- במקרה שלפנינו ובהינתן העובדה שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המנהלי (גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 13, 44-42 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים)). מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה (ראו: עע"ם 8582/05 מועצה מקומית סאגור נ' המרכז לטניס בישראל, פסקה ו(2) (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 13.12.2006); בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, פ"ד נב(1) 289, 321-315, 347-345 (1998); אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 491-478 (1987); מנחם מאוטנר "תום לב ותנאים מכללא" דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 313, 341 (2003)).
משסקרנו את הדין ואת ההלכות הרלוונטיות, נבחן עתה לגבי כל אחת מקבוצות עורכי הדין האם פעלה העירייה כדין בסיימה את ההתקשרות עימן.
רוסטוביץ וגלעד
- כפי שפורט לעיל, תנאי ההתקשרות בין העירייה ובין רוסטוביץ וגלעד עוגנו בהסכם כתוב, הוא ההסכם משנת 1993. סעיף 9 לאותו הסכם קובע כדלקמן:
תוקפו של חוזה זה הינו לשנה מיום 1.9.1993 ועד ליום 31.8.1994 ויחודש אוטומטית אלא אם כן יודיע מי מהצדדים על סיומו עד 60 יום לפני תום תקופת החוזה.
הנה כי כן, ככל שמדובר בהתקשרות עם רוסטוביץ וגלעד עסקינן בהסכם המתחדש מדי שנה, אלא אם כן הודיע מי מהצדדים לו על סיומו "עד 60 יום לפני תום אותה שנה" (יצוין כי ניתן לפרש סעיף זה בדרכים נוספות, אך מכל מקום לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לאפשרות הנתונה בידיו של מי מהצדדים להביא את החוזה לכלל סיום בהודעה מתאימה). עם זאת ולמרות שסעיף 9 הנזכר לעיל מאפשר לעירייה לסיים את ההסכם באופן חד צדדי ואף נקבעה בו תקופת ההודעה המוקדמת שעל העירייה ליתן לצורך כך, אין הוא נותן מענה לכל השאלות המתעוררות בקשר עם סיום היחסים בין הצדדים. על כן קיים בעניין זה צורך בהשלמת הפרטים החסרים בחוזה, בהתאם לסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי). על קיומו של חסר בהסכם העיד גם מר שלמה ברזילי (מנהל האגף לגביית ארנונה ומים בעיריית תל אביב משנת 1975 ועד שנת 1995, והממונה על הכנסות העירייה משנת 1995 ועד יום 31.3.1999; להלן: ברזילי):
ש. תגיד לי בבקשה, מה היה בהסכם מ- 78' [תחילת ההתקשרות בין רוסטוביץ ובין העירייה] היו ההוראות לגבי הבאת ההסכם לידי גמר.