אשר לחובה לקבל את רשותו של המאמן להיעדר מאימונים - הוברר שאכן הייתה ציפייה מהשחקנים להשתתף באימונים ובמשחקים שכן בלעדיהם לא תוכל הקבוצה להתקיים ואף אין סיכוי שתגיע להישגים משמעותיים. עם זאת היעדרות מהם לא גררה כל סנקציה מצד הקבוצה (עמ' 36 , שורה 30; עמ' 37, שורה 14). לא למותר לציין, כי מר שרצקי סבר שהצורך לקבל את רשות המאמן להיעדר מאימונים היא בסופו של דבר יותר עניין של 'דרך ארץ' מאשר חובה. אף התובע עצמו הודה כי הוא נעדר מפעילות הקבוצה בתדירות של פעם בשבוע לערך (עמ' 29, שורות 32-29). בניגוד למצב בו מתקיימים יחסי עבודה, הנעדר מאימון לא נדרש להמציא כדוגמא, אישור מחלה, וכאמור, לא נלוותה להיעדרותו סנקציה כספית או אחרת.
נוסיף, באופן כללי, כי התמונה העובדתית שהצטיירה בפנינו בכל הנוגע למשמעת שנדרשה מהתובע וחבריו ובלשון אחרת, מידת השליטה והפיקוח עליהם, הייתה שונה בתכלית מזו המקובלת בכדורגל ברמה המקצוענית בו נכרתים הסכמי עבודה עם שחקנים ומדובר ביחסי עבודה לכל דבר ועניין. השחקנים המקצועיים מחויבים להקפיד על אורח חיים ספורטיבי, ומוטלות עליהם בהקשר זה מגבלות שונות ואפילו בחיי אישות, כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין מכנס. התובע לא טען ולא הוכיח כי הפועל קטמון הטילה עליו מרות המשתרעת אל מעבר לשעות הפעילות של הקבוצה.
לבסוף, התובע לא טען ולא הוכיח כי נאסר עליו לעבור קבוצה במהלך תקופת האימונים או במהלך העונה או לשחק בו זמנית בקבוצה נוספת. סממנים שמתאימים ליחסי עבודה. למעשה מר זאדה הבהיר כי אין אלו פני הדברים כלל ועיקר, וכי בהחלט יתכן שלקבוצה יצטרפו שחקנים שלא נטלו חלק בשלב האימונים אלא שיחקו בקבוצות אחרות ולא התאקלמו בהן (עמ' 21, שורות 15-13). כך, יתכן בהחלט ששחקנים שנטלו חלק בשלב האימונים לא ישתייכו לסגל הסופי או לא יסיימו את העונה מטעמיהם, וכאמור, הדבר לא יגרור סנקציה כלשהי (עמ' 22, שורה 6), ואף הנו מקובל. עובדות אלה גם הן פחות מתאימות ליחסי עובד מעביד.
אשר לשכר - הצדדים מסכימים כי עד למועד פתיחת העונה לא היה התובע אמור לקבל כל תמורה בעד פעילותו בקבוצה (עמ' 7, שורות 12-8), וכי בזמן אמת לא קיבל תמורה בפועל. קשה שלא ליחס לעניין נפקות מיוחדת, כטענת התובע, שכן בהגדרה עבודה היא העמדת כוח עבודה של אחד תמורת תשלום של אחר. אין אלא לתמוה כי התובע הסכים להסדר אחר, כאשר הוא עצמו שכיר במקום אחר, כלומר קבלת שכר בתלוש שכר אינה זרה לו. רוצה לומר, שהעובדה שהתובע לא קיבל שכר מטה גם היא את הכף אל עבר ההנחה כי לא ביחסי עבודה עסקינן.