על רקע זה נקבעו מאפייניו של המהלך העסקי שעמד על הפרק. הנתבעים לא היו אמורים "לצנזר" אותו, ואין לייחס להם רשלנות בקידומו.
- התובעים הוסיפו וטענו (פסקה 9.1 (6) לכתב התביעה המתוקן) כי "מערכת ההסכמים יצרה מצג שווא כוזב ולפיו הרוכשים מוגנים ממצב של מכירה ביתר על ידי חברת גריני סיטי". אלא שטענה זו לא ברורה בהינתן ההסכמים עליהם חתמו. ואכן, בהמשך כתב התביעה ובאותה הפסקה טענו התובעים כי מנגנון הפליטה קובע, שמי שיישא בעלות הוצאת חברים מחוץ לקבוצה הם חברי הקבוצה עצמם. וכך אכן נקבע שם באופן ברור.
מציאות זו גם נגלתה מחלק מההסכמים בזמן אמת. כך, באישור שקיבל מר גבע מגב' אור בחתימת ידה במעמד חתימת ההסכמים (נספח 188 לתצהירי הנתבעים) צוין במפורש, כי לפי בדיקות שביצעה חברת גריני באמצעות האדריכל איציק פרנס, ניתן לבנות על חלקה 102, בניין בן 8 קומות לפחות. זאת כאשר בטופס ההצטרפות שעליו חתם צוין, כי דירתו היא בקומה 10 (ראו: הטבלה בתחילת טופס ההצטרפות של מר גבע, נספח 1 לכתב ההגנה המתוקן). כלומר, כבר במועד חתימת ההסכמים על ידי מר גבע ורעייתו, היה ידוע כי מתוכננת בניה מעבר לזו שבמצב הדברים האפשרי במועד כריתת ההסכמים.
שעה שהמערכת ההסכמית שיקפה את האפשרות כי יימכרו דירות ביתר, אין יסוד לטענת התובעים לפיה עו"ד נוף ועו"ד אהרונסון נתנו ידם למכירה ביתר של יחידות דיור.
בניגוד לטענת התובעים מנגנון הפליטה אינו משקף "רשלות פושעת" או "תעלול" (פסקה 96 לסיכומי התשובה). הוא משקף מהלך מסחרי של מכירת זכויות כשלא ברור עדיין היקף הפרויקט. מארגני הקבוצה ניסו להגדיל את מספר יחידות הדיור, ופעלו לשם כך מול מוסדות התכנון. בנסיבות אלה נמכרו דירות, תוך סיכון כי הפרויקט לא יוכל להכיל את הכל. וככל שהסיכון יתממש יהיה מקום לצמצם הקבוצה תוך פיצוי אלה שיוותרו מחוצה לה. ובנסיבות המקרה התממש אף סיכון גדול יותר, שכן הפרויקט כולו עלה על שרטון.
- להתממשות סיכון זה אין עורכי הדין אחראים.
התביעה לפיצוי בגין צירוף 6 הרוכשים המאוחרים בשנת 2014
- בשנת 2014 מכרה גב' אור יחידות רעיוניות נוספות ל-6 רוכשים לאחר סגירת הקבוצה. התובעים טענו בכתב תביעתם המתוקן (בפסקה 9.1(2)), כי הנתבעים התרשלו בכך שלא דאגו לרשום בפנקסי המקרקעין הערה על הימנעות מעשיית עסקאות נוספות, באופן שהיה מונע המכירה האמורה. יותר מכך נטען כי בגין עניין זה מנתה הקבוצה 6 חברים נוספים שגם הם התחלקו בתשלומים שהניבו הליכי הכינוס. ולכן, נפגעו התובעים בכך שחלקם בתשלומים שהתקבל היה קטן יותר.
- אין בידי לקבל רכיב תביעה זה.
כנקודת מוצא יש להעיר שהפעולה של גב' אור נעשתה שלא בידיעתם של הנתבעים. אלה מציינים כי המכירה נעשתה בניגוד לסעיף 14.3 להסכם השיתוף, שקובע את התנאים שבהם ניתן להעביר זכויות מחבר קבוצה קיים לצד שלישי. העברה שכזו מצריכה את אישור עורכי הדין המייצגים את הקבוצה, ואישור שכזה לא התבקש וממילא לא ניתן. ועוד הם טוענים כי עיון במסמכים השונים, הנוגעים לאותם רוכשים נוספים, מעלה כי היה ברור להם שההצטרפות לקבוצה מותנית בנקיטה בהליך לפי סעיף 14.3 להסכם.