משה פלד (תובע מס' 5)
- בכתב תביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך של 4$.
- מהתצהיר עולה כי הבין שהמפעיל מחפש להם פתרון היכן לשהות עד לטיסה שנקבעה ליום המחרת. נאמר לו להסתדר בכוחות עצמו. דאג ללינה במלון וואטסון באופן עצמאי (150.87$) לתאריך 19.10.2019 ולתאריך 20.10.2019 בעלות של 125.91$. ההגעה למלון נעשתה באופן עצמאי בסך 61.42$ משדה התעופה ומהמלון לשדה התעופה בעלות של 75 דולר. עלות הארוחות בעיר: 146.2$. ארוחת בוקר בתאריך 20.10 בסכום של 9.52 דולר. ארוחת ערב בתאריך 20.10 בעלות של 74.86 דולר. ארוחת בוקר בתאריך 21.10 בסך של 24.78 דולר וארוחת ערב בתאריך 21.10 בסכום של 37.04 דולר. שירותי ההסעה בתוך העיר 6$.
- בעדותו הודה כי ראה את המכתב שחילקה אל-על לנוסעים ובו הובהרה האפשרות לקבל פיצוי בכפוף לשליחת קבלות מתאימות, אולם בחר שלא לפעול בהתאם ולא להעביר את הקבלות לנתבעת מהנימוק שלא היה מעוניין להביא לאל-על את הקבלות (עמ' 93-94 לפרוטוקול) ולא הוא זה שצריך כנפגע לרוץ אחרי אל על. הוא שמע שנציג אל על צעק שילכו להסתדר לבד ולא הציעו לו לשמור קבלות המותאמות לשירותי סיוע. לדבריו הקבלות המצורפות לתצהיר מסתכמות בסך של כ-600 דולר. לפי סיכום הקבלות, על הנתבעת להשיב לתובע סך של 705.58 דולר.
ספי יוסף פורר (תובע מס' 47)
- בכתב התביעה אין התייחסות מפורטת.
- מתצהירו עלה כי הוציא עבור כלכלה אישית (מזון) סך של 59.58$. עלות נסיעות הוצגו רק בתוך העיר - קבלה בסך של 12.84 דולר וכן 17.21 דולר. עלות המלון קורטיארד 240.57 דולר - מיום 20.10 עת הגיע בשעה 7:21 בבוקר ועזיבה ב-21.10.
- מעדותו עלה כי קיבל את ההוצאות שלו בחזרה לאחר שפנה לאל-על (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 9.4.2025). לפי עדותו בתצהירו (סעיף 9') הוא נשאר בשדה עד השעה ארבע בערך ולכן יש לפצותו לפי עלות שובר 15 דולר לאדם.
קרן דנגור ויצחק גינדי (תובעים מס' 14-15)
- בכתב התביעה עתרו להוצאות בגין מזון ושתייה, מוניות ובית מלון בסך של 97$.
- בתצהיר נמסר שנציג של מפעילת הטיסה אמר להם שאם יש להם איך להסתדר בכוחות עצמם שיעשו זאת ואם אין ביכולתם להסתדר שימתינו להסבר על מלון אך הדבר לא קרה. הם לקחו מונית באופן עצמאי והגיעו להתארח אצל משפחתם. עלות הנסיעה במוניות 179.22$ (ישנה נסיעה בסביבות ארבע לפנות בוקר 19.10.19 בסך של 104.74$ ו-נסיעה בסביבות שלוש אחר הצהריים ביום 21.10 - יום הטיסה החלופית שנערכה בשעה 19:15 - בסך של 74.48$). הוצאות עבור מזון 164.97$, הוצאות על ביגוד בסך 216.87$.
- בעדותה מסרה שהכירה את המכתב של אל על בנוגע להחזר הוצאות אולם היא לא פנתה בעניין. היא עומתה עם כך שהקבלה על המזון במסעדה בסך של 159.40 דולר היא עבור חמישה אנשים ובכלל זה המשפחה שאירחה אותם. היא העידה שהיו להם עוד קבלות שלא מצאו (עמ' 55, ש' 35) והיא מצפה שיחזירו לה עבור מה שאכלה. היא אישרה שאמרו להם שיסתדרו בכוחות עצמם ואם לא, אז חברת אל על תסדר להם מלון. הנתבעת דורשת לדחות את דרישתה להחזר כספי עבור בגדים משאינה חייבת לשפות נוסע בגין רכישת בגדים משאלו הם אינם שירותי סיוע. מה גם, שבכתב התביעה אין כל זכר לרכישת בגדים כחלק מההוצאות הנדרשות וזו הסיבה שהנתבעת ביקשה מהנוסעים לשלוח אליה קבלות בגין רכישת שירותי סיוע ולא יכולה הייתה לבצע החזרים באופן אחר. לשיטת הנתבעת התובעים זכאים להחזר כספי כולל הנמוך מ-300 דולר בלבד לשניהם ביחד.
אעיר כי גם אם יש לחלק את הקבלה ע"ס של 160 דולר, וכי התארחה אצל משפחה, קיים קושי להניח כי במשך יומיים לא רכשו מזון נוסף, ולו במעט, למעט אותה ארוחה עת טענה כי כן היו עוד קבלות שלא מצאו, ולכן מצאתי בנסיבות אלו לפסוק עבור מזון לשניהם (כשלא ניתן לדעת מי אכל ומה ובאיזו עלות בתוך הקבלה של 160 דולר שיכול ובחלוקה גסה שווה היא 32 דולר לאדם עבור ארוחה אחת שבוודאי מדובר בסכום סביר) סך של 120 דולר (שווה ערך לאותה ארוחה בודדה בחלוקה גסה והיתרה ליתרת אספקת מזון ושתייה בשים לב לכך שמדובר ביומיים עבור שניים - גם אם התארחו אצל מי שחשה מחויבות כאות תודה חלף לינה במלון, לצאת עימם לארוחה, ובשים לב לכך שגם מדובר בחג) - כך שהנתבעת תשלם לתובעים סך של 299 דולר.