אינדיקציות בתר-חוזיות: אמרות רודד
- המשיבים מוצאים תימוכין משמעותיים בטענתם לגבי שינוי מתכונת החוזה בדברים שאמר מר אורי רודד, מנהל בחברת טריפל אר, בעת ישיבת העמותה לאחר חתימת החוזה עם חברת דו בר. בישיבה זו אמר רודד, כפי שתועד בפרוטוקול (פרוטוקול מספר 37):
"מבקש להוסיף שלמרות שהמכרז היה על בסיס גדלים ודגמים שונים כפי שתוכנן הרי שבסופו של דבר סוכם מחיר אחיד לכל מ"ר בהנחה שכל קבלן יקבל חלוקה שווה של הדגמים השונים. המחיר 1,400 ש"ח הוא נתון לצרכי התחשבנות עם הקבלן ברמת הפרוייקט".
(ההדגשות אינן במקור – מ"נ).
טוענים המשיבים כי דברים אלו של רודד מוכיחים כי אכן, בטרם נחתם החוזה עברו הצדדים לשיטה של קביעת מחיר למטר, ומפרשים את הביטוי "צרכי התחשבנות" כאומר שהמחיר למטר נקבע לצורך הכפלה בשטח שיימדד בפועל. בבית המשפט המחוזי נחקר רודד על דבריו (עמ' 637-643 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי), והסביר כי כוונתו היתה להסביר מדוע נקבע מחיר ממוצע לכל הדגמים במקום מחיר דיפרנציאלי בהתאם לסוג הדגם. לגבי סוגיית ההתחשבנות, הסביר רודד כי כיוון שהיה קבלן נוסף עמו התקשרה העמותה, נקבע מחיר ממוצע זה מול שני הקבלנים, על מנת לאפשר התחשבנות בנוגע לחלקו של כל קבלן. בתצהירו הוסיף רודד והסביר כי טבלה א' לא מולאה בעת חתימת החוזה כיוון שהמשתכנים טרם בחרו את הדגמים, ולכן נקבע המחיר הפאושלי בצורה של מחיר למטר ולא בצורה של סכום כולל לפרוייקט. בית המשפט המחוזי לא קיבל את הסברו של רודד וקבע כך:
"האמירה שהמחיר למ"ר הוא בסיס להתחשבנות משמעה שתהיה מדידה והתשלום לקבלן יהיה לאחר עריכת התחשבנות. עוד יוער שכעולה מדברי רודד באותה ישיבה, באותו שלב דובר על הקמת הפרויקט באמצעות קבלנים אחדים, והמחיר האחיד לכל מ"ר סוכם בהנחה שכל קבלן יקבל חלוקה שווה של דרך הדגמים השונים. גישה זו מתיישבת עם הצורך לערוך התחשבנות עם כל קבלן על דרך של מדידה."
(פסקה 8 לפסק הדין).
נראה לי כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי אינה מתבקשת מלשון הדברים המופיעים בפרוטוקול. לענין זה יש להדגיש כי בית המשפט המחוזי אינו מציין את התרשמותו מעדותו של רודד, ואינו קובע ממצאי מהימנות לגבי עדות זו. לפיכך נלמד כי עיקר הסתמכותו של בית המשפט הנכבד היא על פרשנות הטקסט המופיע בפרוטוקול. כידוע, במצב כזה מתירה ערכאת הערעור לעצמה יתר מרווח התערבות בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית (ראו: ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 632, 644-645 (2000)). נראה כי פרשנות סבירה של דברי רודד יכולה להיות גם כזו המייחסת את דבריו בדבר מחיר אחיד למטר לעובדה שבתחילה נקבעו מחירים שונים למטר לפי דגם, ואילו לבסוף נקבע מחיר ממוצע לצרכי נוחות התקשרות. גם בנושא ההתחשבנות, נראה לי כי יש להבין את דבריו של רודד כאומרים כי המחיר הממוצע למטר נועד לסייע בהתחשבנות עם הקבלנים המבצעים את הפרוייקט, בלא קשר לסוגיה האם התחשבנות זו תבוצע באמצעות מדידה או באמצעות קביעת מחיר כולל. נמצא, אם כן, שלא ניתן לייחס לאמרות רודד בהקשר זה משמעות מכריעה ביחס לפרשנות החוזה, והן אינן מהוות ראיה ניצחת לכך שהצדדים החליטו על מעבר למתכונת של חוזה למדידה.