העד, מר בנימין: כן זה נכון.
(עמ' 11 שורות 6 - 11)
- בשימוע ידע התובע מה ההאשמות כנגדו:
עו"ד קריב: אתה טוען שלא ידעת למה זומנת ואתה לא ידעת,
העד, מר בנימין: נכון,
...
עו"ד קטן: אז הוא שואל אותו אם במועד השימוע הוא ידע מה הטענות?
עו"ד קריב: אין דו שיח.
כב' הש' גילצר-כץ: להכחיש, הוא שואל נו שמעת מה הוא שאל אותו. זו שאלה לגיטימית.
עו"ד קריב: עם כל הכבוד.
העד, מר בנימין: כן, ידעתי והכחשתי.
(עמ' 11 - 13 לפ')
וכן:
עו"ד קריב: תראה, אתה טוען בתצהיר הראשון שסעיפים 14-15 שלא ידעת מה הטענות כלפיך, אבל בשימוע ידעת להכחיש אותם, אלה שכביכול לא ידעת מה הם.
העד, מר בנימין: כן, הכחשתי.
עו"ד קריב: אם הכחשת אותם אז ידעת מה האשמות וטענת שזה לא נכון, זה בסדר.
העד, מר בנימין: או-קיי.
(עמ' 12 לפ')
לכן, ברור שהתובע ידע מהן האשמות כנגדו בשימוע ואף קודם לכן.
- עילות הפיטורים - הנתבעת טענה לגניבה, מסירת סודות מסחריים ופעילות תחרותית. התובע הודה ב"טעות בשיקול דעת" לגבי חליפות ישנות שרצה לטענתו לתרום (תצהיר התובע שהוגש ביום 26.6.2025, סעיף 27). התובע טען שהוא לא הסיט לקוחות אלא לקח חליפות בהסכמה. התובע טען כי טענות הגניבה שהועלו נגדו בשימוע היו "כוזבות בעליל" וכי כל שנעשה היה באישור ו/או בידיעת איתן, מנהל הנתבעת (תצהיר התובע שהוגש ביום 2.2.2025, סעיף 16). עם זאת, התובע לא הניח תשתית עובדתית ולא צירף ראיות לטענותיו אלו התומכות באופן ישיר בטענה כי לקח חליפות בהסכמה או שקיבל אישור לכך או שהחליפות נתרמו.
- הנתבעת המשיכה להעסיק את התובע גם לאחר שיחת הבהרה בין הצדדים, דבר המראה כי הנתבעת לא מיהרה לפטר את התובע. בהליך שבפנינו הנתבעת הוכיחה כי התובע פעל שלא כדין כפי שיפורט בהמשך.
התערוכה
- מהראיות התברר כי התובע נסע לתערוכה ופעל עבור הנתבעת שכנגד.
- כעולה מהראיות התובע הטעה את הנתבעת בכל הנוגע לנסיעתו לתערוכה.
- קידרון, ממנהלי הנתבעת שכנגד 2, הצהיר כי התובע סייע לו בתערוכת הצעצועים בידיעתו המלאה של מנהל הנתבעת, קורנקס, וכי הדבר נעשה בהסכמת במסגרת עבודתם המשותפת (תצהיר קידרון סעיף 22). אולם, לתצהירו של קידרון לא צורפו ראיות ספציפיות כמו מסרונים או הודעות התומכות בטענה זו של "ידיעה מלאה" או "הסכמה" מפורשת מצד הנתבעת לפעילותו של התובע בתערוכה עבור חברה אחרת. הצהרתו של קידרון היא טענה עובדתית, אך אינה מגובה בראיות.
- אם כן, בעודו עובד הנתבעת פעל התובע עבור הנתבעת שכנגד. קרנקורס צירף לתצהיר (סעיף 17) התכתבות וואטסאפ בה התובע כתב לו כי עובד של ג'י אנד קיי (הנתבעת שכנגד) חלה בקורונה ומנהלה ביקש ממנו את עזרתו ובתמורה טען התובע כי שווקו בביתן חליפות של הנתבעת (נספח "ג" לתצהיר מנהל הנתבעת[2]). הודעה זו מהווה ראיה ישירה לטענת קרנקורס כי התובע רק הודיע לו בדיעבד, תוך הצגת תירוץ, ולא קיבל הסכמה מראש. אם כן, קרנקורס הוכיח כי התובע שיתף פעולה עם חברת ג'י אנד קיי בתערוכה שלא ערעור פלילי אישורו או הסכמתו.
לא הוכח והדבר מנוגד לשכל הישר כי התובע יסייע לנתבעת שכנגד 2 בידיעתו המלאה של מנהל הנתבעת.
כעולה מהראיות, התובע לקח מספר ימי חופשה, קבע אותם כעובדה מוגמרת ונסע לתערוכה, שבמהלכה שיתף פעולה עם ג'י אנד קיי בתערוכה. התובע לא הוכיח כי הנתבעת הסכימה או ידעה על פעילותו של התובע בתערוכה עבור חברה מתחרה, או למצער, עבור גוף הפועל בתחום עיסוקה של הנתבעת.
הגניבה
- הנתבעת צירפה ראיות התומכות בטענותיה כי התובע גנב חליפות ופנה ללקוחותיה בעודו עובד הנתבעת. על פי סרטונים ממצלמות האבטחה נראה התובע נוטל סחורה מהמחסן במספר מקרים, מוציא את הסחורה תוך שהוא בודק שהעובד אינו מסתכל לכיוונו ומכניס אותם לרכבו. הסרטונים הוגשו לבית הדין (נת/2).
- קיימת סתירה בגרסאות לגבי ידיעת התובע על המצלמות במחסן. הנתבעת טוענת כי המצלמות הותקנו מספר ימים לפני שהתובע נתפס בגניבה ביום 7.8.22, וכי התובע לא ידע על התקנתן. לטענת הנתבעת מאחר שבחודש 7/2022 בספירה שנערכה במחסן התגלתה בעיה, הותקנו מצלמות. לעומת זאת, התובע הצהיר כי המצלמות שהותקנו במחסן היו גלויות, וכאשר לקח את החליפות לתרומה לא ראה בכך בעיה אך בד בבד בסיכומיו טען כי בהתקנת המצלמות הפרה הנתבעת את פרטיותו (סעיף 32 לסיכומי התובעת). כך או כך, התובע נטל את המוצרים. התובע תירץ את הגניבה כ"תרומה", אך החזיר מוצרים נוספים, מה שהעיד כי בנה "מחסן קטן" של מוצרים גנובים או למצער לא הוכח אחרת על ידי התובע.
- תגובת התובע בפרוטוקול השימוע, לפיה מדובר ב'טעות בשיקול הדעת, מצטער' (סעיף 1 לטענות העובד לפרוטוקול השימוע), מהווה לכל הפחות הודאה במעשה נטילת המוצרים ללא רשות מפורשת, ובכך מחזקת את טענת הנתבעת להפרת חובת אמון חמורה.
לא זו אף זו, התובע טען כי פעולותיו אלו נעשו באישור או בידיעת קרנקורס. התובע תירץ את הגניבה כלקיחת מוצרים לצורך תרומה אולם מנהל הנתבעת העיד כי סחורה ישנה נמכרת:
העד, מר קרנקורס: חיים, קוראים לו חיים הוא גר בראש העין בסמוך למחסן שלנו והוא קונה סחורה והוא מוכר אותה. מנהלת המשרד שלנו יש לה ילד בעמותה שלו והוא מוכר להם את החליפות של נבחרת ישראל. והחיים הזה יש לי גם תכתובות, פשוט לא צירפנו את זה כבר היה אחר כך. אבל החיים הזה הוא רוכש סחורה ומוכר. הוא מתנהל במסגרת עמותה זה נכון. אבל,