המשך הטבלה מפרט חלופות דגמים נוספות.
בנוסף, כלל החוזה תניה המגדירה את סמכויותיה של חברת טריפל אר כמפקח על הפרויקט, ובסיפא של תניה זו נקבע כי החלטתו של המפקח בעניינים הנתונים לסמכותו תהיה סופית וללא זכות ערעור.
ההסכמה הדיונית
- עם התקדמותו של הפרויקט ולאחר תשלומי ביניים התגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות בעקבותיהן הוגשו תובענות הדדיות לבית המשפט המחוזי. במסגרת ההליך הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה יכריע בית המשפט בשלוש סוגיות מרכזיות בסכסוך ביניהם, ובשאר העניינים יפנו לבוררות. הסוגיה הראשונה הינה האם המחיר החוזי בהסכם שנחתם בין העמותה לבין דו בר הינו, כטענתה של העמותה, מחיר פאושלי, קרי מחיר קבוע וכולל הנקבע בעת כריתת החוזה, או, כטענתה של דו בר, מחיר לפי מדידה, כלומר מחיר קבוע למטר רבוע, כאשר התמורה החוזית הכוללת תיקבע לפי מדידה של השטח שייבנה. בנוסף התבקש בית המשפט לקבוע, אם יקבע כי החוזה בין הצדדים הינו חוזה תמורה לפי מדידה, מהי שיטת המדידה. בלשון ההסכמה הדיונית:
"א. האם החוזה בין הצדדים הוא פאושלי או למדידה, ואם הוא למדידה לפי איזו שיטת מדידה (וכפי שנוסח בפרוטוקול בית המשפט – האם הוא חל על המטרים הרבועים המופיעים כנספח לחוזה (טבלה א') או האם הוא מכפלה של 1,400 ש"ח למטר לפי מדידה מטרית)."
הסוגיה השנייה שהועמדה להכרעת בית המשפט היתה האם קיימות עילות תביעה כנגד חברי העמותה, מהן עילות אלו, והאם יש לדחותן. בנוסף נקבע כי אם בית המשפט ימצא שקיימת עילת תביעה בעילה של התעשרות שלא כדין, הוא ינחה את הבורר כיצד לבדוק האם עילה זו מתקיימת לגבי כל נתבע.
הסוגיה השלישית שהובאה על-ידי הצדדים נוסחה בהסכם הדיוני כך:
"...
ג. סמכות ה- "מפקח" (חברת טריפל אר) כפוסק בעניינים שונים נשוא התובענה. "
על פרשנותו של סעיף זה, כמו גם על פרשנותן של נקודות אחרות בהסכם הדיוני, נפלה מחלוקת בין הצדדים, ועל כך - בהרחבה בהמשך.
בהמשך ההסכמה הדיונית צוין כי לאחר הדיון וההכרעה על ידי בית המשפט "יועבר הדיון בתביעות, בכפוף לקביעות בית המשפט ב-3 הסוגיות הנ"ל ובהתאם להנחיות שייקבע בית המשפט בעניין להכרעת בורר מהנדס. הבורר יפסוק לפי הדין המהותי וינמק את פסקו". עוד צוין כי לאחר העברת הדיון לבורר יכריע בית המשפט בשאלות משפטיות אשר יעלו לדיון בפני הבורר, ביוזמת הבורר או ביוזמת מי מהצדדים.