לה כאשר היא זו שקבעה גם את שעת הנחיתה ביודעין כי לא תצטרך להעניק פיצוי מקום בו תבוטל הטיסה, וכי מי שמכניס עצמו לסיכון ידוע ומראש, לא יכול ליהנות מפטור גורף שכזה כשהשבת "אינה קיר. השבת אינה אירוע בלתי צפוי" (פסקה 65 לסיכומי התובעים) תוך חזור והדגש בנוגע למשמעות הישארות בניו יורק בחג שמחת תורה, או אז לכאורה הייתה אמורה לברור ולבדוק רמת חדרים שהצליחה לספק כי יהיו ברמה גבוהה יותר (על פי המשתמע) והסתפקות בשירותי הסיוע שסיפקה בנוגע למלונות או כי יציגו קבלות של "מזון ושתייה שקנו בבוקר החג של שמחת תורה באיזה דיינר זול בניו יורק במקום לשהות לצד משפחותיהם" וכל זאת עת מדובר "במדיניות" פנימית לא מפורסמת. ברם, טענות אלו, מבלי להקל חלילה ראש בחשיבותן, חלקן דינן להתברר במסגרת תקיפה מנהלית, חלקן במסגרת תובענה ייצוגית וחלקן עניין שכאמור על המחוקק ליתן פתרון. טענות אלו, צודקות ככל שתהיינה, אין בהן כדי להקנות פיצוי סטטוטורי בגין ביטול הטיסה. הטענה כי השבת אינה אירוע בלתי צפוי ולא מדובר בתקלה טכנית והטיסה אך בוטלה בעקבות "החלטה עצמאית של הנתבעת" אין בה כדי לסייע מקום בו לא נדרשת כאמור הצפיות לשם החלת הפטור, כמו גם אם מדובר בהחלטה עצמאית שלה, ולא איסור של המחוקק לטוס בשבת.
- ודוק; גם אם הדעת אינה נוחה כאמור עם הנפקת כרטיסים ליעד בו שעת הנחיתה סמוכה ממש לכניסת השבת או החג, הרי שבהינתן שחוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני אולם אינו חוק נזיקי, קיים גם קושי להכיר באשם תורם (ראו והשוו באנלוגיה לחוק כרטיסי אשראי, פסק דיני בת"ק 26113-01-20 יצחק טוויטו נ' ישרכארט בע"מ (27.1.21)). שכן, מקום בו הפסיקה מכירה באפשרות להחיל עקרונות של "אשם תורם" במקרים של חפיפה בין אחריות חוזית לנזיקית, חוק שירותי תעופה קובע משטר אחריות מוגבר ועל כן דומני כי די בפטורים שהקנה המחוקק מתשלום פיצוי (עת הוא פועל מנקודת מבט של פעולות המארגן או המפעיל ולא מנקודת מבט של פעולות או מחדל הנוסע משהחוק דורש עמידה בסטנדרט התנהגות מצופה של המפעיל וגם לא דורש קשר סיבתי בין ביטול טיסה לתוצאה) כדי להקנות פיצוי סטטוטורי. החלת "אשם תורם" מקום בו מפעיל טיסה קיבל פטור מתשלום פיצוי, תעקור מתוכן את אותו פטור. מה גם, שמדובר בשעות קבועות מראש של טיסה מידי יום למעט טווח כניסת שבת ועד יציאתה שבו הטיסה לא נכנסת למערך שעות הטיסה. כפי שציין בא כוחה בדיון מיום 22.9.22: "לשאלת בית המשפט, גם אם יש לנו הגנה הקבועה בחוק לגבי אי חילול חג ושבת מדוע ארגנו לוח טיסה כזה שהטיסה נוחתת שעה לפני החג באופן שכל עיכוב יכול להוביל לחילול, אני משיב שיש לוח טיסות קבוע והשבת זה משהו שקבוע והחג לא קבוע אל משתנה ואל על שומרת שבת בניגוד לחברות אחרות...ואל על לא יכולה לשנות את לוח הטיסות בהתאם לחגים" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, ש' 2-5) ו"כחברת תעופה ששומרת שבת אני לא קובעת סלוט במהלך השבת וגם לגבי חג במהלך החג אני לא קובע טיסות במהלך החג אני יכול לקבוע טיסות אחרי או לפני, וכאן לא קבעו בכוונה שיגיע שעה לפני החג וככה זה יצא, זו טיסה שקבועה בלוח השנתי של שדה תעופה שממריאה בניו יורק במוצ"ש. יצא ככה, ראו שיכולים להגיע לפני כניסת החג והשאירו את הטיסה. אם היו מורידים את הטיסה אז הטיסה ארצה הייתה ביום חמישי" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, ש' 16-21). כמו כן, "הנוסע הסביר יודע את זמני הטיסות" (עמ' 4, ש' 22). על כן, הטלת אשם תורם יש בו להטיל למעשה נטל רגולטורי לא סביר בדרישה לבטל טיסות שמועד נחיתתן סמוך לכניסת השבת תוך הבחנה בין שעון קיץ לחורף, ולחילופין לעדכן במסגרת כל מכירה מתי נכנסת שבת וכי החברה שומרת שבת וכי החוק מקנה פיצוי מקום בו תבוטל בשל כך טיסה כשמדובר במידע שמפורסם לרבים - הן ביחס לשעות כניסת חג או שבת, הן ביחס להיותה שומרת שבת עוד קודם לחקיקתו של חוק שירותי תעופה מכוח סטטוס קוו בשנות ה-70-80 והסכמים קואליציוניים ולא נסתר כי הדבר מופיע בחוזה התובלה שמופיע באתר שלה (גם אם החברה הופרטה והמשיכה באותו קו) ובעת ביצוע ההזמנה, כאשר לא רק מוצג הקישור לחוק שירותי תעופה אלא אף התקציר שלו במילים פשוטות בעברית ובאנגלית בו ישנו פרק שיוחד ל"ביטול טיסה" המודגש בקו ובבולד במסגרתו מצוין גם הפטור בנוגע לביטול טיסה כדי להימנע מחילול שבת או חג - "בכפוף לחריגים המפורטים בחוק שבהתקיים אחד מהם לא תהיה זכאי לפיצוי. החריגים הקבועים בחוק הינם, בין היתר, כדלקמן:
- ביטול הטיסה נגרם כתוצאה מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה.
- הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנת
- הטיסה בוטלה על מנת להימנע מחילול שבת או חג...".
איני סבורה שמצופה כי היא תסמן באופן פוזיטיבי לנוסע את הסעיף הרלוונטי בחוזה תובלה ובתקציר החוק או כי תציין בעת הרכישה - אם על ידי הנוסע ואם על ידי הסוכן - כי היא שומרת שבת ולכן מקום בו תבוטל הטיסה, לא יזכה לפיצוי. מה גם, שמועדי החג נקבעים לפי הלוח העברי ומשתנים בסינכרון מול הלוח הלועזי להבדיל מימי שישי כאשר נוסע בוחר במודע לטוס ביום שישי, ומקום בו הנוסעים ביקשו להגיע לחגוג את ערב החג עם משפחתם כמצוין בכתב התביעה, כי אז ידעו מראש מתי הטיסה נוחתת ובסמוך לחג, וידעו מראש כי חברת תעופה - כל חברת תעופה - רשאית לבטל טיסה כדי להימנע מחילול שבת וחג משהמחוקק לא שם את מילותיו לריק, כאשר שם הדבר הוא בגדר פטור אבסולוטי, מפורש וברור עת נוקט במילים "שבת " ו"חג" (להבדיל מיציקת פרשנות לביטול טיסה בשל תקלה טכנית למשל האם מקנה פטור אם לאו), כל שכן מדובר בחברה ישראלית ובוודאי שהכריזה על עצמה כשומרת שבת כבר מספר עשורים. בידי הנוסע המידע אימתי הוא רוצה לחזור כשהוא רוכש כרטיס. אם הטיסה הייתה מבוטלת בשל צורך בטחוני גם מקום בו הוא נוסע בתקופה מתוחה בטחונית, האם היה טוען לאשם תורם בכך שמכרה את כרטיסיה ולא ציינה לנוסע כי יידע שיכול ותבוטל הטיסה ולא יקבל פיצוי סטטוטורי?. כך או כך, מדובר כאמור בחוק בעל משטר אחריות מוגברת ביחס למפעיל הטיסה באופן שבאותה מידה גם לא נבחן אשם תורם מצד נוסע מקום בו מבוטלת טיסה וזכאי לפיצוי (כך אם נוסע מודע לשעת הנחיתה בישראל ויכול היה לברר זאת לו הדבר היה בגדר פרט מהותי עבורו ברכישת העסקה, כל שכן מדובר בזמנים של כניסת שבת בישראל, כך שגם לא מדובר בטיסה למדינת יעד שאינו מודע לזמן המקומי). כך או כך, אשם תורם חוזי מועלה כטענת הגנה ולכן הוא רק מצד נתבע ולא מצד תובע ומכל מקום, וכאמור, מפעיל טיסה אינו יכול לטעון תחת חוק שירותי תעופה לאשם תורם של נוסע כפטור מתשלום פיצוי או הפחתתו. על כן, הדרישה שעלתה גם מספר פעמים במסגרת חקירת נציגי אל על כי לא הזהירה את הלקוח בפועל באותיות קידוש לבנה תחת משפט בו ייכתב בהזמנה שיידע כי היא שומרת שבת ועקב נחיתה סמוך לשבת יכול ותבוטל הטיסה ואז לא יקבל פיצוי אין לה עיגון נורמטיבי לשם חיובה, ומדובר בנטל רגולטורי שעל המחוקק לתת דעתו עת הדבר כאמור מעלה קושי לעלות בכל ביצוע עסקה התייחסות ספציפית לאותה טיסה ומועד הנחיתה שלה, תוך התייחסות ספציפית דווקא להגנת השבת או החג (בעוד לא מצופה כי יצוין כי בשל המצב הביטחוני למשל יכול ותבוטל הטיסה ולא תהיה זכאי לפיצוי סטטוטורי או שתהיה שביתה מוגנת או ששדה התעופה נסגר בשעה מסוימת (דבר שבוודאי נוסע לא מודע לו אולם אז יכול וכן יקבל פיצוי במסגרת אי עמידה בסעיף 6 (ה)(1) שלא קיים ביחס להגנת השבת, עת ההתייחסות היא רק ביחס לפיצוי סטטוטורי משיתר ההטבות קמות לנוסעים בלאו הכי גם אם החוק מקנה פטור מתשלום פיצוי סטטוטורי והנקודה שהיא "השונות הרלוונטית" היא תוספת פיצוי סטטוטורי). מה גם, שדומה כי אם הנוסע מכיר בסוגיית הפיצוי הסטטוטורי בפני עצמה, כי אז מודע לחוק שירותי תעופה המקנה אותו ולכן גם מודע לחריגים שלא מקנים אותו, ואין מקום להטיל על חברת התעופה "ירידה לפרטים" של אופן מתן המידע בהקשר זה.