"... אין לכחד כי חישוב סכום הפיצויים המגיע לניזוקים, בכללותו, נסמך לא מעט על הסתברויות והשערות, בין אם ביחס לקביעתם של הפסדי השתכרות עתידיים, עלותם של שירותים רפואיים, הערכת נזקי הגוף והאופנים בהם ישתכללו עם השנים וכך הלאה. ליכולת המוגבלת לחזות בדיוק המרבי את אשר צופן העתיד לצורך חישוב פיצויי נזיקין בראשי הנזק השונים, ובפרט לקושי לעשות כן בגדר חישובי הפסד כושר השתכרות, התייחס השופט מ' חשין באומרו כי:
"בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות ומשאלות לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד - עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה - ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים" (ערעור אזרחי 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, פ"ד מז(1) 802, 822 (1993))."
- לאחר שהבאתי בחשבון את נתוניה של התובעת ואת העובדה כי אינה בעלת מקצוע מוגדר, את טיב הפגיעה והמגבלות שנגרמו לה בעקבות התאונה, את מגבלותיה בגין לקות השמיעה והקושי בהתמודדות עמן, וכן את ההיסטוריה התעסוקתית שלה, מקום עבודתה הנוכחי ומספר השנים שנותרו לה עד גיל פרישה, בשקלול כל הנתונים מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בסך כולל של 125,000 ₪, המשקף כמחצית החישוב האקטוארי (שיעור היוון מעוגל ל-185), על-פי הנכות התפקודית ובסיס השכר, כולל רכיב הפנסיה בשיעור 12.5%.
עזרת הזולת
- התובעת טוענת כי עובר לתאונה היתה עצמאית, התניידה בחופשיות וביצעה את מטלות משק הבית ואחזקתו בעצמה וללא כל מגבלה. בעקבות התאונה התובעת מתקשה בביצוע פעולות יום-יומיות הקשורות בניהול משק הבית, ולפיכך היא נזקקת לסיוע של משפחתה הקרובה, כפי שעולה מעדות אימה ומעדות השכן. העזרה שקיבלה התובעת בתקופת ההחלמה והעזרה אותה היא מקבלת היום חורגת מעזרה רגילה, והיא תהא זקוקה לעזרה רבה גם בעתיד.
עדותה של התובעת נתמכה בעדותה של אימה ובעדותו של השכן, אשר מהן עולה כי עיקר העזרה לה נזקקה התובעת היתה בתקופת ההחלמה למשך מספר חודשים לאחר התאונה.
הנתבעים טוענים כי התובעת אינה סובלת ממגבלות בעקבות התאונה. על-פי התיעוד הרפואי לתובעת עבר עשיר של כאבים כרוניים ומגבלות, וככל שנזקקה לעזרת צד שלישי, הרי שמדובר בסיוע בגין כלל בעיותיה הרפואיות.
- על-פי הפסיקה, פיצויים בשל עזרה ייפסקו בהסתמך על ראיות שיובאו בפני בית המשפט, כאשר עזרת בני משפחה תזכה בפיצוי כאשר יוכח כי חרגה בהיקפה מהעזרה המקובלת בין בני משפחה. כפי שנכתב בספרו של המלומד ד. קציר, "פיצויים בשל נזק גוף" (מהדורה שלישית, תשנ"ג-1993), בעמ' 416: "אמת נכון הוא, שכאשר בן משפחה נקלע למצוקה יש לצפות מבן זוגו, ואולי אף מבני משפחה אחרים, לעזור ולסייע לו ככל יכולתם. כאשר עזרה זו אינה חריגה מבחינת היקפה ומהותה מהעזרה המושטת על-ידי בן זוג אחד לרעהו או בין בן משפחה אחד למשנהו במהלך חיי היום יום על תהפוכותיהם, ייתכן שאז אין לתרגם זאת למונחים כספיים". מאידך, כאשר בני המשפחה מעניקים שירותים לנפגע ומשקיעים בכך "מאמץ יוצא דופן וחריג" מעבר למקובל בין בני משפחה, עומדת לניזוק זכות לתבוע פיצוי עבור שווי הטיפול גם במקרה שבו לא שילם עבורו (ראו גם רשות ערעור אזרחי 7361/14 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (6.1.2015)).
לעניין שיעור הפיצוי, נקבע כי יש להעמיד את הסכום על שיעור נאות (ראו ערעור אזרחי 93/73 שושני נ' קראוז ואח' [פורסם בנבו] (27.12.1973)), וכי ניתן לפסוק סכום פיצוי גלובלי כאשר לא הוצגו נתונים אובייקטיביים (ערעור אזרחי 515/83 עגור נ' אייזנברג ואח' [פורסם בנבו] (26.2.1985)). לפיכך, השאלה אינה רק האם התובעת קיבלה בפועל עזרת צד ג', אלא אם היתה זכאית לקבלה ואם ניתנה לה על-ידי אדם כלשהו. בהתאם לכך, ובהיעדר נתונים אודות הוצאה כספית בעין, הפיצוי בגין ראש נזק זה ייקבע על דרך האומדנה.
- התובעת סובלת ממגבלה אורתופדית קלה, וכן מכאבים ומקושי נפשי הסתגלותי, שרק חלק מהם מיוחס לתאונה.
על יסוד העדויות שהובאו מטעם התובעת, ובהינתן קביעותיו של המומחה באורתופדיה, אני סבורה כי בתקופת ההחלמה והנכות הזמנית התובעת נזקקה לעזרה החורגת במידת מה מהעזרה הניתנת על-ידי בני משפחה. מאז חזרה התובעת לתפקד ולעבוד במשרה מלאה, היא מתגוררת בגפה ומתפקדת באופן עצמאי, ולא הוכיחה צורך בקבלת עזרה נוספת במידה החורגת מן המקובל. יחד עם זאת, בהינתן מגבלותיה של התובעת, ניתן להניח כי תיזקק לעזרה בעתיד ועם הגיעה לגיל מבוגר.
- בנסיבות העניין, ובהתחשב בגילה של התובעת, אני סבורה כי יש לפסוק את הפיצוי על דרך האומדנה, ומעמידה את סכום הפיצוי בגין רכיב זה על סך 15,000 ₪, לעבר ולעתיד.
הוצאות רפואיות וניידות
- התובעת סובלת מכאבים ומבלטי דיסק בגב התחתון, שבגינם הומלץ לה לקבל טיפול בזריקות ובמשככי כאבים, ולשקול התערבות ניתוחית. אשר לקשייה הנפשיים, הוצע לתובעת טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, והמומחה בפסיכיאטריה המליץ על טיפול CBT בקופת חולים.
בפועל, למעט תקופת ההחלמה שבמהלכה קיבלה התובעת משככי כאבים, טיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה, התובעת אינה מקבלת טיפול רפואי בגין נכותה. היא העידה כי אינה מעוניינת בטיפול תרופתי או בהתערבות ניתוחית, ומעדיפה לטפל בעצמה באופן טבעי. לפיכך, הטיפול אותו מקבלת התובעת הוא שימוש בקנאביס רפואי, על-פי רישיון שהוצא רק בחודש ינואר 2024, הכולל אישור שימוש בהיקף של 20 גרם בחודש.
- בהתאם לקבלות שצורפו לראיותיה, עותרת התובעת לקבלת פיצוי בגין הוצאות טיפולי רפואה משלימה בעבר בסך 2,125 ₪, הוצאות בגין עיסוי פרטי בסך 2,880 ₪ והוצאות בגין טיפולי פיזיותרפיה פרטיים בסך 1,250 ₪. כמו כן עותרת התובעת לקבלת פיצוי בגין הוצאות שכר טרחת רופאים פרטיים, תרופות, וקבלת ייעוץ בנוגע להוצאת רישיון לקנאביס רפואי, ובסך כולל של 8,340 ₪.
כמו כן, טוענת התובעת כי בתקופת ההחלמה הרבתה להשתמש בקנאביס רפואי, כפי שהעיד העד מטעמה, אולם אין ברשותה קבלות בגין הוצאות אלה.