לא למותר לציין כי זכותם של ניזוקים עקיפים לקבל פיצויים עונשיים הוכרה זה מכבר בפסיקה (ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי בן שלום, פסקה 114 (10.3.2021) (עניין בן שלום)). במובן זה, פרשנות לפיה החוק מאפשר לפסוק פיצויים לדוגמה גם לניזוקים עקיפים איננה חורגת ממה שנקבע בעבר. משכך, אין מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא גם בעניין זה.
- [במאמר מוסגר יצוין כי עשויה להתעורר השאלה אם ניזוקים עקיפים נדרשים לעמוד בתנאי הלכת אלסוחה על מנת להיות זכאים לפיצויים לדוגמה לפי החוק, ובפרט, האם הם נדרשים לעמוד בתנאי הרביעי שענייננו שיעור הנכות, או שמא די בנכות צמיתה כלשהי. נוכח הדברים שהובאו לעיל מתוך פרוטוקול הוועדה; ונוכח קביעתו של בית משפט זה כי ניזוק מחויב להוכיח כי הוא עומד בכל ארבעת התנאים על מנת להיחשב זכאי לפיצויים עונשיים (עניין בן שלום, בפסקות 121-118), אני סבור כי גם בענייננו, עמידה בתנאי הלכת אלסוחה הכרחית על מנת שניזוק עקיף יוכל להיכנס בגדרי סעיף 2(ב) לחוק. מכל מקום, כפי שעמד על כך בית משפט קמא שאלה זו לא מתעוררת בענייננו שכן משיבים 5-3 עומדים בתנאי הלכת אלסוחה, ובכל הנוגע למשיב 2, מכיוון שלא הוגשה בעניינו חוות דעת רפואית, לא הוכח כי קיימת לו נכות צמיתה, שהיא ממילא תנאי לתחולת החוק].
- גובה הפיצויים לדוגמה: לבסוף טוענים המערערים כי יש לפרש את החוק כך שייקבע כי הסכום הנקוב בו הוא סכום מקסימום אשר יש להפחיתו בהתאם למידת המעורבות או האשם של המערערים באירוע הספציפי; או ביחס לגובה הנכות, כך שהסכום המקסימלי ייפסק רק למי שנכותו הצמיתה בשיעור 100%. לא מצאתי ממש בטענות אלה. אכן, מתן פיצוי זהה לנפגע שנקבעה לו דרגת נכות של 100% ולנפגע שנקבעה לו נכות בשיעור של 10%, סותרת מושכלות יסוד בדיני הנזיקין. ברם, לשון החוק ברורה ולא משתמעת לשתי פנים - הניזוקים יהיה זכאים לפיצויים "בסכום של". דומני כי לא יכולה להיות מחלוקת שלשון החוק משמיעה סכום אחיד וקבוע, שאינו נתון לשיקול דעת בית המשפט, ולא ניתן לפרשה כקובעת סכום מקסימלי (השוו לחוקים אחרים שבהם קבע המחוקק כי סכום הפיצוי "לא יעלה על", לשון המשמיעה כוונה לסכום פיצוי מקסימלי: למשל, סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; סעיף 15א(א) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981).
נוכח לשונו הברורה של החוק אין אנו נדרשים לתכליות החקיקה, אולם אציין כי חוק פיצויים לדוגמה נועד ליתן לניזוק "פיצוי שאינו תלוי בנזק" (דברי ההסבר להצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג-2023, ה"ח 975, 142). משכך, מקורו של הפיצוי איננו תרופתי ואין לפרשו ככזה התלוי בגובה הנכות הצמיתה. זאת ועוד, בחינה של ההיסטוריה החקיקתית מעלה כי "הצעות לקבוע את סכום הפיצויים כסכום 'תקרה' או 'רצפה' או כאחוז משיעור הנכות לא באו לידי ביטוי בנוסח הסופי של החוק" (עניין הרש"פ, פסקה 21; ראו למשל, פרוטוקול 57 של ועדת החוץ והביטחון, בעמ' 31-24; פרוטוקול 138 של ועדת החוץ והביטחון, בעמ', 8-7, 13-12).