"האחד חיובי, והוא שמבצע העבודה יהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, והשני, שאינו אלא הפן האחר של אותו מטבע, והוא שלילי - שמבצע העבודה לא יפעל בביצוע עבודתו במסגרת עסק משלו" (דיון בית דין ארצי לעבודה (ארצי) לג/3-72 אגודה צרכנית שיתופית תל אביב בערעור מיסים - גרטנהויז [פורסם בנבו] פד"ע ה 141, 147 (1973)).
מבחני עזר נוספים שנמנו בפסיקה מבקשים לסייע בזיהוי מערכת היחסים בין מבצע עבודה לנהנה מהעבודה. בין היתר נבחנות השאלות הבאות: מי מפקח על מבצע העבודה ולמי השליטה על ביצועה; האם על מבצע העבודה לבצעה באופן אישי; מי מספק את הכלים והציוד לביצוע העבודה; האם קיימת מסגרת עבודה קבועה; משך הקשר בין הצדדים וסדירותו; כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הם הציגו אותם כלפי צדדים שלישיים; מהי צורת תשלום השכר ועל מי הוטלו תשלומי מסים שונים.
הוסיף ושנה בית הדין הארצי כי שאלת מעמדו של מבצע העבודה צריכה להיבחן על רקע ההקשר התעשייתי ועל כן "בבוא בית הדין ליישם את המבחנים המדריכים בקביעת מעמדו של מבצע עבודה, עליו להתחשב גם בהשלכות העשויות לנבוע מהכרעתו" (ערעור עבודה (ארצי) 1392/02 טורבטי - שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (12.2.2004)). באותו עניין אף קבע בית הדין הארצי כי "אין מקום לזעזע ענף עיסוק שלם על ידי שינוי כללי ההתקשרות הנוהגים בו".
- מבלי לגרוע מהאמור נדגיש, כי ההנחה הרווחת היא שאת המונח "עובד", כמו כל ביטוי משפטי אחר, צריך לפרש על פי ההקשר המסוים בו הוא נבחן. עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת סרוסי, מפי הנשיא (בדימוס) אהרן ברק:
"מבחינה עקרונית, כל ביטוי יש לו משמעות מיוחדת בהקשר מסוים, לפי אותו הקשר. לפיכך, המשמעות של אותו ביטוי עצמו עשויה להשתנות מהקשר להקשר, לפי הסביבה בה הביטוי חי, לפי התכלית של החוק בו הוא משובץ ולפי שיקולים פרשניים אחרים" (דיון נוסף בית דין גבוה לצדק(עליון) 6401/95 סרוסי - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נב(4), 823 (1998)).
ועוד נאמר שם:
"אכן, המטען הנורמטיבי של הדיבור "עובד" ו"מעביד" אינו נקבע על פי המשמעות היוריספרודנטלית של מושגים אלה. משמעותם של מונחים אלה היא פונקציונלית ... מובנו של הדיבור "עובד" ו"מעביד" משתנה על פי הקשרו, והקשרו נקבע על פי תכליתו" (שם).נ
דברים אלו, שנאמרו לגבי פרשנות המונח "עובד" על פי תכלית החוק בו הוא מופיע, נכונים אף ביחס למערכת הנסיבות העובדתית במסגרתה הוא נבחן. עמדה על כך כבוד השופטת ורדה וירט-ליבנה בפרשת סכסוך קיבוצי (תל אביב) 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אל על נתיבי אויר לישראל בערעור מיסים [פורסם בנבו] (15.3.2005) (להלן: עניין אל על), שם נדונה זכותם של דיילי אויר וקרקע לשכר וזכויות סוציאליות בתקופה קורס הכשרה לתפקידם. בעניין אל על נקבע כי על אף מרכזיותו של המבחן המעורב כמבחן להכרה באדם כ"עובד", ישנם מצבים, בהם המבחן המעורב אינו המבחן המתאים ביותר. יישומו ללא התייחסות למאפיינים המיוחדים של המקרה, ונוסיף אנו ללא התייחסות להקשר התעשייתי, עשוי להוביל לתוצאות בלתי רצויות. בסוקרה דוגמאות למצבים בהם לא נעשה שימוש במבחן המעורב קבעה כבוד השופטת וירט-ליבנה כי: