אכן, הכדורגלן משתלב במערך הארגוני (תרתי משמע) של הקבוצה על כר הדשא ומחוצה לו. פעילותו כשחקן המשחק כדורגל, ספורט שאינו יכול להתקיים ולא ניתן לשחקו שלא במסגרת קבוצתית, משתלבת כחלק אינטגרלי בפעילות המרכזית והבסיסית של אגודת הספורט, של קבוצתו. השחקן הוא פרט, הוא נדבך במסגרת ה'שלם'. אין הוא 'גורם ייצור אינדיבידואל'...
כאן יש לציין את ביטויו המפורש של אותו 'פן שלילי' של מבחן ההשתלבות, האמור, במסגרת הסכם ההעסקה של השחקן: השחקן מתחייב שלא לקיים כל מגע ושלא לנהל כל משא ומתן עם קבוצה אחרת בישראל או בחו"ל, בלא שייטול הסכמה מראש לכך מקבוצתו; כמו כן מתחייב השחקן שלא להופיע בפרסומת מסחרית ללא אישור מראש מקבוצתו. אין זאת אלא ההיבט השלישי בדבר אי ביצוע עבודה במסגרת 'עסק משלו'.
לא זאת, אף זאת. אין לך עיסוק שבו כה רבה ההקפדה על אורח חייו הכללי של המועסק כספורט המקצועי. כאמור בחוזה, מתחייב הכדורגלן 'לשמור על אורח חיים ספורטיבי ... בהתאם להנחיות המאמן או הנהלת הקבוצה'. מה משמעותה של התחייבות זו? השחקן מכפיף עצמו למשמעת ספורטיבית הנמשכת, הלכה למעשה, 24 שעות ביממה, דהיינו אף מעבר לשעות הפעילות הספורטיבית הפורמאלית...
אף מבחן עזר נוסף לקיום מעמדו של המועסק כ'עובד שכיר', המוכר בפסיקת בית הדין לעבודה, מתקיים בהקשר דנן: כל ציוד האימונים והמשחקים הנחוץ לכדורגלנים מסופק להם על ידי הקבוצה, כגון: המגרש, הכדור, עזרי האימון הגופני. יתרה מכך, תלבושת הכדורגלן לא די שמסופקת לו על ידי הקבוצה, אלא מחויב הוא ללבוש אותה ולא לבוש כרצונו...
מרכיב השכר מלמד גם הוא על קיום קשר מתמשך וקבוע בין הכדורגלן לבין אגודתו. סעיף 6 להסכם ההעסקה מלמדנו, כי השתכרות הכדורגלן מורכבת מרכיבים אחדים ... סעיף 6 להסכם האמור מוסיף וקובע: 'כל הסכומים הנ"ל הם סכומי ברוטו מהם תנכה הקבוצה מס הכנסה במקור כחוק'. יצוין בהקשר זה, כי אף עמדת נציבות מס הכנסה היא, כי בין השחקנים לאגודות הספורט מתקיימים יחסי עובד מעביד. על כן הורתה הנציבות, נוסף על חובת ניכוי המס במקור, כי יש לחייב את אגודות הספורט בתשלום מס מעסיקים החל על מעביד ביחס להעסקת עובדו..." (עניין מכנס, עמודים 725-723).
בית המשפט העליון התייחס לנפסק בעניין מורדכוביץ וקבע שיש להבחין בינו לבין עניינם של העותרים, אשר כולם משחקים בליגות 'הגבוהות', קרי בליגה הארצית ובליגה הלאומית (כשמן דאז), וכולם חתומים על חוזה העסקה בהתאם לתקנון ההתאחדות. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, בקובעו כי הנפסק בה יחול רק על שחקני הליגות הגבוהות החתומים על חוזי העסקה.
- בפסיקה מאוחרת יותר נבחנה בבית המשפט העליון פעם נוספת שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין שחקן כדורגל לקבוצתו לעניין חובת הקבוצה המעסיקה לשלם מס מעסיקים. בית המשפט העליון בחן את יחסי הצדדים ומצא כי מדובר בקבוצת כדורגל מקצוענית, וככזו כל יחסיה עם השחקנים מעוגנים בחוזי עבודה בהתאם לתקנון ההתאחדות. בית המשפט העליון קבע כי הן לפי המבחנים המקובלים במשפט העבודה לעניין קיומם של יחסי עובד-מעביד, והן לפי המבחנים הנהוגים בדיני המס לסיווגה של הכנסה יחסי השחקן והקבוצה הם יחסי עבודה ועל כן חובת הקבוצה לשלם מס מעסיקים (ערעור אזרחי 5378/90 התאגדות לתרבות גופנית, הפועל טבריה נ' פקיד השומה, טבריה פ"ד מח(2) 416 (1994)). גם כאן קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד הנשיא (בדימוס) שמגר, כי ראוי להבחין בין ספורט שנעשה כתחביב לבין ספורט מקצועי (עמ' 427).
- לנוכח פסיקת בית המשפט העליון תיקן צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) (תיקון) התשנ"ו-1995 את צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 (להלן: הצו) באופן שצירופם של סעיף 1 לצו ופריט 14 בו מעלה כי ספורטאי שנערך עמו הסכם העסקה מראש ובכתב ייחשב לעובד שכיר. לעומת זאת קובע סעיף 4 בצו כי ספורטאי שלא נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב אינו עובד ואינו עובד עצמאי. המונח ספורטאי הוגדר בצו כך:
"ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה. לענין זה, 'אגודת ספורט' - חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר".