כאמור, התברר שהתובעים מעולם לא פנו אל הנתבעת טרם הגשת התביעה. התובעים גם לא טוענים שפנו אליה בכתב התביעה. המכתב שצורף זה מה שעדכנו אותם (לא ענו להם) עם הירידה במטוס והנתבעת גם לא צירפה מענה למעט מענה לפנייה ספציפית למקרה ספציפי של מי שכן פנה (אותו התובעים לא צירפו לכתב התביעה וגם לא עדכנו על כך שלחלק הוחזרו הוצאות, הגם שאותם תובעים לא תבעו הוצאות). גם לאחר שהטענה עלתה בסיכומים, עת התובעים ביקשו מראש ליתן להם רשות להגיש סיכומי תשובה אולם לא הגישו בסופו של יום, הם כאמור לא התמודדו עם טענה זו של אי מיצוי הליכים ודרישת הכתב (וגם לא טענו להרחבת חזית). משדרישת הכתב היא דרישה מהותית לצורך הגשת תביעה לפיצויים לדוגמא והיא גם חלק מחובת תום הלב הדיונית לפנות קודם להגשת התביעה ובכלל זה להגיש את הקבלות, כפי שנתבקשו. על כן, על פניו, לא מן הנמנע שגם אם הייתה פנייה בכתב טרם נקיטת הליכים באופן העומד בדרישה הפורמלית המאפשרת הגשת תביעה לפיצוי לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק, הרי שמבחינה מהותית סירוב נוסע להמציא קבלות להוכחת הוצאותיו לאחר שהיא הסכימה באופן עקרוני להחזר הוצאות עת הוא מתבקש לכך עשוי לשלול את הקביעה כי החברה הפרה את חובתה "ביודעין" ובכך להוביל לדחיית רכיב פיצוי לדוגמא בגין אי מתן שירותי סיוע, עת ההחזרים הם עבור שירותי הסיוע שמימן בעצמו ובכך הוא למעשה מונע ממנה לעמוד בחובתה - גם אם בדיעבד, עת ישנם מצבים כמו למשל עם עניין המזון או החזרה במונית לשדה התעופה שאין לה בהכרח דרך אחרת באותו מצב נתון אלא לשפות, ונטל ההוכחה שההטבות לא ניתנו "ביודעין" מוטל על הנוסע ופנייה מוקדמת בכתב היא הראיה המרכזית להוכחת מודעות בחברה לדרישה (ראו סעיף 11 לחוק שירותי תעופה ופסק דיני בעניין שמרון נ' אל על דלעיל). על כן, מקום בו חברת תעופה מכירה בחובתה להחזר הוצאות ומביעה נכונות לשלם החזר הוצאות שאינן אלא שירותי סיוע בדיעבד או הכרה בכך שאמורה הייתה לספק ולא סיפקה ומבקשת להשיב את המצב "לקדמותו" כאילו לא נגרע מכיסו של הנוסע בשל שיבוש הטיסה והנוסע נמנע מלהציגן ובוחר להגיש תביעה תחת זאת, כי אז הדבר מקשה על קביעה שההפרה התקיימה ביודעין המצדיקה פיצוי לדוגמא, ולמצער יש בדבר להשליך על היקף הפיצוי, מקום בו נפסק. אם פיצוי לדוגמא הוא בעל אופי עונשי ונועד להרתיע מפני התעלמות, קיים קושי להטילו עת היא מבקשת קבלות לצורך ביצוע התשלום והנוסע מסרב.
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'
מָחָר, אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה – ייפוי כוח מתמשך לחולה סיעודי
יפוי כוח מתמשך
משפט בין-דורי (נאמנויות, צוואות, יפוי כוח מתמשך, הורות)
שירותים נוטריוניים
מאמר בנושא היכולת של חולה הנוטה למות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ואף צוואה נוטריונית כדי שרצונו יכובד גם כאשר יאבד את הכרתו. את המאמר כתבה עו"ד אסנת נתאי ממשרד אפיק ושות'