לאחר שבחנתי לעומק את טענות הצדדים אציין, כי על אף שהתמונה שהצטיירה מהאופן הבהול בו נוהל ההליך ומהמימדים אליהם צמח, היא כי עסקינן בסוגיה סבוכה ומורכבת, נראה במבט לאחור כי לא כך הם פני הדברים וכי אם ננטרל את "רעשי הרקע", הרי שמחלוקת נעוצה בעיקריה בשאלה עובדתית הנוגעת לידיעתו והסכמתו של התובע למהלך שינוי המבנה.
את השאלה האמורה, אבחן להלן, אך כבר עתה אקדים ואעיר כי בניגוד למומחה שמונה, לבית המשפט לא נותר אף לא ספק, כי המהלך נעשה בהסכמתו מדעת של התובע, אך נראה כי עתה, במבט לאחור, הוא מתחרט על ההסכמות שנתן.
האם מהלך שינוי המבנה נעשה בידיעתו או בהסכמתו של התובע
כאמור, לטענת התובע, במהלך השנים 2006 ו-2007, בזמן הקרע בין כמאל לכמיל, הופעל עליו מכבש לחצים (בעיקר מצד כמאל), לצורך החתמתו על מסמכים, מה שהתברר לתובעים מאוחר יותר, לטענתם, כמהלך שנועד לנשלם מזכויותיהם, תוך "חלוקת העוגה" בין כמאל לכמיל, במסגרתו כמאל קיבל את השליטה בחברה כתוצאה ממהלך הדילול, ובמקביל כמיל קיבל את החברה האחות. (ס' 19, 29,28, 31, 32 לתצהיר עדותו הראשית של התובע).
מנגד, לטענת הנתבעים, מהלך השינוי נעשה בהסכמתם של כל האחים, כולל התובע, ובידיעתם, ובבסיסו עמדו שתי מטרות: האחת, הוצאתו של כמיל מהחברה בכבוד ובהגינות, באמצעות הקמת החברה האחות אשר תקנה לו את הסיווג ג'5 (באמצעותה יוכל להתפרנס בכבוד בדרכו החדשה), והשנייה, הינה העברת הניהול והשליטה בחברה לכמאל באופן בלעדי, תוך הפטרת האחים מערבויותיהם האישיות, הקיימות והעתידיות, לחובות החברה לבנקים וכן גיוס משאביה הפיננסיים של החברה לצורך העברת דיבידנד על סך של 2 מיליון ₪ לכל אחד מהאחים, אשר נועד להעניק לכל אחד מהם בסיס כלכלי ראשוני ואיתן להתחלה חדשה (ס' 2 לסיכומי קבוצת כמאל). לשיטת הנתבעים, מטרות אלה קיבלו ביטוי בהחלטות החברה מיום 22.11.07, בהסכמת כל בעלי המניות, אשר אף חתמו על מסמכים מהותיים לשם יישום המהלך בחתימת ידם. לטענתם, מאחר וההסכמות היו ברורות, חתמו כל האחים, לרבות התובע, על ויתור על מניותיהם בחברה האחות לטובת כמיל והעבירו לידיו הנאמנות כתבי העברת מניות חתומים לשימושו על פי שיקול דעתו. לשם השגת המטרה השנייה, חתמו כל האחים, לרבות התובע, על כתב התפטרות ממועצת המנהלים של החברה, על "כתב מינוי בלתי חוזר" הממנה את כמאל להצביע בשמם באסיפות בעלי המניות וכן על תקנון חברה חדש. כן לטענת הנתבעים, הם הסתמכו על השינוי המבני באופן שכמאל, אשר צפה את האחריות אשר תוטל עליו בשנים הבאות, כמי שישלוט בחברה ויהא ערב יחיד לכל חובותיה, השקיע את מלוא חלקו בדיבידנד בחברה ולקח על עצמו באופן בלעדי לערוב לערבויות החברה בערבות אישית; וכמיל יצא לדרך חדשה, כאשר יחד עם בנו רוביר, פיתח, השקיע והביא לשגשוגה של החברה האחות במנותק מהאחים; שארלי, עזב את עבודתו בחברה בשלב מסוים והשקיע במשפחתו ובביתו (למעט השקעות נדל"ן פרטיות); נביל, השקיע את מרצו בחברה, השתלב בה כמנהל בכיר וכיום הינו משמש כסמנכ"ל החברה (סעיף 6.5 לסיכומי קבוצת כמאל). לעומתם, מעמדו של התובע בחברה נשחק, עסקים פרטיים שניסה לפתח - כשלו, וכל נסיונות האחים לסייע בידו - לא צלחו.