תא (נת') 4843-03-20 אבירם בקר נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ - חלק 35

יפה וערן בוטנויזר (תובעים מס' 27-28)

1. בכתב תביעתם עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך כולל של 39 דולר.
2. בתצהיר נמסר כי שמעו אנשים שאומרים שמי שיכול לדאוג לעצמו ללינה שיעשה זאת. מצאו מלון בצורה עצמאית בסך של 5$ (מלון איניגו בין התאריכים 20.10.19-21.10.19).  ההגעה למלון נעשתה באמצעות מוניות שעלו 219.9$.  חידוש חבילת תקשורת בעלות של 149 ש''ח.  תשלום בעבור אוכל ותרופות למיגרנה בעלות של 86.94$ (נרכשו ארבע חבילות אדוויל ושתי חבילות פלסטרים בסך כולל של 35.35 $).
3. מהעדות עלה כי לא שלחו את הקבלות לאל-על כדי לקבל הוצאות, הגם שהכירו את המכתב של אל על. לפי עדותה בתצהיר (סעיף 6'), הם נשארו בשדה עד השעה ארבע בערך ולכן יש לפצות לפי עלות שובר 15 דולר לאדם, היינו עבור שני אנשים 30 דולר.  על כן, יש לשלם סך של 630 דולר (לאחר הפחתה של סכום התקופות וללא תשלום עבור חידוש חבילת תקשורת).

הדס בראשי כרמל, אלון ראובן כרמל ומיכאל כרמל (תובעים מס' 23-25):

1. בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון שתייה ומוניות בסך כולל של 77$.
2. בתצהיר הובהר כי נציג אל על הסביר להם מה עליהם לעשות כשהוא אומר שכל מי שיכול לדאוג ללינה ונסיעה ידאג לעצמו באופן עצמאי, יביא קבלות ויקבל עליהם החזר. הקברניט המליץ להם לא להישאר בטרמינל בניסיון לקבל לינה בבית מלון אלא להסתדר בכוחות עצמם כמה שיותר מהר.  עבור לינה התשלום הינו 652.25$ בין התאריכים 19.10-21.10.2019.  ההגעה נעשתה בצורה עצמאית והתשלום 112.65$, עלות האוכל 151.03$ (צורפו קבלות תומכות).  מוניות חזור לשדה התעופה בעלות של 475.49$.  צורפה גם קבלה בסך של 440 ₪ עבור הוצאות לפנסיון כלבים בין התאריכים 19.10-22.10.2019 נוכח ביטול הטיסה.  עבור הדס צורפה גם קבלה של 90 ₪ בדיקת רופא דחופה במרפאה ביום 22.10.19.
3. בעדותם אישרו שלא פנו למיצוי הליכים בעת הנחיתה בארץ כדי לקבל החזר הגם שידעו על המכתב (עמ' 106 לפרוטוקול). עוד עולה שיש מספר נסיעות בתוך העיר בעקבות גשם (עמ' 107 לפרוטוקול מיום 13.03.2024).היא אישרה ששמעה שנציג אל על אמר שכל מי שיכול לדאוג ללינה ונסיעה ידאג לעצמו באופן עצמאי.  היא צירפה קבלות של 5 נסיעות שונות במונית.  לטענת הנתבעת, חלק מהקבלות שצורפו לתצהיר אינן רלוונטיות ובכל אופן הן מתחת לסך הנטען להחזר, אך הנתבעת לא מציינת כמה נתבקש וכמה מעידות הקבלות ביחס לחלק שכן רלוונטי, כך גם ביחס לנסיעות במונית מקום בו הדבר לא ברור אם מדובר בנסיעה לשדה התעופה וחזרה (עת ישנן קבלות שהן ברורות והיעד מופיע על גביהן), כשמתפקידה לבצע זאת משכן ידעה לבצע זאת ביחס למספר קבלות בניסיון להפריכן (להבדיל ממקרה שהתובע מציג תדפיסים שלא ניתן לדעת מה קשור למה כדי להרכיב את סכום החוב הכולל ובית המשפט מתקשה לקבוע ממצאים שהתובע אמור להבהיר מה שייך למה, דבר אשר יכול גם לעלות בדחיית תביעה משלא ניתן לקבוע את גובה החוב או הנזק - דבר שלא קיים בעניינינו עת התובעים טוענים כי כלל הקבלות וסיכומן הקצוב מיוחסות להוצאות שנדרשת השבתן ואילו הנתבעת היא זו שמבקשת להפריכן) ולכן, בית המשפט נסמך על האמור כל עוד לא נסתר, תוך בחינת הרלוונטיות של הקבלות בשים לב לחקירה הנגדית.  לפי עדות הדס בראשי בתצהירה (סעיף 11) הם נשארו בשדה עד השעה ארבע בערך ולכן יש לפצות לפי עלות שובר 15 דולר לאדם, היינו עבור שלושה אנשים 45 דולר.  בשים לב לכך שסכום של 475 דולר שולם רק עבור מונית חזור בנוסף ל-112.65 דולר שהוא המונית הלוך הרי שמדובר בסכום גבוה לכל הדעות עבור נסיעות מהשדה ולשדה בשים לב ליתר התובעים, אם כי מדובר בארבעה נוסעים ומזוודות, ולכן יש בדבר גם להסביר 5 נסיעות אם נסעו בשתי מוניות (וכך גם טענו כי הנסיעות הן מהשדה ולשדה) ומשהנתבעת לא הראתה אחרת - ישולם הסכום האמור.  לכן יש לשלם לתובעים יחד 42 דולר (כאשר ללא עלות תמורת השובר הסכום היה 1391.42 דולר - פחות מהסכום הנתבע).

