כמו כן, הנזק הוא בשלב תובלה אווירית וגם אם פרסמה לוח טיסות שידוע שלא תעמוד בו ולא תוציא לפועל והנזק הוא בשל איחור בהמראה, אין יסוד להבחנה המלאכותית בין שלב פרסום ושיווק טיסות לבין שלב התובלה האווירית שעה שהנזק נגרם דפקטו כתוצאה מהאיחור שהוא תובלה אווירת ולא בעת הפרסום (ת"צ ועקנין נ' אל על דלעיל). זאת, מעבר לכך שלא הוכח כי אי הגילוי הוא הוא אשר גרם לנזק לכל נוסע ונוסע וכי הצרכן הסתמך על המצג המוטעה או המחדל - למעט אמירה כללית בדיעבד שלא יכול להיות שנוסע היה רוכש את הכרטיס לו היה יודע כי יבטלו את הטיסה בשל השבת או החג נוכח נחיתה בסמוך לשבת - הרי שלא כל נוסע צופה מראש כי יתרחש עיכוב עת הוא רוכש טיסה, בדומה למצב בטחוני בגינו תבוטל טיסה או שביתה מקום בו סכסוך עובדים גלוי בכותרות, וגם כאשר מבוטלות טיסות בגין המצב הבטחוני עדיין נוסע רוכש ללא ציפייה כי האירוע בהכרח יתממש ויוביל לביטול טיסה וזאת מבלי לגרוע מכך שיכול לטעון אחר כך כי חברת התעופה לא עמדה בחובות המוטלות עליה לפי סעיף 6 (ה)(1) וכנגד תום ליבה או רשלנותה בשל כך שמכרה כרטיסים במצב שכזה, וזאת כשהוא פוטר עצמו מביטוח עבור מקרים כאלו. מה גם, מקום בו המחוקק מתייחס מפורשות לסוגיה ומחריג אותה ועסקינן בחוק ספציפי מאוחר, הרי שלא ניתן עבור אותו "מעשה" או "מחדל" לקבל פיצוי מכוח דין אחר, משאם כך יש בדבר כאמור לרוקן אותו מתוכן אם על כל ביטול או עיכוב שאינו מזכה, ייטען כאמור לעוגמת נפש משהחלופה המבוקשת היא לפסוק פיצויים בגין נזקים לא ממוניים, כאשר בגין עוולת הרשלנות אף לא כימתו את הנזק אלא הפנו לתקרת סכום הפיצוי העונשי וכן לפיצוי סטטוטורי ואם ההוצאות שנגרמו להם בגינן הם מבקשים השבה הם המכמתים את הנזק - הרי שהנתבעת הציעה להם עוד קודם לתביעה להגיש לה והיא תשפה אולם הם בחרו שלא להגיש. כימות הנזק בסך של 10,000 ₪ לכל נוסע לא ברור, משגם הפרת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן אינו מקנה סעד של פיצוי עונשי לפי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, ואם מדובר בנזק ממוני כי אז יש להוכיחו ואם מדובר בעוגמת נפש, כבר העניין הובהר.
מעבר לצורך, יצוין כי עניין השבת איננו דבר ייחודי באופן שאם תפרסם את מגבלת השבת, תצטרך לפרסם רשימה של מגבלות נוספות - כך למשל בענייני בטחון כאמור, סגירת שדה תעופה וכיוצ"ב בשים לב לתדירות התרחשות אירוע שכזה כמוביל לביטול טיסה באופן שייטען כנגד עומס מידע כבעל פוטנצייאל להטעיה. כאמור, זו לא "המגבלה" היחידה. בחקירתו הנגדית העיד מנהל אגף השליטה שגם אם מגבלת השבת היא ידועה, הרי ש"אנחנו תמיד עובדים אל מול משהו ששם אותנו בחיכוך עם איזושהי מגבלה. לא רק אנחנו. כל התעשייה. להמריא משדה 45 דקות לפני שהוא נסגר, זה משהו, תסתכלו בכל אתר של כל שדה תעופה. יש עשרות טיסות כאלה...אם כולם מתעכבות בשעה, אז עשרות טיסות מבוטלות? עובדה שעומדים בזמנים ואירועים של איחורים שגורמים למשהו כזה, הם בשוליים שבשוליים" (ראו עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 13.3.24, עמ' 13-18, וראו גם עדותו של מר אבי זמיר נציג הנתבעת שטען שביצע תחקור בעניין ומתוך 2600-2700 טיסות במשך שנה של ימי שישי בלבד בוטלו רק שתי טיסות בשל הצירוף של תקלה טכנית ומגבלת השבת כך שזה "חריג שבחריגים", "שני שליש פרומיל" - עמ' 139, ש' 26-32, כאשר בשנת 2023 היו 35 טיסות שבוטלו בשל תקלה טכנית ומתוך ה-35 טיסות רק שתיים קרו ביום שישי). הוא גם הבהיר שהאינטרס היה להוציא את הטיסה ולאירוע שכזה יש משמעויות תפעוליות אדירות - המטוס לא נמצא בסוף השבוע, לא זמין במוצאי שבת לטיסה הבאה שלו, הדבר גם פוגע בצוות וזאת בלי קשר לפיצוי של הלקוחות עת יש פגיעה שירותית בלקוחות. מכל מקום, אחד הנוסעים התובעים העיד שידע שהיא שומרת שבת, והטענות מצד התובעים הן למעשה כנגד בבחירתה של הנתבעת ומדיניותה שלא לטוס בשבת כשהיא לא חייבת לפי חוק לא לטוס בשבת אלא היא בחרה זאת כמדיניות (וכפי שהעיד מנהל אגף השליטה - "מגבלת השבת, זו מגבלה שחברת אל על החילה על עצמה מבחירה. היא מפורסמת בכל ערוץ אפשרי") - דבר שחזר על עצמו שוב ושוב משנטען כי בעוד המחוקק קבע שאסור לנחות בשעות מסוימות בשעות הרעש, מגבלת השבת לפיה לא טסים בשבת איננה מגבלה שהמחוקק קבע והוא לא אסר על טיסה בשבת "ומי שלקח על עצמו את "החוק" הזה, לא חוק, את הנוהל הזה, לא לטוס בשבת היא אל על, על דעת עצמה" וכי זו בחירה של חברת אל על-זו לא האכסניה המשפטית לתקוף את מדיניות אל על כאמור, ומקום בו בחרה שלא לטוס בשבת או חג ולבטל את הטיסה כדי להימנע מחילול שבת או חג, כי אז היא יכולה להישען על הפטור. המחוקק הכיר בכך שמדובר בבחירה של אל על שלא לטוס בשבת, וגם הכיר בכך שלמעשה חברת אל על היא בפועל החברה היחידה שלא טסה בשבת ולכן הפטור הזה יכול לשמש אותה, ולכן הטענה כי היא זו שבחרה במדיניות שלא לטוס בשבת שעה שהחוק לא אוסר עליה ו"אין מגבלה חוקית" שבגינה לא הוציאה את הטיסה אל הפועל אין בה כדי לאיין את ההגנה שהיא חוסה תחתיה ולהביא לידי חיובה בפיצוי סטטוטורי או פיצוי לדוגמא בשל התנהלותה בכך שידעה מראש שהנחיתה היא בסמוך לכניסת החג והמשמעות של הדבר בהיותה שומרת שבת וחג, משמקום בו בחרה במדיניות זו, היא זוכה להגנה מלאה של החוק: