"ש. אתה טוען שאתה דירקטור, מנהל, לא עניין אותך?
ת. כל פעם שאלתי כמאל אמר לי שאני לא אחשוש, אני צריך לעבוד ולא לשאול שאלות וששום דבר לא ישתנה. כמאל גם אמר לי שאני לא מבין מספיק, שאני צריך לעבוד ולסמוך עליו. ואני סמכתי עליו." (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 20-23).
לדידי, משהתובע מצא לנכון לשאול שאלות, משמע כי ידע כי עומדות לו זכויות הבדיקה וקבלת מידע למסמכים, ובשום שלב לא נטען על ידו, ובוודאי שלא הוכח, כי פנה לבנקים, לרשם התאגידים, לרואי החשבון או ליועצים המשפטיים של החברה וביקש מידע או עיון במסמכים וסורב. יוצא איפוא, כי התובע העדיף שלא למצות את סמכויותיו וזכויותיו כבעל מניות וכנושא משרה בחברה, ועל כך – אין לו אלא להלין על עצמו.
בנוסף, לעניין ציפיותיו הלגיטימיות של התובע, ראוי ליתן את הדעת אף לטענותיו של כמיל, שלא הופרכו, לפיהן התובע קיבל את מניותיו בחברה, מבלי שנדרש להשקיע פרוטה בתמורה לקבלתן, באופן המאיר באור אחר את ה"קיפוח" לו הוא טוען. ובלשונו של כמיל: "מי הסביר לו שבשנת 95, כאשר הכנסתי את כל האחים, כשותפים בחברה, באחוזים זהים, מבלי שישלמו כל תמורה, ובמשך שנים התחלקו בעוגה, אחד לאחד, כמו כולם, למרות שעיקר העבודה לא נעשה על ידו. זה הוא הבין כשהוא מקבל ואילו כשהוא מסכים על ויתורים כאלה או אחרים הוא לא מבין?" (עמ' 54, שורות 11-14 לפרוטוקול). לנוכח האמור, טענת התובע לפיה, כביכול, עסקינן בתיק כלכלי, שיש לבוחנו באספקלריה כלכלית בלבד - אינה נקיה מספקות.
כאמור, טענתו של התובע נדחית, גם במישור העובדתי כפי שאפרט להלן.
ואדגיש, עדותו של התובע הייתה, בלשון המעטה, לא אמינה עליי. התרשמתי כי התובע העלים פרטים מהותיים ממסכת תביעתו, עדותו אופיינה בחוסר עקביות ובתשובות מבולבלות, ונראה היה כי הוא שם לו למטרה להסיר מעצמו אחריות לאיזו מפעולותיו הנוגעות למהלך השינוי. התרשמתי כי הוא ידע והבין את המהלך, אך בדיעבד, כשראה שכמיל וכמאל מצליחים ומשגשגים, כל אחד בדרכו שלו, בדה את הסיפור כדי למנוע את רוע הגזירה וכדי להמשיך להתחלק עמם בפרי עמלם ובהצלחתם.
זאת ועוד, גרסת התובע (אשר העיד כעד יחיד מטעם התביעה), נסתרה על ידי גרסתם של שלל עדי ההגנה, בתצהיריהם ובעדותם לפני, ולרבות, יתר האחים, עוה"ד לוין, עו"ד תאברי ורו"ח צדוקיה, ובין היתר, באשר לטענתו לאי ידיעתו ואי הסכמתו למהלך שינוי המבנה. העדים מטעם ההגנה הצהירו והעידו לפני ב"קול אחד", ברור ואמין, כי מהלך השינוי היה מהלך ארוך ומורכב, אשר כלל פגישות רבות משך תקופה ארוכה, בהן השתתפו כל האחים, לרבות התובע (פגישות בימי שישי בנצרת), עד שלבסוף, הוצא המהלך מן הכח אל הפועל, על דעת כל בעלי המניות ובהסכמתם, כולל התובע. כן העידו עדי ההגנה כי שלבי מהלך השינוי המבני והשלכותיו הוסברו לאחים, לרבות לתובע, על ידי עו"ד ורו"ח שליוו את המהלך וכי התובע אף חתם על המסמכים המהותיים, בנוכחות חלק מהם. (ראו לעניין זה: ס' 18-22, 25, 26 לתצהיר עדותו ראשית של כמאל; ס' 2- 7, 10-11 לתצהיר עדותו הראשית של נביל; ס' 2- 7, 10-11 לתצהיר עדותו הראשית של שארלי; ס' 2,6,7,12,13,20 לתצהיר עדותו הראשית של כמיל, ס' 18,26,29,32-33, 39-40 לתצהיר עדותו הראשית של רוביר; ס' 9 - 12 לתצהיר עדותו הראשית של מר נור שגראוי; ס' 4- 12 לתצהיר עו"ד לויןׂ, סעיפים 4 - 6, 10-13 לתצהיר עדותו הראשית של רו"ח צדוקיה).