ורד ודניאל קזרנובסקי (תובעים מס' 12-13):

1. בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך של 56$.
2. בתצהיר מסרו ששמעו את נציג אל על שביקש שכל מי שיכול לדאוג ללינה בעצמו יעשה זאת וישמור את הקבלות לזיכוי. הזמינו מונית באופן עצמאי למלון, בעלות של 204$, עלות המלון 245.11$ עבור לינה וארוחת בוקר במלון אינדיגו בין התאריכים 20.10.19-21.10.19.  תשלום בעבור מזון 70$.
3. בעדותם אישרו שלא פנו לאל-על עם הקבלות כי לא חשבו שמדובר בפיצוי מתאים (עמ' 35-36 לפרוטוקול מיום 13.3.2024). התובעת אישרה שנציג אל על ביקש שכל מי שיכול לדאוג ללינה בעצמו שיעשה זאת וישמור קבלות לזיכוי.  על כן, על הנתבעת לשלם תובעים סך של 519 דולר (לא נטען כי לא נשמרו קבלות).

חנה פרנסס (תובעת מס' 33):

1. בכתב התביעה עתרה להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך כולל של 06$.
2. בתצהירה מסרה שאמרו להם שהטיסה מבוטלת ומנסים למצוא להם פתרון. מסרו להם שאין מספיק חדרים לאכלס את כלל נוסעי הטיסה במלונות ונתבקשו למצוא פתרון ללינה באופן עצמאי.  מצאה מלון בצורה עצמאית באמצעות טלפון של אחד מהמאבטחים בשדה התעופה.  הקבלה עבור לינה מצויה אצל מיי בן חמו משהיא זו ששילמה על המלון.  הם מצאו מלון שבו היו רק שני חדרים פנויים כשהם שלושה זוגות שלא מכירים אחד את השני והם ישנו יחד באותו החדר בלית ברירה.  יוער כי מדובר במלון שלא סופק על ידי הנתבעת.  עלות אוכל 111.86$, נעליים בעלות של 65$, ביגוד בעלות של 89.97$, ושירותי הסעות ששולמו גם הן על ידי חברתה מיי בן חמו והיא החזירה לה את חלקה בארץ.
3. בעדותה מסרה שחלק מהקבלות אצל מיי חברתה, ולא הגישה תביעה בעצמה כי חשבה שמגיע לה סכום גדול יותר (עמ' 62-65 לפרוטוקול מיום 13.03.2024). ידעה שחלק הועברו למלונות על חשבון אל על.  המאבטח נתן לה טלפון.  שילמו עליה במלון (מיי בן חמו) כי לא היה לה כסף וגם עבור שירותי הסעה במונית.  הקבלה היא על שם מיי.  הנתבעת טענה שהיא לא צירפה קבלה כלשהי להוצאות הנטענות עת עלה מחקירת בן חמו כי קיבלה מהנתבעת החזר כספי עבור המלון.  בעדותה מסרה כי הביאה עימה את הקבלות להציגם בבית המשפט (עמ' 61, ש' 28-29) אך לאחר מכן הסתבר שלא, וחלק לטענתה היו על שם מיי הגם ששילמה.  בכל מקרה, הסכומים עבור המזון הנתמכים בקבלות הם נמוכים מהסכום הנטען ואף מסכום האומדנא, ומנגד הצהירה שלגבי מזון שילמה על עצמה (להבדיל מנסיעות ומלון) ולכן הנתבעת תשלם לה 83 דולר.  לא ברור דרך עדותה עת הקבלה היא על שם מיי האם זו הייתה יוזמה שלהן לצרף את האחרים (עת העידה כי הם התגבשו שישה חברים עם ירידתם מהמטוס) נוכח מצוקתם עת היא הייתה עם מיי לירון בן חמו בחדר אשר שילמה גם עליה (ואם כך, האם הזוג הנוסף שילם לה כפי שחנה שילמה למי לירון עת מיי לירון קיבלה החזר של מלוא סכום החדר ששילמה או האם אותו זוג שילם למלון מקום בו הזמין את החדר מראש או שלא חויב או קיבל החזר מהמלון?) כאשר מתואר שמי שישן במיטת יחיד הם בני הזוג דניאל וענת לוי, בעדותם מסרו כי מי ששילם על החדר הן מיי לירון בן חמו וחנה פרנסס (ומיי לירון עבור חנה), ודניאל וענת הם אלו שגם עזבו ועברו למלון אחר יום למחרת.  יוזכר כי כאשר מיי לירון בן חמו פנתה אל הנתבעת וקיבלה את ההחזר, היא לא דיווחה על המצוקה במלון.

