גרסתו של מר נתנאל
- מטעם הנתבעת העידו שני עדים: מר נתנאל ועו"ד בראונשטיין. נפנה תחילה לעדותו של מר נתנאל, בעלי הנתבעת, והגורם שעמד בקשר עם נציגי הנתבעת. כאמור לעיל, מר נתנאל העיד במסגרת דיון ההוכחות מיום 4.3.24 ואילו עו"ד בראונשטיין העידה כבר במסגרת הדיון מיום 1.1.24. עם זאת, בהינתן שעו"ד בראונשטיין לא היתה בסוד העניינים, כפי שהיא מעידה על עצמה וכפי שיוכח לקמן, אדרש תחילה לעדותו של מר נתנאל.
- לדברי מר נתנאל, קיבלה התובעת את החזקה בחנות במהלך שנת 2018, עם קבלת טופס 4, כאשר הוא איננו יודע להצביע על התאריך המדוייק של קבלת החזקה לשיטתו (עמ' 6, ש' 29-31). בשולי עניין זה יוער כי לדברי מר נתנאל, מסירת כלל החנויות, הן שתי החנויות של דיור א.פ.צ והן החנות דנן, התבצעה באותו מועד (עמ' 30, ש' 34-39). דומה כי אין חולק על כך כי המסירה של כלל החנויות היתה באותו מועד, המחלוקת בין הצדדים משתרעת ביחס לשאלה מהו התאריך המדוייק של מועד המסירה בפועל. מכל מקום, בהמשך מדגיש מר נתנאל שוב כי החזקה בחנות נמסרה עם קבלת טופס 4 מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, קרי: ביום 28.10.18 (נספח י' לתצהירו של מר נתנאל). לשאלת ב"כ התובעת מבהיר מר נתנאל כי איננו יכול להצביע על איזשהו מסמך שנשלח לתובעת ושמאמת את טענתו (מעמ' 7, ש' 5 ועד עמ' , ש' 5), כאשר לכל אורך עדותו מבהיר מר נתנאל כי התנהל מול מר אפל בצורה לא פורמלית, ולכן לא נמסר כל מסמך בעניין. בשולי הדברים אעיר כי אני מוצא קושי בטענה זו נוכח החתמת נציגי התובעת על פרוטוקול המסירה, והוספת הכיתוב "זה מכבר", כדלקמן.
- כן מתקשה מר נתנאל להבהיר את הסתירה בין האמור בתצהירו לבין תשובתו בחקירתו הנגדית כדלקמן. בסע' 28 לתצהירו קובע מר נתנאל את הדברים הבאים:
"לאחר לקבלת טופס 4 בחודש אוקטובר 2018, מר אפל ובתו קיבלו מפתחות לחנויות ונכנסו אליהן לשם באופן תדיר. בכך נמסרה להם החזקה"
משמעות הדברים היא שהתובעת לא קיבלה את החזקה בנכס לפני קבלת טופס 4, בחודש אוקטובר 2018.
והנה, טוען מר נתנאל עצמו כי הנתבעת והוא עצמו מסרו את הנכס הרבה לפני קבלת טופס 4 (ר' למשל: עמ' 13, ש' 3, ש' 6-8, וכן בעמ' 15, ש' 19 ו-21). לדבריו של מר נתנאל, מר אפל היה שותף לכל ההליך (כשהכוונה לשותף בתכנון), ולכן קיבל את החנות מטעם התובעת, לפני קבלת טופס 4 (ר' למשל: לאורך עמ' 14). דא עקא שמר נתנאל לא מצליח להצביע ולו על מסמך אחד המאמת את דבריו, במיוחד כאשר הדברים סותרים את ראיותיהם של עדי התובעת.
- מר נתנאל צירף לתצהירו את פרוטוקול המסירה של החנות דנן (נספח י"ג לתצהירו של מר נתנאל, שעותק קריא יותר שלו צורף כנספח ג' לתצהירו של מר שטינדם מטעם התובעת) על מנת להוכיח שבפרוטוקול זה הוספו בהסכמה המילים "זה מכבר", באופן שמעיד על הסכמת הצדדים כי החנות נמסרה עובר למועד המסירה והפגישה מיום 27.8.19. דא עקא, שמר נתנאל איננו מודע לכך שבפרוטוקול המסירה שצורף על ידו נמחקו המילים "זה מכבר" ונכתב תאריך המסירה, קרי: 27.8.19. מר נתנאל איננו משכיל להתמודד עם מחיקה זו ודומה כי הוא אפילו לא היה מודע לכך (עמ' 12, ש' 25-35).
- מר נתנאל נשאל ביחס לפינוי החנות, ששימשה את הנתבעת לצורכי אחסון, והוא מודה (באופן משתמע) כי אכן החנות לא פונתה מחפצי הנתבעת עד למועד המסירה ביום 27.8.19. עם זאת, הוא טוען כי לא נזקק לכל אישור רשמי מהתובעת, בנסיבות שבהן מר אפל היה מודע להתנהלות זו ולא העיר מאומה (עמ' 16, ש' 1-26). כאשר מר נתנאל נשאל על מועדי הפניות של התובעת לנתבעת ביחס לפינוי החנות, הוא טוען כי הוא לא זוכר את המועדים (עמ' 17, ש' 1-15).
- כן מתקשה מר נתנאל להתמודד עם הטענות בדבר העדר ביצוע במועד של קיר ההפרדה בין החנויות (החנות דנן ושתי החנויות של דיור א.פ.צ), בהתאם להסכם ולתשריט (התשריט מופיע הן בסיפת נספח א' לתצהיר שטינדם, והן בנספח ב', עמ' 41-43 לתצהיר. דברי ההסבר של מר נתנאל מופיעים מעמ' 17, ש' 16 ועד עמ' 20, ש' 14). התשריט בנספח ב' מצורף לקמן למען הנוחות, וניתן לראות בו את קיר ההפרדה בין החנות דנן, המסומנת באות A כשלצדה חותמת של הנתבעת (אשר, כאמור לעיל, היתה בתחילה בעלת הנכס, בהתאם להסכם השיתוף, ונמכרה ע"י הנתבעת לתובעת) לבין החנויות של דיור א.פ.צ שמתחתיה:
בהקשר זה אפנה להוראות סע' 4.1 וסע' 5.1 להסכם בדבר בניית החנות, בהתאם למפרט, ומסירתה כשהיא מושלמת ברמת המעטפת.