- מסקנה דומה באשר לאי מתן הודעה מתאימה על הפסקת ההתקשרות מתבקשת בעיני גם בעניינם של רוסטוביץ וגלעד. בית משפט קמא קבע בעניין זה "הוכח שבתחילת שנת 2000 ידעו התובעים כי העירייה חדלה להעביר להם תיקים חדשים (אף אם לא התקבלה הודעה פורמאלית בעניין זה מהעירייה)" ואת קביעתו זו סמך על עדותו של רוסטוביץ אשר סיפר כי באותה עת הייתה הפסקה "חדה ופתאומית" של העבודה עם העירייה. דומני כי בכך בלבד אין כדי להניח את הדעת באשר לאופן שבו רשאית הייתה העירייה לסיים את התקשרותה עם רוסטוביץ וגלעד. אכן, עורכי הדין העידו כולם כי בתחילת שנת 2000 חשו בשינוי שחל בהתנהלות העירייה כלפיהם, בין היתר, בכל הנוגע להעברת תיקים חדשים, אך לדעתי אין מקום למסקנה כי בהתנהלות כזו יוצאת העירייה ידי חובת מתן הודעה מסודרת, מפורטת ומנומקת על סיום התקשרות ארוכת שנים עם עורכי הדין למתן שירותי גבייה על-ידם. מסקנה כזו יש בה משום השלמה עם התנהלות בלתי ברורה, מתחמקת וחסרת תום לב שבה נקטה העירייה כאומרת - אף שלא נתתי הודעה ראויה על הפסקת ההתקשרות היה על עורכי הדין להבין מהתנהגותי כי לכך אני מכוונת. גישה כזו קשה לקבל גם כאשר בגורמים פרטיים עסקינן. על אחת כמה וכמה קשה לקבלה כאשר מדובר בהתנהלות של רשות ציבורית אשר מידת ההגינות ותום הלב המצופים ממנה גבוהים יותר. עד כמה בעייתית הייתה התנהלותה של העירייה כלפי רוסטוביץ וגלעד ניתן ללמוד מהתכתבות בין רוסטוביץ לעירייה וכן מדברים שאמר עובדיה בעניין זה בעדותו. וכך העיד עובדיה:
עו"ד גלעד: השאלה היא מאוד פשוטה, ואני אחזור עליה מר עובדיה, מתי למדת על כך שמנהלי אזורים באגף שלך, לא מעבירים תביעות לעוה"ד? מתי למדת על כך?
ת. ביום הראשון שהייתי בענף [פברואר 2000 - א.ח.], אם אתה רוצה את התשובה שביום הראשון, אתה יודע מה, אם אתה רוצה, אני אחדד את זה עוד, זה היה גם מתאים לי.
[...]
ש. ולמעשה כמו שאתה אומר, ההנחיה הזו התאימה לך.
ת. כן.
ש. והאם בדקת איזו הודעה נמסרה לעוה"ד בקשר לכך?
ת. לא (פרוטוקול יום 3.1.2007 בת.א. 2649/00, עמ' 237-236, שורות 16 – 27 בעמ' 236 ושורה 1 בעמ' 237)
ובמכתבו של רוסטוביץ מיום 9.4.2000 אל עובדיה שהעתק ממנו נשלח בין היתר גם לגזברית העירייה דאז, עינת קינן (להלן: גזברית העירייה)) ביקש רוסטוביץ מפורשות מן העירייה כי תבהיר את כוונותיה ביחס להמשך ההתקשרות עימו, נוכח האופן שבו התנהלה כלפיו כאמור. ובלשון המכתב: