באשר למחלוקת לגופה, הרי שבהתאם לדיני הראיות לא ניתן להגיש ראיה שאיננה קשורה לעד.
עם זאת, די לי בכך כי מדברי העד עצמו עולה כי הוא רק שמע ממר אפל ביחס לעיכובים. אין צורך לומר כי העד שלפני ודאי שלא היה מעורב בתכניות.
בשולי הדברים אעיר, כי מנספח ד' לתצהיר העד בראונשטיין (טעות סופר: צריך להיות: תצהיר שטינדם. י"פ) (מכתב של דיור אדר מיום 14.5.18) עולה כי אכן סוכם על הגשת תכנית מתקנת, אולם יחד עם זאת, מדגישה התובעת כי מועד מסירת החנויות חלף מזמן, באופן שטוען לניתוק לכאורה של הקשר בין תיקון התכנית לבין מועד מסירת החנויות.
משכך ונוכח כל המקובץ, אינני מתיר את הגשת פרוטוקול הדיון ואני מורה על החזרתו." (ההדגשות כאן ולהלן שלי. י"פ).
עם זאת, במסגרת פר' הדיון מיום 4.3.24 (עמ' 9, ש' 3-5) כבר התרתי באופן עקרוני הגשת פרוטוקול הדיון בהליך המקביל, בכפוף לאישור ב"כ שני הצדדים. עוד התרתי הצגת שאלות הנובעות מפרוטוקול זה בפני מר נתנאל. ואכן ביום 30.5.24 עתרה ב"כ התובעת לצרף את פרוטוקול הדיון בהליך המקביל, ובאותו יום ניתנה החלטתי שלפיה תימסר עמדת ב"כ הצד השני. בהעדר התייחסות ב"כ הנתבעת, אפשרתי ביום 9.6.24 את צירופו של פרוטוקול הדיון בהליך המקביל.
דיון והכרעה
- אקדים אחרית לראשית ואקבע כי דינה של התביעה להתקבל, אם כי בערכים שונים מאלו שעותרת להם התובעת, הן בתביעתה והן בסיכומיה. ראשית אבהיר את דרך הילוכי בפסק הדין שלפנינו: ענייננו למעשה בטענה להפרת הסכם בדבר מועד מסירת החזקה בחנות. ההסכם והמועד הנקוב בו אינם משתמעים לשתי פנים. עם זאת, לנתבעת טענות שונות בדבר הנסיבות לחריגה מהמועד הנקוב בהסכם, ובכללן: הסכמת בעלי הזכויות בתובעת, מר אפל, לעיכובים; חתימת התובעת על פרוטוקול המסירה, ושבמסגרתו ויתור על כלל טענות התובעת; אי עמידה במלוא התשלומים המפורטים בהסכם; ועיכובים הנובעים מהעדר אישור של שירותי כיבוי והצלה. כן נטען במסגרת הסיכומים כי החישוב של הפיצוי שגוי. נעסוק בכל אלו בהמשך הילוכנו. עובר לדיון בטענות הצדדים וסקירת גרסאותיהם, אפנה לבחון את האמור בהסכם ואת התניות הרלוונטיות למחלוקות מושא דיוננו.
הסכם המכר
- כאמור לעיל, ביום 21.7.15 התקשרו הצדדים בהסכם, שבמסגרתו מכרה התובעת לנתבעת את החנות.
ב"הואיל" השביעי במבוא להסכם מוגדר הנכס כדלקמן:
"והואיל ועל פי הסכם השיתוף... יוחד למוכר חנות 1 כהגדרתה בהסכם השיתוף (בגודל של 228 מ"ר נטו ובגודל של 262.2 מ"ר ברוטו) המסומנת בצבע ירוק בתשריט..."
- במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת לבנות לתובעת את החנות ולהשלימה ולמסור אותה ברמת מעטפת, כשהיא מושלמת בהתאם למפרט הטכני ולתוכניות, לאחר קבלת טופס אכלוס, המכונה טופס 4, וכשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, והכל לא יאוחר מ-12 חודשים ממועד חתימת ההסכם, קרי: ביום 21.7.16. כן ניתנה אפשרות לדחות את המועד בשלושה חודשים נוספים (סע' 5.1 ו-5.2 להסכם, וכן בנספח ב' להסכם), קרי: עד ליום 21.10.16, לכל המאוחר. כן נקבע (בסע' 5.3 להסכם) כי במקרה שהמסירה תידחה מעבר למועד הנ"ל, תהא התובעת זכאית לפיצוי בהתאם לסכומים הנקובים בחוק המכר דירות. למען הסדר הטוב אפרט את עיקרי הסע' הצריכים לענייננו:
- תחילה אפנה להוראת הדחיה במסירה, ובכלל זה, לאפשרות לדחות המסירה ב-3 חודשים, כמפורט בסע' 5.2 להסכם כדלקמן:
"למרות כל האמור בחוזה, דחייה בהשלמת הממכר ומסירתה לקונה, מכל סיבה שהיא, שלא תעלה על 90 יום וכן דחיות הנובעות מן הסיבות המנויות... להלן, ואפילו תימשכנה מעבר לתקופה של 90 יום האמורים - לא יהוו הפרה של התחייבויות המוכר ולא יזכו את הקונה בתרופה כלשהי. כמו כן לא יובא איחור זה במניין התקופה המזכה את הקונה בפיצוי כלשהו."