(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;
(2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנת;
(3) הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג.
כך או כך, סוגי ההטבות המוקנות לנוסע עקב "טיסה שבוטלה" מנויים בסעיף 3 (א) לחוק:
(1) שירותי סיוע בלא תשלום, כמפורט להלן:
(א) מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה (בחוק זה - מזון ומשקאות);
(ב) אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק זה - שירותי לינה);
(ג) שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקת משנה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, בפרק הזמן כאמור באותה פסקת משנה - שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה (בחוק זה - שירותי הסעה);
(ד) שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה - שירותי תקשורת);
ודוק; גם אם חברת תעופה פטורה ממתן פיצוי סטטוטורי בהתקיים אחד מהחריגים המופעים בסעיף 6 (ה) לחוק הנ"ל, אין הדבר פטור אותה ממתן שירותי סיוע. בכל הנוגע להחרגת המחוקק את המקרים בהם חברת התעופה זוכה לפטור ממתן פיצוי סטטוטורי, כך למשל ביחס לסעיף 6 (ה) (1) לחוק, נפסק כי יש להעניק למילים "נסיבות מיוחדות" פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים "שלא היו בשליטתו". בעניין רגב (תא"מ (רח') 69167-11-16 אורי רגב נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ) (29.3.2017)) נקבע כי הכוונה היא "רק נסיבות שהן בבחינת "כוח עליון", כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיק את הפטור. בית המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה...להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה...הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר". כך גם יש להדגיש שהנטל הוא על הנתבעת להוכיח כי עשתה ככל אשר ביכולתה. לא מדובר רק בתיבה של נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה שהובילו לביטול הטיסה אלא בתנאי מצטבר לניסיונותיה על הרף הגבוה "ככל שביכולתה" למנוע את ביטול הטיסה. למעשה ניתן לקרוא זאת כשלושה תנאים מצטברים. האחד, נדרשות נסיבות מיוחדות. השני, שלא היו בשליטת המפעיל. שני התנאים הללו נכנסים תחת מבחן של צפיות. השלישי, המפעיל עשה ככל שביכולתו למנוע את ביטול הטיסה - לא את האירוע. במסגרת מבחן הצפיות, עולה השאלה אילו אמצעי "זהירות" נקט מראש לפני מועד הטיסה כדי למנוע שינוי מועד הטיסה וכן בדיעבד כדי למזער את הנזק באופן שלמשל המקרה ייכנס תחת איחור ולא תחת ביטול, על השלכותיו לכל צד. וכפי שפסקתי בעניין ברגר (ת"ק 32765-06-16 ברגר נ' קרואטיה איירליינס (30.8.2016)):