סע' 5.4 להסכם עוסק בדחייה לתקופה העולה על שלושת החודשים הראשונים, שעניינה ב"כוח עליון" כדלקמן:
"אם תחול הפרעה בבנייה או עיכוב בהשלמת הממכר או במסירתו, כתוצאה מגורמים שאינם תלויים במוכר או שאין למוכר שליטה עליהם, כולל ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מחסור כללי בחומרי בנייה, מחסור כללי בכוח אדם, מלחמה או פעולות מעין מלחמתיות, פעולות איבה, גיוס עובדים בהיקף ניכר... או כל גורם אחר שאיננו בשליטת החברה...., ידחה תאריך המסירה לתקופה השווה לכלל התקופות שבהן שררו גורמים מעכבים כאמור בתוספת 30 יום להתארגנות... דחייה בתאריך המסירה בהתאם להוראות סעיף זה... לא תזכה את הקונה בכל פיצוי מכל מין וסוג שהוא מהמוכר או לכל זכות אחרת כלפיה."
ייאמר כבר כעת, כי הנתבעת מתבססת על שני סעיפים אלו, להצדקת האיחור במסירה, וממילא לשלילת זכותה של התובעת לפיצוי, בהתאם להוראות ההסכם (ר' סע' 13-15 לתצהירו של מר נתנאל).
- בהמשך ההסכם הוא מתייחס לדרכי המסירה ולפרוטוקול המסירה, כמפורט בסע' 5.8 להסכם:
"קבלת החזקה בממכר על ידי הקונה תהווה ראיה כי הממכר נמסר לקונה בהתאמה מלאה להוראותיו של חוזה זה ולשביעות רצונו המוחלט וכי אין לקונה ולא תהיינה לו תביעות בכל הנוגע לממכר ולחוזה זה בכפוף למפורט בפרטיכל המסירה ולמילוי התחייבויות המוכר בסעיפים 5 ו-10 להלן".
- כאמור לעיל, לטענת התובעת (ר' סע' 10 לתצהיריהם של גב' אפל ושל מר שטינדם), נמסרה החנות רק ביום 27.8.19, כלומר: באיחור של כמעט 3 שנים ביחס למועד הנקוב בהסכם, בתוספת הגרייס. באותו יום חתם מר שטינדם על פרוטוקול מסירה, שאליו אדרש בהמשך.
- סע' 16.3 להסכם קובע כי -
"ביצוע התחייבויותיה של החברה לפי החוזה מותנה בכך, שהקונה יקיים תחילה את התחייבויותיו הוא שעל פי החוזה, במלואן ובמועדן".
- בסע' 1 לנספח התשלומים והמועדים (שצורף כנספח להסכם ומופיע בסיפת נספח א' לתצהיר שטינדם) נקבע כי הנכס יימסר לאחר 12 חודשים ממועד חתימת ההסכם -
"הממכר יימסר לחזקתו של הקונה עד ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום חתימת חוזה, לאחר תשלום מלוא התמורה ומילוי כלל התחייבויות הקונה על פי החוזה, ובכפוף לדחייה מוצדקת כקבוע בחוזה.".
- עוד נקבע בנספח התשלומים כי איחור בעמידת התובעת (הקונה) בתשלומים יחייב אותה בהפרשי הצמדה וריבית. לטענת הנתבעת, לא עמדה התובעת במועדים הנקובים בהסכם והיה עליה לשאת בהפרשי הצמדה וריבית. בהינתן האמור, לטענת הנתבעת, היא לא היתה מחוייבת לעמוד במועד המסירה המוסכם. מאידך גיסא טוענת התובעת כי הנתבעת לא התריעה בפניה על סוגיה זו, ובמיוחד לא הודיעה מראש על מועד המסירה של החנות, וממילא, בהתאם להלכה הפסוקה, אין קשר באי עמידה בהוראות התשלום המדוייקות לסוגיית מועד המסירה. אתייחס לטענות הצדדים בהמשך הילוכי.
- כן אפנה לסע' 2.24 לנספח התשלומים והמועדים, הקובע כי -
"יתרת התמורה בסך של 713,184 ₪ ... תשולם לידי החברה בתוך 7 (שבעה) ימים לפני מועד קבלת החזקה."