דב גרובשטיין, אפרת גיליס גרשטיין, גל גרובשטיין, אילי גרובשטיין, ומיה גרובשיטיין (תובעים מס' 54-58)
- בכתב התביעה אין התייחסות פרטנית.
- מהתצהיר עולה כי קיבלו מלון בקרבת השדה. ביקשו שני חדרים צמודים כי אין חדר שמתאים לחמישה אנשים ולא הייתה להם את האפשרות ולכן מר דב ואשתו התפצלו כל אחד בחדר עם חלק מהילדים עד שביום למחרת הועברו למלון אחר בתוך העיר שמתאים לחמש נפשות אולם תיאר כי ההגעה למלון וגם המונית שולמו על ידם, התובעים. עבור לינה שולם 329$ ועבור המוניות 289$, סך הכל 618$. הם נסעו במוניות פעם נוספת בחזרה לשדה התעופה בסך 238$. לגבי ארוחות, עלותן 370.44$. סך ההוצאות: 44$. ארוחות - ארוחת צהריים ב-20.10 בסך של 27.11$ לשני אנשים. ארוחת ערב ב-20.10 לחמישה אנשים בסך של 210.62$. ארוחת בוקר ב-21.10 לחמישה אנשים בסך של 86.17$. ארוחת צהריים ביום 21.10 לשני אנשים בסך של 46.54$.
- מעדותו עלה שאין קבלה לגבי הלינה במלון הייט במרכז העיר והמוניות. הם כן קיבלו מלון מהנתבעת ללילה הראשון - שני חדרים. מסר שעברו למלון אחר הגם שאל-על שילמה על יומיים. הם עברו ולא העבירו אותם. הוא מסר שקיבל החזר מאל על על המלון ועל מונית ומסעדות. כן דובר על טיסות חלופיות אך אמרו שאין ולכן לא הציעו לו כאשר שאל מיוזמתו. על פי האמור בתצהירו (סעיף 9) ובעדותו (עמ' 50, ש' 29) - נשארו עד ארבע לערך בשדה התעופה, ולכן יש לפצותם לפי עלות שובר בסך של 15 דולר לאדם, היינו עבור חמישה אנשים יש לפצות 75 דולר. משקיבל עבור הוצאותיו, אין צורך בהחזר נוסף.
דניאל לוי וענת לוי (תובעים מס' 34-35)
- בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך כולל של .1227.75$
- מהתצהיר עלה כי הגיעו למלון בצורה עצמאית משהנציג של אל על אמר להם שיש מלון מטעם מפעילת הטיסה אך מספר החדרים מצומצם ולכן ביקש שיסתדרו לבד. בשדה התעופה נתן להם עובד מקומי להשתמש בטלפון שלו. בהגיעם למלון נודע להם כי יש רק שני חדרים פנויים למרות שביקשו שלושה חדרים מה שאילץ אותם לחלוק חדר עם עוד זוג חברות שהם לא מכירים והיא ובן זוגה ישנו יחד במיטת יחיד. יוער בעניין זה כי גם לא מדובר במלון שסיפקה הנתבעת. שירותי ההסעה בעלות של 383.55$ (ביניהן משדה התעופה מונית בסך של 65 $ ומונית מהמלון לשדה התעופה בסך של 139.20$). הוצאות על ביגוד בסך 523.05$, עלות המלון 169.74$. מזון - 27.56 $ (צורפה קבלה ע"ס של 23.41$). ביחס לשאר הקבלות צוין כי לא נשמרו.
- בעדותם טענו שפנו לאל-על רק בטלפון בנוגע להחזר הוצאות אך לא קיבלו מענה. הם הכירו את המכתב של אל על אולם לא פנו בבקשה להחזר הוצאות. התובעת מסרה שבזמן אמת ביקשה שיעזרו לה למצוא מלון ואז הודיעו להם שנגמר ומי שאין לו מלון שיילך לחפש. לטענתה, "זרקו אותנו לכלבים" ב-4:00 בלי חדר ונאלצו לישון עם זוג אחר בתוך מיטת יחיד בלי פרטיות. מדובר בנוסעת מיי עם חברתה פרנסס. הן שילמו כי ריחמו עליהן. "אנחנו הגענו קבוצה של אנשים לבית מלון. נכנסנו, בשלב מסוים אין מקום בחדרים. 4:00 אומרים לי נגמרו החדרים. מה אני יכול לעשות?" (עמ' 118, ש' 22-23). התובע נשאל בנוגע לקבלות על המלון והשיב כי זה לאחר מכן משבלילה השני מצא חדר והאירוע שתיאר הוא ביחס ללילה הראשון. לטענת הנתבעת אין לשפות 524 דולר בגין רכישת בגדים משאין להם זכאות לכך, וחישוב הקבלות הרלוונטיות שצורפו לתצהיר עומד על סך הנמוך מ-350 דולר בלבד.
לפי עדות מר לוי (עמ' 118, ש' 14, וסעיף 11 לתצהירו) הם נשארו בשדה עד השעה ארבע בערך ולכן יש לפצות לפי עלות שובר 15 דולר לאדם, היינו עבור שני אנשים 30 דולר. במקרה דנן, אני סבורה כי גם אם לא שילמו על החדר, מקום בו ישנו עם זוג זר אחר במיטת יחיד בלי פרטיות עקב הנסיבות שנוצרו ואין עוד חדר במלון ומדובר בשעת לילה מאוחרת שכבר הגיעו עם המזוודות ומצויים במצב של אילוץ עת ניאותו להצעת הנתבעת לאתר מלון לבדם (ולא שישנים אצל חבר או בן משפחה) כאשר הם יכלו תיאורטית לעזוב את המלון וללכת למלון אחר כפי שאכן עשו יום למחרת והנתבעת בוודאי לפי התחייבותה הייתה משפה אותם כשהיא עצמה לא יכולה הייתה לספק להם אותה עת חדר לאותו לילה והם הסתמכו על מילתה כי תשפה אותם והלכו ואיתרו מלון חלף המתנה, כי אז יש לפצותם לפי עלות המלון יום לאחר מכן, היינו 339.48 דולר (עבור שני לילות, כשהסכום מופחת מהסכום שהיא הסכימה לשלם עבור חדר ללילה) וכן בהינתן שנמסר שלא שמרו קבלות למעט זו שהוצגה - סך של 83 דולר לכל נוסע, 204.20 מוניות מהשדה למלון ומהמלון לשדה וכן 30 דולר כאמור. סך הכל תשלם הנתבעת 739.68 דולר.