כזכור, הגיעו שני המותבים של בית המשפט המחוזי להכרעות עובדתיות ומשפטיות שונות בשאלות המרכזיות שעמדו לדיון ואף שנראה לי, מן הטעמים שיפורטו להלן, כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבע כל אחד מן המותבים בשאלת קיומו של הסכם כתוב בין הצדדים על פי חומר הראיות שהונח בפניו, אני סבורה כי ככל שהדבר נוגע לפסק הדין בעניינם של גורן, סלונימסקי ובר יש מקום להתערב במסקנות אליהן הגיע בית משפט קמא לגבי תוכן ההסכמות בין הצדדים, בכל הנוגע למנגנון התמורה ולהתניית שכר הטרחה בגבייה בפועל מאת החייבים.
מנגנון התמורה המוסכם – רוסטוביץ וגלעד
- בית משפט קמא ציין בפסק דינו כי לא הייתה מחלוקת בין העירייה ובין רוסטוביץ וגלעד באשר לשיטת העבודה ביניהם, לרבות בכל הנוגע למנגנון שעל פיו שולם שכר טרחתם שהיה מותנה בגבייה בפועל (Contingency Fee). מנגנון זה אף קיבל ביטוי מפורש בהסכם משנת 1993, אשר על פי קביעתו של בית המשפט מבטא את ההסכמות שבין העירייה ובין רוסטוביץ וגלעד, וכך קובע ההסכם בסעיף 8 לעניין מנגנון התמורה:
א. שכר טרחתו של עוה"ד שייגבה מהחייב יהיה בשיעור שייקבע בית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל וישולם לו ע"י העירייה תוך 30 ימים מיום שקיבלה העירייה את הסכומים.
ב. למעט הנקבע בסעיף 8א לא תשלם העירייה לעוה"ד שכר טרחה כלשהו על פי חוזה זה.
...
ו. במידה והמנהל יגיע להסכם עם החייב להקטנת החוב לאחר מתן פסה"ד ולאחר קביעת שכה"ט ע"י ביהמ"ש, יוקטן שכה"ט באופן יחסי לחוב המוקטן.
ז. החליט המנהל לסגור תיק תביעה מכל סיבה שהיא והחוב לא נגבה, לא יהיה זכאי עוה"ד לשכר טרחה.
עוד נקבע בסעיף 4 של ההסכם משנת 1993 כי העירייה תישא בהוצאות הגבייה הישירות וזאת תוך 30 ימים מקבלת חשבון מפורט מטעמו של עורך הדין:
תישא בהוצאות אגרות בית המשפט והוצאה לפועל (פתיחת תיקים ונקיטת הליכים) לרבות דמי הפרוטוקול וזאת תוך 30 יום מקבלת חשבון מפורט מאת עוה"ד המפרט את ההוצאה, הסכומים לתשלום ושם החייב.
בחקירתו ואף שגרס כי ההסכם משנת 1993 אינו מחייב אותו, אישר רוסטוביץ כי הוסכם בינו ובין העירייה שתשלום שכר טרחתו יותנה בגבייה בפועל (פרוטוקול מיום 18.10.2006, עמ' 7, שורות 3-2, וכן ראו בעמ' 34, שורות 13-12). אישור לכך ניתן למצוא גם בסיכומים שהגיש גלעד בפני בית המשפט המחוזי (עמ' 7 לסיכומי גלעד בבית המשפט המחוזי). על כן יש לאמץ בהקשר זה את קביעתו של בית משפט קמא לפיה מנגנון התמורה שעליו הוסכם בין רוסטוביץ וגלעד לבין העירייה היה מותנה בגבייה בפועל.