טל גביש וסמדר ליבי קיבלצקי (תובעים מס' 52-23)

1. בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך כולל של 2$.
2. מהתצהיר עלה כי עלות המלון 362$ - מלון הייט בין התאריכים 19.10-21.10.2019. ההגעה למלון נעשתה בצורה עצמאית, 65$.  כלכלה אישית כולל מזון: 113.78$, ביגוד בעלות של 117.4$ ומונית נוספת חזרה לשדה תעופה בעלות של 78$.
3. בעדותו מסר כי לא פנה לקבל החזר כיוון שסברו שהיו צריכים לקבל סכומים יותר גבוהים (עמ' 98 לפרוטוקול מיום 13.03.2024). מאשר שנאמר להם שמי שבוחר לחפש מלון בעצמו יביא קבלות למתן החזר כספי.  מסר שהוא לא סומך על אל על ולכן לא פנה לאל על עם הקבלות משגם לא רוצה פיצוי של 300 דולר בעתיד אלא מה שמגיע לו.  על הנתבעת לשלם לו סך של 78 דולר. 

תומר שטאובר וטל שפיגלר שטואבר (תובעים מס' 45-46)

1. בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך כולל של 92$.
2. בתצהיר נמסר כי נאמר להם שינסו לצוות אנשים למלונות אך אין מספיק חדרים ו"כל הקודם זוכה". לאחר שהמתינו בתור לקבל מידע החליטו לקחת מונית בשעה 4:30 ולסגור מלון באופן עצמאי לאחר שנאמר להם שידאגו לעצמם ויביאו קבלות שיזכו אותם עליהן.  עלות שני הלילות במלון פארק ליין שנבחר בצורה עצמאית 506.15$, שירותי הסעה בסך 195.33$, הוצאות עבור מזון 326.44$.  יוער כי במסגרת סכום זה רכשו בקבוק יין בסך של 78 דולר.
3. בעדות אישרו לא ביקשו החזר מאל-על על הוצאות, ולא ידעו על קבלת ואוצ'רים (עמ' 39 לפרוטוקול ביום 13.032.24). אישר שכשהמתינו בתור לקבל מידע החליטו לקחת מונית ולסגור מלון לאחר שנאמר להם לדאוג לעצמן ולהביא קבלות שיזכו אותם עליהן.  התובעת אישרה שאל על חילקו וואצ'רים של אוכל "באיזשהו תור רחוק מאיתנו.  היו שם איזה אלפי תורים.  לא יודעים למה לא הלכנו לקבל וואצ'רים".  הנתבעת טענה כי לא אותרו קבלות רלוונטיות בסך הנטען בכתב התביעה.  ברם, כן אותרו קבלות אולם יכול ובסיכום הסופי זה לא מגיע לסכום הנטען.  מכל מקום, יש להכיר גם ב-30 דולר עבור שובר משהמתינו עד ארבע וחצי בבוקר בשדה.  יש לשלם לתובעים סך כולל של 980 דולר. 

צבי ברינצוויג, יובל ברינצוויג, ענתי ברינצוויג (תובעים מס' 48-50)

1. בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון, שתייה ומוניות בסך כולל של 67 $. עבור נסיעה ממלון רדיסון לברוקלין לודג' 42.67$.  95$ עבור נסיעה מברוקלין לודג' לאיסוף המזוודות ומשם לשדה התעופה JFK.  עבור מזון -21$ ארוחת בוקר לצביקה ברינצוויג במלון רדיסון.
2. על פי האמור בתצהיר, קיבלו מלון שהנתבעת סידרה בסמוך לשדה התעופה. החדר שהוצע להם הותאם לחדר זוגי שכן היה בו מיטה זוגית בלבד.  נאלצו לישון שלוש נפשות במיטה זוגית אחת.  תיארו את התנאים בחדר כתת תנאים.  בכל זמן השהות במלון לא קיבלו ארוחות והם נאלצו לנסוע לעיר כדי לאכול.  דאגו לעצמם לכלכלה אישית לרבות אוכל בעלות של 63.67 דולר.  לא צורפו קבלות למעט לתצהיר של צביקה בסך של 21 דולר במלון רדיסון.  הוא כתב בכתב יד שתייה לחדר בבוקר כאשר רדיסון הוא מלון שהנתבעת סיפקה.  עלות נסיעה לשדה התעופה 95 דולר, ולעיר בסך של 42.67 דולר.
3. מהעדות עלה כי אל מול אל-על שטוענת כי במלון שקיבל סופקו ארוחות, התובעים טענו שלא. הוא עומת עם כך שקיבלו מלון מאל על 2 חדרים עת מדובר בחדרים מרווחים יחסית ועם ארוחות אך הוא טען כי הם היו שלושה אנשים בלי מיטה נוספת ולמעשה החדר הוא זוגי עבור שלושה אנשים (עת לא ברור אם אמורים היו לקבל 2 חדרים והוזמנו 2 חדרים, מדוע לא פנה בזמן אמת למנהל התחנה ומדוע לא פנה אל הנתבעת בארץ, כל שכן היא זו שסיפקה את החדר ואם לפי רישומיה סופקו שניים לבני המשפחה וחל שינוי, כמו עם עניין ההתחייבויות למלונות, כיצד תוכל להסדיר זאת בזמן אמת?).  הם קיבלו הסעה משדה התעופה.  נציגי אל על הציעו שיסתדרו עצמאית ויציגו קבלות.  הוא חזר על כך שלא היו במלון ארוחות (אך לא ברורה הקבלה של 21 דולר והאם בירר פוזיטיבית ונמסר לו שאין ארוחות?, משבכל מקרה אם יש ארוחה כי אז לא צריך לשלם-א"מ).  הנתבעת טוענת כי אין מחלוקת שהתובעים 48-50 קיבלו הסעות ואירוח בבית מלון על חשבון אל על.  התובע 48 לא צירף קבלות להוכחת ההוצאות הנטענות ולא ידע לענות לשאלה בנוגע לקבלות או לסכום המדויק שדרש והודה שלא צירף קבלות ולכן טענה כי דין הדרישה לקבלת החזר כספי כלשהו מהנתבעת להידחות על הסף.

משלפי עדותו של מר בירצווייג (עמ' 69, ש' 12 והאמור בתצהירו בסעיף 6') הם נשארו בשדה עד השעה ארבע בערך, יש לפצות לפי עלות שובר סך של 15 דולר לאדם ועבור שלושה אנשים 45 דולר.  בהינתן שגם אם אין קבלות הם דורשים 84.67 דולר עבור המזון עת מדובר בשלושה אנשים המצהירים שלא אכלו, הגם שלא עדכנו את מנהל התחנה שכן טיפל בזמן אמת בנוגע לשהות במלון מקום בו הסתבר שלא סודרה ההתחייבות - הנתבעת תלשם על כך וכן נסיעות 137.67 דולר - היינו סך כולל של 222.34 דולר.  סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים 267 דולר.  לא נטען כי לא שמר קבלות וכי הוציא יותר אלא כי לא צירף קבלות ולא נטען כי הוציא יותר.