עם זאת, נקבע, כי קבלת חלק ברווחי העסק יש בה משום ראיה לכאורה, הניתנת לסתירה, כי המקבל הוא שותף בעסק (סעיף 2(8) לפקודה.
- נפסק, כי בבוא בית המשפט להחליט האם נוצרו במערכת נסיבות מסוימות יחסי שותפות יש לבחון, בין היתר, מבחנים כגון: כוונת הצדדים להיות שותפים; הצגתם לציבור כשותפים; השתתפות בנכסים ובחזקה של העסק; זכותם השווה לניהול העסק ולחייב זה את זה בענייני העסק; השתתפות הצדדים ברווחי העסק ומשכם של היחסים ביניהם (ראו ע"א 609/78 קן תור נ' גלבוע, פ"ד לד(1) 239, 248 (1979); ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי (31.12.1989); רע"א 1291/13 אימבר נ' שי-ישינובסקי, כונס נכסים (19.6.2013)).
- השאלה האם נקשר הסכם בין בעלי הדין המגיע לכלל קשר של שותפות היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק. במקרה דנן, כוונת הצדדים לקיים ביניהם שותפות עסקית יכולה להילמד מעדותה של מולו, שהיא עדות מכרעת בעיניי, מאחר שהיא הכירה בין התובע והנתבעת בטרם ההתקשרות ביניהם וליוותה אותם בצעדיהם הראשונים. עדותה הייתה מהימנה עליי, ומתיישבת עם התמונה הכוללת העולה מהראיות שהוצגו בתיק ומן העדויות האחרות, כפי שיפורט להלן.
- מחקירתה של מולו עולה בבירור, כי בעת ההתקשרות ביניהם הסכימו הצדדים להיות שותפים. כך העידה (פרו' עמ' 16-15):
"את האדם הזה, בשם אריק (המתווך – א' פ'), אני זוכרת אותו, דיברתי איתו, אני ספרית והלקוחה שלי היתה, כשביקשתי (צ"ל – כשזהבה ביקשה – א' פ') לפתוח מקום אמרתי לה איפה, אמרה בירושלים, אמרתי שנחפש ואמרתי לה איפה אחפש, ירושלים זה לא קריית גת, אמרתי שאני אדבר עם חגוס ויחפש לנו וכשימצא מקום נלך ונבדוק אותו. עם אריק דיברנו בהמשך ואני נתתי את המספר טלפון, דיברתי עם אריק הרבה זמן עד שנתן לנו את המקום, פתחו לנו את המקום, הראו לנו, עשינו את החוזה איפה של הנוצרים, שלושתנו – אני חגוס וזהבה, באתי עם האוטו ועשינו את החוזה שם, אני הייתי באמצע, מצדדי זהבה וחגוס, עשינו את העסק ביחד.
...
ש. את יודעת מה סוכם בין חגוס לזהבה?
ת. חגוס היה צריך בהתחלה, אני ביקשתי לחפש מקום ושייתן לנו את המקום וכשראיתי את המקום היה הכל מלא בציוד, של האדם הקודם, והסתכלנו שלושתנו ביחד, כולל אריק המתווך, הלכנו באותו רחוב... אמרה לי – מולו תדברי אולי עם חגוס, בסכום הזה אני לא יכולה, יעבוד איתי, יהיה שותף איתי וזה מה שהיה.