בעוד המבחן לפי סעיף 6 (ה) (1) לחוק דורש ממפעיל טיסה להוכיח שני תנאים מצטברים על מנת שיזכה להגנה הפוטרת אותו מתשלום פיצוי סטטוטורי, ובכלל זה מוטל עליה "לדקדק" ולפרט מהן הפעולות שננקטו מטעמה, לרבות פעולות הטכנאים ומתן הסברים לתקלות, לא כך נדרש ממנה מקום בו היא זוכה להגנת המחוקק מכוח סעיף 6 (ה)(3) לחוק, כפי שיוסבר להלן.
- מועד הטיסה המקורי שבוטל היה קבוע ליום 19.10.2019, מוצ"ש ליל הושענא רבא (לפי הנספח שצורף לכתב ההגנה), בשעה 23:25. מועד הנחיתה נקבע ליום 20.10.2019, יום ראשון, ערב שמיני עצרת. כניסת החג בישראל לפי השעה הקבועה המצוינת בכתב ההגנה : 17:41. מועד הנחיתה המקורי בישראל היה מתוכנן לשעה 16:50 לפי שעון ישראל. יום 21.10.2019, יום שני, מוצאי יום טוב (לפי ההלכה מדובר במוצאי יום טוב ראשון של שמיני עצרת בחו"ל וליל יום טוב שני של שמחת תורה בחו"ל, עת בארץ הוא ליל אסרו חג וכפי שמצוין בנספח שצורף לכתב ההגנה ולתצהירים, גם לפי המשרד לשירותי דת שעליו מסתמכים כגושפנקא, יום 22.10.2019 הוא "איסרו חג", היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים, המכונה וידוע כיום טוב שני של גלויות- המוסיף לכל יום טוב יום נוסף לאלו החוגגים בחו"ל מחוץ לארץ ישראל מאז ימי חז"ל למעט יום כיפור וראש השנה שנחגג יומיים אף בארץ, באופן שתאריך סיום שלושת הרגלים בחו"ל שונה מהתאריך בארץ ישראל). הטיסה החלופית נקבעה ליום 21.10.2019 בשעה 19:15, כחצי שעה לאחר צאת יום טוב הראשון לפי זמן ניו יורק. לאמור כי בעוד בישראל ערב החג היה ביום 20.10 ושני החגים נחגגו יחד ביום השני ה- 21.10 (שמיני עצרת ושמחת תורה) כך שערב החג היה ביום 20.10 - בחו"ל שמיני עצרת החל ביום ראשון בערב 20.10, הסתיים ביום שני בערב, 21.10, ואז ערב שמחת תורה החל משני בערב, 21.10, ערב יום טוב שני של גלויות, וצאת שמחת תורה ביום שלישי בערב, 22.10.
בעניינינו אין חולק כי החג נכנס לפי שעון ישראל, 50 דקות לאחר מועד הנחיתה. גם אין חולק כי הנוסעים הורדו מהמטוס לאחר שהתיישבו בו בחלוף כשעה וחצי, אפילו שעתיים (משלטענתם ההודעה נמסרה להם לאחר שעתיים). על כן, הוכח כי החריג חל. עם כל הקושי שבדבר, הגם שעל פניו לנתבעת אין כל אינטרס לבטל טיסה אלא לקיים טיסות כסדרן, כמו גם השיקולים הכלכליים, בין היתר, שלא לבטל טיסות ארוכות טווח וההשלכות של ביטול והמתנה רבה יותר לטיסה חלופית, על ההוצאות הכרוכות בכך, כמו גם טייס ייעודי לטיסות הארוכות וצוות בהתאמה ומטוסים מותאמים - הרי שיכול ופגיעה בתדמית של מי שמשווקת עצמה כשומרת שבת ביחס לקהל נוסעים ייעודי בראייה המערכתית הרחבה יותר (וכפי שציינה במסגרת דיון בוועדת הכלכלה, אליו עוד נידרש, כי 25% מקהל לקוחותיה שומר שבת), מטה את הכף לביטול הטיסה תחת שיקולים של רווח מול הפסד, עלות מול תועלת, בוודאי אם כפופה לנהלים המחייבים אותה על המדרג הנורמטיבי שבהם, וכל שכן היא מחזיקה בקרנות הסעיף הפוטר אותה מתשלום פיצוי סטטוטורי באופן שלא מסתכנת בכך מבחינתה. אולם כך או כך, וחרף כך הקושי שבדבר כאמור, הרי שהיא לא צריכה להוכיח בפועל כי עשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה. אין צורך לבחון מהי הסיבה לשבר בתא המטען והאם ניתן היה לגלותו עוד קודם לכן, עת חוק שירותי תעופה אינו בוחן רשלנות כקשר סיבתי לנזק באופן שמעניק פיצוי משההחרגה היא סטטוטורית, ללא קשר לשאלה מדוע ולמה התעכבה הטיסה משבסופו של יום לא העיכוב הוא שגרם לביטול הטיסה משברי כי 50 דקות או שעה וחצי או שעתיים ואף לא שלוש שעות לא יובילו לביטול הטיסה כשלעצמה ביום חול, אלא החריג הקובע שחברת התעופה ביטלה את הטיסה כדי להימנע מחילול שבת או חג.