כלומר, נוסחו הנוכחי של הצו מורה למוסד להכיר בכל כדורגלן שמציג הסכם, שנערך מראש ובכתב בינו לבין הקבוצה, כעובד שכיר.
- בעניין כבהא שנזכר בפתח הדברים, נדונה בבית הדין הארצי השאלה אם יכול המוסד לביטוח לאומי להכיר בשחקן כדורגל כעובד שכיר לצורך החלת ביטוח נפגעי עבודה, הגם שלא נערך עמו חוזה עבודה מראש ובכתב. כלומר על אף האמור בסעיף 4 לצו. נציין כי באותו מקרה המשיב-הכדורגלן שיחק בליגה ב' שנחשבת לליגה חובבנית. בית הדין הארצי פסק כי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 (להלן: הצו) שניתן לפי סעיף 6 לחוק, נועד להרחיב את מעגל המבוטחים ולא לצמצם אותו. כלומר, מי שממילא מסווג כעובד על פי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק יוכר ככזה גם אם לא מתקיימים בו התנאים הספציפיים שנקבעו בצו. באותו עניין הוחזר הדיון לבית הדין האזורי על מנת שיבחן את השאלה העובדתית אם בין המשיב-הכדורגלן לבין קבוצתו התקיימו יחסי עבודה בהתאם למבחנים המקובלים במשפט העבודה.
- מאז פסיקת בית הדין הארצי בעניין כבהא נדרשו בתי הדין האזוריים לטענותיהם של שחקני כדורגל, בעיקר בליגות הנמוכות, כי בינם לבין קבוצותיהם התקיימו יחסי עובד-מעביד. זאת אגב דיון בשאלת תחולתו של ענף ביטוח נפגעי עבודה. ברוב המקרים נדחו התביעות לאחר שנמצא כי בין הכדורגלן לבין קבוצתו לא התקיימו יחסי עבודה בהתאם למבחנים המקובלים במשפט העבודה (ראו: ביטוח לאומי (באר שבע) 3733/04 אבו בלאל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.5.2006); ביטוח לאומי (תל אביב) 2872/09 בהאא - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.2.2012); ביטוח לאומי (תל אביב) 6609-07-10 לוי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (7.8.2012)). בחלק מהמקרים התקבלו טענותיהם של הכדורגלנים והוכרו יחסי עבודה ביניהם לבין הקבוצות (ראו: ביטוח לאומי (חי) 230/04 כבהא - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (30.12.2007); ביטוח לאומי (תל אביב) 3417/05 שני - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (27.4.2008)). נציין, כי באף לא אחד מהמקרים שבאו בפני בתי הדין האזוריים מדובר היה בקבוצה מתהווה לקראת עונת משחקים ראשונה.
לסיכומם של דברים ייאמר כי בהתאם להלכה הנוהגת כיום אין לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד בין כדורגלן לבין קבוצתו, שלא הוכח כי נחתם ביניהם הסכם מראש ובכתב כדרישת הצו. שאלה זו תיבחן בהתאם למבחנים המקובלים במשפט העבודה. נזכיר אפוא מושכלות ראשונים לעניין זה.
- המבחן הנוהג בפסיקה בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא ה'מבחן המעורב' המורכב מ'מבחן ההשתלבות' וממבחני עזר נוספים (ערעור עבודה (ארצי) 300021/98 טריינין - חריש [פורסם בנבו] פד"ע לז 433 (2002)).
למבחן ההשתלבות שני פנים: