קביעותיו של בית המשפט המחוזי
- בסוגיית המחיר החוזי (פאושלי או לפי מדידה) קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 1 לנספח השינויים מורה "בבירור" כי כוונת הצדדים היתה לקבוע מחיר אחיד למטר שישמש לצרכי מדידה ולא לצורך קביעתו של המחיר הפאושלי של כל דגם על-ידי חישוב אריתמטי של מכפלת המחיר שנקבע בשטח הדגם כפי שמופיע בטבלה א'. בלשונו של בית המשפט:
"לאמור בסעיף זה [סעיף 1 לנספח השינויים – מ"נ] לא יכולה להיות כל משמעות מלבד הנקיטה בשיטת המדידה. יש למדוד את השטח ולהכפיל בו את הסכום של 1,400 ₪. טיעון כי הכוונה בסעיף זה היא למחיר פאושלי לכל יחידה או לכל דגם הוא מופרך מעיקרו. לו התכוונו הצדדים לחישוב תיאורטי של המחיר הפאושלי לכל דגם, ניתן היה לערוך את המכפלה ולציין את התוצאה ליד כל דגם."
אפתח ואומר כי מסקנה זו – אינה מקובלת עלי, ואציע לחברי להתערב בה. בעניין שיטת המדידה, טענה דו בר כי יש למדוד את שטח הבנייה בהתאם לתוכניות לפיהן הוקמו הבתים. העמותה טענה שיש להכפיל את השטח המפורט בטבלה א', היא טבלת ריכוז השטחים שהופיעה במסמכי המכרז, ב-1400 ש"ח. בית המשפט קבע כי טבלה א' אמנם הינה חלק ממסמכי החוזה, אולם אין מדובר בבסיס לקביעת המחיר אלא בטבלה שנועדה לתת אינפורמציה לחברי העמותה בדבר שטחו של כל דגם. בית המשפט קבע כי יש למדוד את השטח על פי התוכנית.
- גם בשאלה האם קיימת עילת תביעה אישית כנגד חברי העמותה קיבל בית המשפט את עמדתה של דו בר וקבע כי העמותה פעלה כשלוחה של חבריה. בית המשפט הסיק עובדה זו מתוך מסמכי היסוד של העמותה: סעיפי תקנון העמותה המסמיכים את העמותה ואת ועד העמותה לייצג את חברי העמותה ולהתחייב בשמם התחייבויות כספיות ואחרות; בהחלטת אסיפת המועצה נקבע כי לוועד העמותה יש סמכות לחתום בשם העמותה וחבריה על הסכמים. מכל אלה וכן ממטרת העמותה כפי שהוגדרה בתקנון – להקים שכונת מגורים עבור חבריה – הסיק בית המשפט כי כל תכליתה של העמותה היא לפעול לטובת חבריה, וככזו פעלה כשלוחה של החברים בהתקשרותה עם הקבלן. בית המשפט אף הוסיף כי התוצאה המסירה את מסך ההתאגדות בין העמותה לבין חבריה ראויה היא, כיוון שלדעת בית המשפט, שימוש במבנה החוקי של עמותה כמכשיר להקמת שכונת מגורים אינו תואם את הרעיון העומד בבסיס חוק העמותות. ככל הנראה נוכח מסקנה זו, בית המשפט לא פסק בשאלה אם קיימת עילה של התעשרות שלא כדין כנגד חברי העמותה, וכיצד יש לבדוק התקיימותה של עילה זו לגבי כל חבר.
- בסוגיה השלישית שעמדה בפני בית המשפט, שאלת סמכותה של חברת טריפל אר כמפקחת, קבע בית המשפט כי על אף שטריפל אר היתה בקשרים קודמים עם העמותה, ואף הגדירה עצמה בפני הקבלן כ"נאמנה" של העמותה, אין בכך כדי לבטל את סמכותה בהתאם לחוזה. קביעה זו של בית המשפט התבססה על כך שהקבלן ידע עוד לפני ההתקשרות כי טריפל אר מצויה בקשרים עם העמותה, והסכים למינויה כמפקחת. לפיכך, קבע בית המשפט שהבדיקה הפרטנית של החלטות טריפל אר כמפקחת תבוצע על-ידי הבורר, על פי אמות המידה שנקבעו בע"א 524/83 קן תור נ' אלון, פ"ד מ(2) 533 (1986), קרי האם היתה התנהגותה של טריפל אר נגועה במרמה, חוסר תום לב או חוסר סבירות של ממש.